מה הופך שיר לשיר גדול? איך משוררת נהיית לאומית? מה צריך בשביל ששילוב של מילים, מנגינה ושירה ייגעו בנפש הקולקטיבית שלנו? האם בכלל יש עוד משהו חוץ ממוזיקה שיכול כל-כך לגעת, ואולי אפילו ליצור את הדבר הערטילאי אך בהחלט קיים – ”נפש קולקטיבית”?
מוזמנות ומוזמנים לארבעה מפגשים מוזיקליים ייחודיים אשר שופכים אור חדש על אמנים ושירים שמלווים אותנו כאילו מאז ומתמיד – חוה אלברשטיין שמתנדנדת כבר חמישה עשורים הלוך ושוב עם הכותרת הגדולה ”הזמרת הלאומית”, אהוד מנור ששירטט ברגישות ודיוק כירורגי את המקף הזה שבין האני לאנחנו, נעמי שמר אשר אין עוררין על השפעתה המכרעת והמעצבת על התרבות הישראלית ואלבום המופת אפר ואבק של פוליקר ויעקב גלעד שנגע בנימים הדקים ביותר של זיכרון השואה והיה שופר לדור שלם.
גיל פז – מדריך עוד מאז נעוריו. כיום מבקר מוזיקה בגל”צ, מנהל מרחב נוער בחולון, מרצה במסגרות שונות, מעביר סיורים מאלפים בתל-אביב ומדריך טיולים באיסלנד.
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
במלאת 90 שנה להולדתה של נעמי שמר, מיטב משיריה של המלחינה והמשוררת, בקונטרצ מוסבר מפי המוסיקאי והמלחין גיל שוחט, בשילוב הסונטה בלה מז׳ור של מוצארט, המלחין האהוב על שמר, וכמובן סונטת אור הירח מאת בטהובן. מהשירים המבוצעים: חורשת האקליפטוס, לשיר זה כמו להיות ירדן, אני גיטרה, אהבה בת 20, על כל אלה, אל בורות המים, ירושלים של זהב, החגיגה נגמרת. אמנית אורחת: רוני נדלר.
מלחין, פסנתר ומנצח. החל לנגן בפסנתר בגיל 5, החל ללמוד בקונסרבטוריון המקומי שנה מאוחר יותר, בגיל עשר המשיך לימודיו בקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב, והחל להופיע ולכתוב בגיל 12. עוד לפני סיום שירותו הצבאי השלים שוחט שני תארים באקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב, ומשם המשיך ללימודי תואר שלישי באקדמיה הלאומית למוסיקה סנטה צ’צ’יליה באיטליה ובאוניברסיטת קיימברידג’ באנגליה.
כחלק משיתוף הפעולה של הרצאות מהכורסא עם התזמורת הסימפונית ירושלים, אנו שמחים להציג מופע מיוחד ובלעדי לצפייה באתר. אלי גורנשטיין וקרן הדר בקונצרט מחווה לזמר יוסי בנאי – קונצרט ביוזמת תיאטרון ירושלים, בניצוחו של זיו קוז׳וקרו, ועם אמנית המסך שלומית יעקב. בין השירים המבוצעים: אני וסימון ומואיז הקטן, מרוב אהבה, על כל אלה, אין אהבות שמחות, עברית שפה קשה וכמובן השנסונים שכה אהב והגיש בצורה המיוחדת רק לו: אהבה בת עשרים, אל תלכי מכאן, מארגו, הגבירה בחום ועוד. ניהול מוסיקלי, ניצוח ועיבודים: זיו קוז’וקרו.
תזמורת קול ישראל
מאיר אריאל התחיל את דרכו ככותב הפזמונים של קיבוץ משמרות. מלחמת ששת הימים חילצה ממנו את שיר ההתרסה כנגד “ירושלים של זהב” . דרכו הובילה מן הביקורתיות שב”ירושלים של ברזל” אל דמותו של הזמר-כותב, כפי שהתפתחה בארה”ב בשנות השישים, קודם כל בהשפעתו הניכרת של בוב דילן. זו דמות שלוקחת על עצמה את כל שלושת מימדי השיר: גם כתיבת המילים, גם חיבור הלחן, וגם הביצוע בפני קהל. נעקוב אחרי האחריות האישית החדשה הזאת, ונתאר כיצד אימץ אותה מאיר אריאל ואיך הציב באמצעותה את השיר המושר במרכזה של התרבות הישראלית.
פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אחראי הוראה באוניברסיאות תל אביב ובאר שבע. מלמד כיום ספרות, תרבות וקולנוע במכללה האקדמית ספיר ובבית הספר סם שפיגל.
מרצה בכינוסים רבים ובפורומים רבים על ספרות, תרבות, וקולנוע, בארץ ובחו”ל. שימש כמה פעמים שופט בפרס ישראל לספרות ולקולנוע, וחבר הועד המנהל של קרן הקולנוע הישראלית. מפרסם ביקורת ספרות וביקורת פוליטית בעיתונים (כמו “הארץ”) ובכתבי עת (כמו “גרנטה”).