סדרת הרצאות חדשה, פוקחת עיניים ומפתיעה בת 4 מפגשים עם ד”ר לירז מרגלית
מה משפיע באמת על האושר שלנו? על הרגשות שלנו? עד כמה אנחנו הם אלו שבוחרים … מה נקנה בסופר? איזה בגד נלבש? איזה יעד נבחר לטיול הבא? ובמי נבחר בבחירות לכנסת?
מידע “פוקח עיניים” על הכוחות האדירים הפועלים בעולמות הצרכנות, הדיגיטל והתוכן וכיצד הם משתמשים בכפתורים פסיכולוגיים מאחורי הקלעים על מנת לעצב ולהשפיע על ההתנהגות וההחלטות שלנו הצרכנים, לרוב ללא ידיעתנו כלל.
המרדף אחר האושר מעסיק אותנו מאז שחר האנושות אך למרות שאחוז מדד האושר מעולם לא היה גבוה יותר, אנחנו רק הולכים ונהיים פחות מאושרים. אחד מאויבי האושר הוא הנטייה האנושית להסתגל במהירות לדברים. הריגוש לעולם לא נותר בשיא.
בהרצאה זו נבין כיצד הזיכרון של החוויות שלנו, משפיע על האושר, נענה על השאלה מדוע כסף לא בהכרח יעשה אותנו מאושרים יותר, נגלה מהו הגורם המשמעותי ביותר שמשפיע על מידת האושר שלנו וכיצד אנחנו יכולים לעצב את מידת האושר של עצמנו.
מיליוני שנות אבולוציה עיצבו אותנו באופן מיטבי להתמודדות עם אתגרי החיים בטבע, הבעיה היא שבמאה השנים האחרונות הסביבה השתנתה בקצב כל כך מהיר שלא מאפשר לכוחות האבולוציה לעשות את ההתאמות הנדרשות לסביבה בחיים הדיגיטליים.
הרבה מהתכונות שהתפתחו במשך מיליוני שנים, אינן מותאמות לגירויים אליהם אנו נחשפים על בסיס יומיומי, מה שיכול לייצר אינטראקציות מאתגרות ולעיתים ההשפעה עשויה להיות הרסנית.
בהרצאה זו נעסוק בקשר שבין ההרגשות שלנו, ההחלטות שאנחנו מקבלים והאופן שבו אנו מתנהלים בעולם הדיגיטלי, באמצעות תיאוריות אבולוציוניות.
מדוע יש לנו הרגשה טובה לגבי החלטה מסוימת והרגשה לא טובה לגבי אחרת? אם הייתה לנו אפשרות לקבל החלטות נטולות רגש, האם הן בהכרח היו נכונות יותר עבורנו? אנחנו נוטים לתאר את עצמנו כאנשים רציונאליים הפועלים משיקולי עלות-תועלת, עם זאת, מידת השליטה שלנו בהחלטות היא מועטה עד כדי אפסית.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שכשמונים אחוז מההחלטות שלנו מתקבלות ללא שליטה מודעת. תהליכים לא מודעים אלו נשלטים על ידי הרגש במידה רבה משנרצה להודות.
מה המקום של הרגש בקבלת ההחלטה, האם ניתן לסמוך על התחושות שלנו? ההרצאה תאפשר הצצה למתרחש במוחנו והבנה של המרכיבים הלא מודעים המכוונים את החלטותינו.
הקלישאה לפיה אנשים נבחנים בשעת משבר נכונה, אבל אין הכוונה ליכולת להתגבר ולצלוח את המגיפה בשלום. רובנו נמשיך לחיות, אך המבחן האמיתי יהיה היכולת שלנו להמציא את עצמנו מחדש, ללמוד את מה שהטבע מנסה ללמד אותנו ולהשתנות בהתאם. המשבר הוא מבחן הישרדות, וכמו באבולוציה, גם כאן החזק שורד.
משבר הקורונה מספק הזדמנות לקחת הפסקה במרוץ ולהבין לאן פנינו מועדות. גם כפרטים, גם כארגונים וגם כחברה אנושית. הפרדוקס הוא שאנו לומדים להוקיר דבר מסוים רק כאשר אנו עומדים לאבד אותו. ההבנה שהמציאות כפי שאנו מכירים אותה היא כה שברירית, גורמת לנו לבצע שינויים באופן שבו נבחר לחיות את חיינו מבחינה אישית ומקצועית, וגם לנסות להבין לאן אנחנו רוצים להמשיך יחד כחברה.
צילום: ראובן קפו
לירז מרגלית היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, עם התמחות בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית. היא מרצה במרכז הבינתחומי ובעלת טור במגזין Psychology Today ובמגזין העסקי CMSWire.
מחקריה על התנהגות גולשים זכו לפרס המחקר הטוב ביותר בנוירומרקטינג ובנוסף היא קיבלה פעמיים את התואר “כותבת השנה” (contributor of the year) ב-CMSWire.
ללירז ניסיון מחקרי ויישומי בניתוח תהליכי חשיבה והבנת צרכי משתמשים המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב (Human Computer Interaction). בשנים האחרונות היא חוקרת אספקטים שונים של התנהגות בעולם הדיגיטלי.
ספרה “הנדסת התודעה” זכה לביקורות ושבחים רבים.
הנרשמים לסדרה זו יקבלו גם גישה לצפייה ב 3 הרצאות נוספות! אלה הרצאות שהוקלטו מראש, ניתן לצפות בהן מתי שרוצים בזמן שלך – בקצב שלך! אלו ההרצאות:
אפקט הפלצבו – רפואה, אמונה ומה שביניהם – חשיבותו של אפקט הפלצבו כה רבה עד שהפך לפני שנים רבות לכלי הכרחי בתהליך אישורן של תרופות על מנת להוכיח את יעילותן. בהרצאה זו נתעדכן בממצאים שפורסמו עד כה, ובהבנה המדעית העדכנית של אפקט הפלצבו, נלמד את הידוע על אופן פעילותו ומקומו ברפואה המודרנית ונראה מגוון תחומים בהם הצפייה שלנו משנה את בחירותינו ותוצאותיהן.
המרצה: ד”ר רקפת רוזנפלד – חוקרת ויזמית בתחום הביוטכנולוגיה, בעלת תואר ראשון בביולוגיה ומדעי המחשב ודוקטורט בביולוגיה חישובית.
כשהשכל והרגש נפגשים – ההרצאה עוסקת במרכיבי האינטליגנציה הרגשית. ההרצאה בוחנת את המושג אינטליגנציה, מפרטת את מגוון האינטליגנציות על פי התיאוריה של גארדנר – אינטליגנציות מרובות. בחלקה העיקרי עוסקת בחמשת מפתחות האינטליגנציה הרגשית.
המרצה: ורד שפרונג-קופליק – יועצת ארגונית ומגשרת, תואר ראשון במדעי הרוח , התמחות אנתרופולוגיה תואר שני ניהול ויישוב סכסוכים. בוגרת לימודי תעודה ייעוץ ארגוני, שפת גוף ,פסיכולוגיה חיובית, אינטליגנציה רגשית ותקשורת בין אישית.
מזון מהונדס גנטית למה ומדוע? – מהי הנדסה גנטית? עד כמה שונים בני האדם מהצמחים? הרצאה זו מסבירה בגובה העיניים על היתרונות והחסרונות שיש במזון מהונדס גנטית, ההרצאה מתאימה גם למי שאין לו שום ידע בהנדסה גנטית, מלווה בדוגמאות שכולנו מכירים וממש משנה את ההסתכלות על מזון מהונדס גנטית.
המרצה: פרופ’ ידידיה גפני – חוקר בכיר במחלקה לגנטיקה של צמחים במכון וולקני ופרופסור אורח באוניברסיטת בר-אילן. בוגר לימודי התואר הראשון בביולוגיה והמשיך ללימודי מסטר ודוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת תל אביב. בעת לימודיו זכה גפני בפרס לנדאו לתלמידים מצטיינים לשנת 1979.
כיצד הפכה הקריאה מנחלתם של בודדים לבידור המוני ולבסוף, לחוויה פרטית ואינטימית? מה הקשר בין גוטנברג, ממציא הדפוס, וציד המכשפות האירופי? מה היה תפקידן של ספריות בתנועה לזכויות האזרח, ואיך קשורות בהן מלכות דראג?
מסע אל ההיסטוריה של הספר, הבוחן תחנות מרכזיות באבולוציה שלו, את השפעתן החברתית ואת ביטוייה התרבותיים.
ב- 1440 הצליח צורף ביש מזל לשנות את ההיסטוריה האנושית. מה הפך את הדפוס הנע של גוטנברג להצלחה מסחררת ואילו תמורות פוליטיות באו בעקבותיו? למה קריאה היא תמיד פוליטית, ואיך כל זה קשור לרומנים רומנטיים.
הספריה חוותה בהיסטוריית קיומה גלגולים רבים: מהיכלות נישאים שהיו שמורים למלכים ולאליטות, דרך מנזרים טחובים שבהם שקדו המעתיקים על ידע למען העתיד ועד זירות המאבק המודרני בין השמרנות לכוחות הקדמה.
באופן טבעי האש היתה תמיד האויבת הטבעית של הספר, אבל לפעמים היא גם הצילה אותו משכחה או הובערה בידי מי שכתב אותו, מכלי בידיהם של צנזורים ותליינים, לאזהרה לעתיד שבו נהפוך אנחנו לצנזורים.
עורכת ספרות ותסריט, מסאית, פובליציסטית וחוקרת תרבות, כלת פרס שר התרבות לעריכה לשנת 2021. לפני 17 שנה הצטרפה כעורכת בכירה להוצאת “כנרת-זמורה-דביר” ומזה למעלה מעשור היא עומדת בראש מחלקת הספרות העברית. מנהיים שמשה במשך שנים רבות כמבקרת ספרות ותרבות במוסף “הארץ”, מגזין “גלריה”, מוסף “כלכליסט” ועוד. ספרה רב-המכר “הרשת התרבותית – מסות על מסעותיהם של הרעיונות” ראה אור בהוצאת “גרף” (2019) ובאנגלית בהוצאת “ווטקינס” הבריטית (2022).
תוכנית הרדיו השבועית שמנחה מנהיים בצוותא עם איילת טרייסט, “האחיות גרים”, זכתה בפרס מפקדת גל”צ לשנת 2021. למנהיים פינה בתוכנית “סוכן תרבות” עם קובי מידן (“כאן 11”) והיא עוסקת גם בפיתוח סדרות לטלוויזיה ועריכת תסריט. “שעת אפס”, הסדרה של דקלה קידר אותה ערכה (“כאן 11”) זכתה בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל קאן סירייס היוקרתי.
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
הסופרים גרסיה מרקס ועמוס עוז גורסים כי “על מנת לכתוב צריך שיתקיימו באדם שני תנאים: סבתא
שסיפרה סיפורים וילדות קשה”.
שפרה הורן מעידה כי מתקיימים בה שני התנאים הללו. מצד אמה הייתה חימש , הדור ה 5 בשושלת וגדלה
לצד 3 דורות של סבתות שהאריכו ימים וסיפרו סיפורים. הן דיברו הרבה על התקופה העותמאנית. שפרה
אצרה את הסיפורים ולימים סיפורים אלו הדהדו ונשזרו בספריה.
כתבת, סופרת זוכת פרסים, כלת פרס ראש הממשלה.
הבחירה בין חומרי המציאות, מה מהם לכלול ביצירה ומה לא, איך לעבד אותם ולאן “לקחת” אותם היא בחירה בסיסית של כל יוצר וכמעט בכל מדיום. בהרצאה זו אתאר תחילה את הבחירות שעשיתי בספרי הראשון, “לא ראיתי חיילים שמחים”, שבמרכזו לוחם וחבריו במלחמת יום הכיפורים, מעט לפניה ואחריה. בחירה כזו מקבלת משקל נוסף כשמדובר בספרי ריגול, שכן על הכותב – ובעיקר מי ששירת בעברו במוסד – חלות מגבלות נוספות, כולל צנזוריאליות. 5 מתוך 18 ספריי הם ספרי ריגול, אך הם שזכו לעיקר תשומת הלב של הקוראים. בשיחה זו אתאר מהו הגרעין המציאותי שבכל אחד מספרי הריגול הללו, וכיצד שיניתי, עיבדתי ופיתחתי אותו לכלל רומן ריגול. כמו כן אספר על תפקידן של הצנזורה ושל ועדת השרים לפרסום בידי עובדי ציבור בעיצוב המציאות בחלק מהספרים. לסיום אתאר את כתיבתו של ספרי האחרון, “הכריש”, וכיצד גם בספר עתידי באה המציאות לידי ביטוי.
בכיר מוסד לשעבר. סופר רבי מכר, ספרי מתח ועיון.