סיפור המקרא מציג את אבות ואמהות האומה כמודל, כדוגמה וכמופת אליהם נשואות עינינו. אך הפסוקים חושפים בפנינו גם את הצדדים הפחות יפים של הדמויות: אמא שמשקרת ומעדיפה את אחד הבנים, אבא שרוצה להרוג את בנו, אחים שונאים אחד את משנהו… איך מתמודדים פרשני המקרא המסורתיים מצד אחד בהחזקת אתוס הדמויות אל מול תיאורם הפחות יפה? והאם נוכל בקריאה אמפטית יותר לגלות לצד ההיבט האמוני, גם צד אנושי? מבט המבקש לראות בעיניים מודרניות את הדינמיקות המשפחתיות, את הכעס, את האהבה, את הזעקות ואת השתיקות.
מרצה ומורה למקרא, דוקטורנטית בחוג לספרות באוניברסיטת ת”א, סופרת ספרי ילדים, מרצה בסמינר הקיבוצים. אשת פיתוח תוכן במיזם 929 תנ”ך ביחד, מפתחת תכניות לימודים, ספרי לימוד וחומרי לימוד אינטרנטיים במקרא במטח (מרכז טכנולוגיה חינוכית). מנחת בתי מדרש, סדנאות ומעבירה הרצאות במסגרת עלמא, בינ”ה, מכינות קדם צבאיות ועוד. מדריכת טיולי ג’יפים ומובילת להקת רוק.
הרצאות הבונוס הוקלטו מראש, כך שניתן לצפות מיד לאחר ההרשמה או מתי שרוצים, 24/7 – בקצב שלכם!
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום למשך 3 חודשים.
מדוע מוצגות אימהות האומה באופן כל כך שלילי, ללא שום פן חיובי? מה הייתה כוונתם של הכותבים, בהציגם את ארבע האימהות באופן כה לא מחמיא: שרה המרשעת, רבקה הרמאית, רחל הגנבת, ולאה המתחזה? האם רחל היא באמת אימנו? הרצאה שתחשוף זוית הסתכלות אחרת על נשים אלו.
מרצה על נושאים בתנ”ך על פי הגישה המחקרית ומרצה על מורשת השואה
חנה ופנינה היו נשואות לאלקנה, והסיפור של משולש זה חושף שלושה עניינים מרתקים. ראשית, את ירידת מעמדה של פנינה, האישה המבוגרת שמילאה את חובתה לבעלה וילדה לו ילדים – ועכשיו אין בה יותר כל צורך ואפשר לבטלה ולקפחה. שנית, מעמדה הרעוע של חנה, הצעירה האהובה והעקרה, שנפלה טרף ללעגה של פנינה. ולבסוף: העסקה האולטימטיבית. חנה נדרה שאם ייוולד לה בן, היא תקדיש אותו לאלוהים – ומשמלאו לשמואל הקטן שלוש שנים, היא מילאה את חלקה בעסקה והפקידה אותו בידי כוהן קשיש בשם עלי. על משולש מורכב זה נדון בהרצאה הנוכחית.
ד”ר לתנ”ך, סופרת ומרצה על ההיסטוריה והחברה שעליה מספר התנ”ך.
“בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה” – הציפייה שלנו מהמנהיגים שלנו – מתוך הדברים שנאמרו יש לנו חלום ותקווה כיצד צריך להראות השלטון. שלטון שאינו מורם מעם, שלטון שמשרת את העם היאחזות בתרבות שלנו ולהיות נאמנים לזהות שלנו. שנזכה להיות ראויים למנהיגים גדולים ושהם יהיו ראויים לנו. עוד מימי בראשית יועד האדם לגדולה לשררה ולשלטון אך לא על קבוצה עם או שבט אלא על הטבע .השליטה בבני האדם נתפסה כעניין השייך לאל. מלכים בעולם העתיק תפסו מעצמם אלים וכך ציפו שהעם שלהם יתייחס אליהם. ההיסטוריה האנושית רוויה במלכים אשר השררה העבירה אותם על דעתם והפכו ממשרתי העם לאויבי העם. בהרצאה נעסוק בתפיסת התנ”ך את המלוכה – ההגבלות, האזהרות, המלכים והאירועים. בסופו ננסה להבין את האמירה של התנ”ך בנוגע למלוכה.
מנהל חינוכי של ‘מסע ישראלי’, מורה להיסטוריה ואקולוגיה ומדריך טיולים
