צפו בהרצאות שהוקלטו באולפן באיכות HD לצפייה נוחה מכל מכשיר.
הגישה לצפייה בהרצאות הינה למשך 4 חודשים מעת הרכישה, כך שיש מספיק זמן לראות.
מאז שמוחמד נביא האסלאם עצם את עיניו לעולמים בשנת 632 לסה”נ החל מאבק הירושה בין קרוביו ומקורביו, בני שבטו, קוריש. הסכסוך פרץ לעין כל בדור שאחריו ועד היום – 1400 שנים לאחר שפרץ – הפיל הסכסוך מיליוני חללים בשני הצדדים. סכסוך זה חוצה גבולות ומתפרס על מדינות רבות. במקביל לסכסוך הפוליטי פיתח כל צד אידיאולוגיה, תיאולוגיה, הלכה וכתבי קודש, שונים ומנוגדים בשני הצדדים. על מה ולמה הסכסוך הזה?
יותר מידי אירועים שליליים מתרחשים בישראל בעניין למגזר הבדווי: בניה בלתי חוקית בהיקף רחב; השתלטות על אדמות מדינה; פרוטקשן; אלימות בין משפחות; אלימות כלפי תשתיות; פוליגמיה; יבוא נשים מעזה, מהר חברון ומירדן; הברחת נשים, סמים ונשק ועוד. הוסיפו לכך את העובדה שהמגזר הבדווי מכפיל את עצמו כל חמש עשרה שנה, והבעיות רק הולכות ומחריפות. השאלה הגדולה בהקשר זה היא האם כל האירועים הללו קשורים זה בזה? מה השפעת התנועה האסלאמית על המגזר הבדווי? כיצד מתמודדת המדינה עם הסוגיה הבדווית? האם יש פיתרון מערכתי לסוגיה הבדווית?
בהרצאה זו נלמד על גילגלו של הארגון משנת 1928 כשנוסד באסמאעיליה שבמצרים כארגון אסלאמיסטי ועד ימנו ועל שלוש מטרות העל ששם לעצמו- סילוק השלטון הזר מכל ארץ שבה זרים שאינם מוסלמים שולטים במוסלמים, סילוק התרבות הזרה כולל חידושים בענייני מגדר, שהתנחלו בלבבות הצעירים והצעירות בעולם האסלאמי והחלת השריעה האסלאמית בכל מדינה שניתן לקדם בה את העניין האסלאמי.
לאיראן הרבה עמים, אין ״עם״ איראני אחיד והומוגני. כולם אזרחי איראן: הפרסים, הבלוצ’ים, הכורדים, האזרים, התורכמנים, הערבים, הלורים, הקשקאים, המזנדאראנים, הכספיאנים, הגיליאקים ועוד. כל עם חי באזור משלו, דובר בלשונו, דבק בתרבותו ולא מתמזג עם עמים אחרים. במרכז המדינה גרים הפרסים, שהם פחות ממחצית אזרחי המדינה והם שולטים על כל העמים החיים בפריפריה באגרוף של ברזל. הדיכוי קשה ואכזרי, ולכן ציבורים גדולים בקרב העמים הלא פרסים מייחלים לפירוק המדינה ולזכות בעצמאות, כמו העמים הלא רוסיים בברית המועצות, כמו ביוגוסלביה ובצ’כוסלובקיה.
ההרצאה תעסוק בנושאים הקשורים למגדר, מין ומשפחה, תוך התייחסות לקביעות המופיעות בקוראן, בתורה שבעל-פה , בהלכה על פי האסכולות השונות ובחוקי המדינות, והיחס בין קביעות אלה ובין מנהגים ומסורות (עאדאת ותקאליד) השוררים בחברות ערביות ואסלאמיות שונות. בהרצאה נעמוד על משבר הערכים רחב החזית הפוקד חברות אסלאמיות כתוצאה מהתמורות העמוקות העוברות על חברות אלה בעניינים הקשורים למין ומגדר.
מקורות הטרור האסלאמי, תופעות של טרור לאורך תולדות האסלאם, טרור מודרני, טרור מדינה ומדינת טרור. מערך המוטיבציות המפעיל את הטרור, תמונת העולם של הטרוריסט.
התקופה המודרנית מציבה אתגרים חסרי תקדים על החברות האסלאמיות: מערכות מוסר ונורמות שצלחו בהצלחה 1400 שנה מאז שנוסד האסלאם עומדות כיום במתקפה תרבותית קשה מצד תרבות המערב, המתירנית, החומרנית, המציבה את האדם במרכז העניינים ודוחקת את האל לשולי ההוויה. המערב חודר למסגרות החברתיות האסלאמיות ומערער אותן מבפנים, תוך דחיקת חלק מהאנשים לרדיקליזציה ולמאבק נגד המערב.
בעיית היסוד של רוב המדינות הערביות המודרניות היא העובדה שרוב אוכלוסיית המדינות נותרה נאמנה למסגרות החברתיות הישנות: השבט, הקבוצה האתנית, הקבוצה הדתית והקבוצה העדתית. המדינה המודרנית, שנבנתע על פי דגם אירופי, נכשלת ברוב המקרים להתנחל בלבבות הציבור. מסורת ארוכת שנים של אלימות בין קבוצתית מעכבת התפתחות מנגנונים פסיכו-חברתיים לא אלימים ככלים לניהול ויישוב סכסוכים בדרכי שלום במרחב הציבורי.
ד”ר מרדכי (מוטי) קידר הוא מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, עמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, ויו”ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. התמחה בין היתר בחקר ממשל חאפז אל-אסד בסוריה.
קידר מתמחה בתקשורת ההמונים של העולם הערבי ומתראיין לערוצים ערביים דוגמת “אל-ג’זירה”.
חלק מהעימותים שלו בערוצים הערבים עם אישי דת ותרבות עוררו סנסציה בעולם הערבי. הוא משמש גם כפרשן של העיתון “מקור ראשון”, בעבר כיהן כיו”ר “מוניטור האקדמיה הישראלית”, גוף העוקב אחר מרצים המוגדרים על ידיו פוסט-ציוניים, במטרה לפרסם את פרסומיהם והצהרותיהם. בשנות ה-90 היה חבר פעיל בתנועת “נתיבות שלום”.
ספריו:
Gap of Values: Gender and Family Issues as Source of Tension between Islam and the West, Herzliya (2006)
Asad in Search of Legitimacy: Messages and Rhetoric in the Syrian Press under Hafiz and Bashar. Sussex Academic Press (July 2005)
ויקיפדיה:
https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_קידר_(מזרחן)