ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בארכאולוגיה מקראית ובתקופה הפרוטו-היסטורית. גרפינקל ניהל מספר רב של חפירות באתרים מן התקופה הנאוליתית של המזרח הקרוב, ופרסם 15 ספרים וכמאה מאמרים על מגוון נושאים בארכאולוגיה של ארץ ישראל, שבמרכזם אומנות, פולחן וריקוד.
השלים לימודי תואר ראשון בגאוגרפיה וארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1981, ולימודי תואר שני בארכאולוגיה מקראית בשנת 1987.
בין השנים 1987-1983 שימש כעוזר מחקר באוניברסיטה העברית וניהל את החפירות באתר הארכאולוגי שביפתחאל בגליל התחתון. גרפינקל חשף חמישה מפלסי התיישבות, רצפות טיח, בורות, קברים, אתרי קבורה ועצמות בעלי חיים מן התקופה הנאוליתית הקדם קרמית. בחפירות נתגלו זרעי פול, שהם העדות הקדומה ביותר בעולם לביות קטנית מסוג זה, וכן כמויות גדולות של זרעי עדשים.
משנת 1986 עד שנת 1987 ניהל גרפינקל את החפירות הראשונות באתר הארכאולוגי בגשר בעמק הירדן. החפירות הובילו למסקנה על קיומו של כפר קטן מהתקופה הנאוליתית הקדם קרמית א’ ששכן באזור. בין היתר נחשפו בחפירות ממצאים נדירים שלא הופיעו באתרים אחרים מאותה תקופה, ביניהם בית מלאכה לייצור כלי בזלת.
בשנים 1990-1989 ניהל גרפינקל חפירות באתר הארכאולוגי שליד שער הגולן, בו שוכן הכפר הירמוכי המתוארך לתקופה הנאוליתית הקרמית. גרפינקל ניהל חפירות נוספות באותו אזור במהלך 2004-1996. בחפירות נחשפו ממצאים רבים הקשורים לתרבות הירמוכית, ובנייה בהיקף נרחב שאין לו אח ורע באותה תקופה. בנוסף ניהל גרפינקל בשנים 1990-1989 שתי חפירות בתל עלי שמדרום לכנרת, בעמק הירדן.
בשנת 1992 השלים את הדוקטורט תחת הדרכתם של פרופ’ אמנון בן תור ופרופ’ נעמה גורן-ענבר בנושא “התרבות החומרית בעמק הירדן בתקופות הנאוליתית הקרמית והכלקוליתית הקדומה”. לאחר מכן השלים באותה שנה (1992) גם את הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית.
במהלך השנים שימש גם כחוקר במכון אולברייט לארכאולוגיה (1993-1985) וכעוזר מחקר במרכז הצרפתי למחקר בירושלים (1987-1992). בשנת 1994 מונה גרפינקל לאוצר מוזיאון התרבות הירמוכית ע”ש יהודה רות שבקיבוץ שער הגולן.
בין השנים 1998-1995 שימש כראש המחלקה לארכאולוגיה בשלוחה של האוניברסיטה העברית ברחובות, כאשר בין השנים 1998-1997 ניהל גרפינקל חפירות באשקלון הנאוליתית, השוכנת מצפון לתל אשקלון, לחופי הים התיכון. בחפירות נחשפו כ-100,000 עצמות בעלי חיים ואלפי פריטים מאבני צור.
בשנת 2004 ערך גרפינקל סקר ארכאולוגי בתל צף יחד עם יורק ראון. בשנים 2007-2005 חפר באתר בהיקף נרחב וחשף מבני חצר גדולים ובהם ממגורות עגולות מאורגנות בשורות. באתר נתגלו קשרים ארוכי טווח לאנטוליה (אובסידיאן), למסופוטמיה (כלי חרס של תרבות עובייד) ולמצרים (צדף נילוטי).
בין השנים 2006-2004 שימש כראש המדור לארכאולגיה מקראית, ולאחר מכן החל לכהן כפרופסור בקתדרה על שם יגאל ידין לארכאולוגיה של ארץ ישראל. כמו כן, גרפינקל זכה בשנת 2006 ב”פרס פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח” מטעם האוניברסיטה העברית.
משנת 2007 ועד 2013 ניהל גרפינקל חפירות בחורבת קייאפה בסמוך לעמק האלה יחד עם הארכאולוג סער גנור. בחפירות נחשפה עיר קדומה המתוארכת לתקופת בית ראשון ביהודה (כ-1000 לפנה”ס), ובה נמצאו ממצאים חריגים שאינם מוכרים מאתרים אחרים באזור יהודה. בנובמבר 2008, הודיעו הארכאולוגים כי חשפו אוסטרקון (שבר של קנקן חרס) שעליו כתובת בעברית בכתב פרוטו-כנעני הכתובה בדיו, וכתובת זה היא הטקסט העברי הקדום ביותר שנחשף עד כה.
בין השנים 2013-2017 ניהל את משלחת החפירה הרביעית בתל לכיש.
ביולי 2019 זיהה פרופ’ גרפינקל, יחד עם סער גנור מרשות העתיקות ופרופ’ קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה את צקלג באתר חורבת אל-ראעי שבשפלת יהודה – בין קריית גת ללכיש.
מספר ההרצאות בסדרה: 6