זו סדנת זום בת 5 מפגשים עוקבים שמתורגמת לעשייה יומיומית-פשוטה, בטוחה, ומשנה הרגלים.
מומחית לדיוק מסרים, פיתוח מצגות והנגשת כלי AI לקהלים בוגרים.
מלווה תהליכי למידה והטמעת טכנולוגיה בקצב מותאם, בגישה תכלסית ויישומית, עם דגש על תועלות יומיומיות והפחתת חסמים טכנולוגיים.
הצפייה בהרצאות זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
פעם זה היה נשמע כמו מדע בדיוני: מכונות שחושבות, לומדות, מקבלות החלטות. היום – זה כבר חלק מהמציאות שלנו. נבחן את הדרך שעשתה הבינה המלאכותית – מהרעיון לדמות את פעולת המוח האנושי, דרך רגעי השיא כמו ניצחון AlphaGo, ועד לצ’טבוטים חכמים כמו ChatGPT שמשמשים מיליונים. מפגש על קפיצות דרך טכנולוגיות, חזון אנושי – והפוטנציאל שעוד לפנינו.
מרצה בקריה האקדמית אונו בנושא בינה מלאכותית במסלולי מנהל עסקים ומדעי המחשב.
למרות שנדמה שהאינטרנט נמצא בחיינו מאז ומעולם – ואיתו העיתונות הדיגיטלית, אתרי החדשות ואפילו הרשתות החברתיות – בפועל מדובר בעידן שהחל לא ממש מזמן.
השיחה עוסקת בעיתונות שהחלה לעבור לרשת מתישהו במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת;
בהמשך פרצו לחיינו גוגל, פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ושאר מוקדי תשומת הלב הדיגיטליים ודחקו את מקומן של המדיות המסורתיות.
הצפת המידע, המחיר העצום של התוכן החינמי, הרמה הנמוכה, השטחיות, התחרות והרצון לראשוניות בכל מחיר גם במחיר בדיקה בסיסית של העובדות ועד לפייק-ניוז הפלילי של ימינו והבשורה החדשה המאיימת:
הבינה המלאכותית
מבכירי עיתונאי הטכנולוגיה בישראל, לשעבר עורך הטכנולוגיה של ynet ו-ישראל היום וכיום כותב על טכנולוגיה ב-“וואלה”, וכתב גם לאתרים מובילים בעולם
בעידן שבו מידע בהיקף אדיר זמין לכל אך איכותו ואמינותו יצאו משליטה, והמונופול של מערכות החינוך הקיימות על הידע והמחקר נסדק והולך על ידי כלי מחשוב ובינה מלאכותית, נדרשת האנושות לבחון את יחסי הגומלין שלה עם המידע שברשותה. התפקיד המסורתי של הספרייה, מוסד מפואר שקיים מימי קדם, מאותגר במידה כזו שללא שינויים מרחיקי לכת עצם ההישרדות שלה נתונה בסכנה. עומס יתר של מידע (Information Overload) הוא מרכיב מרכזי בסביבת הידע החדשה, ולכן כל בחינה של הבעייה חייבת להתייחס לגורם זה.
פיסיקאי ואיש הייטק ותיק, ומוכר בעולם כדמות מובילה בתחום שיפור האפקטיביות של עובדי ידע בארגונים.