האם אי פעם אמרתם לעצמכם: “החיים שלי היו די רגילים”, “אני לא באמת יודע לכתוב”,
“אני כבר לא זוכר מספיק”, ו “מי בכלל יתעניין בסיפור שלי?”
אלה בדיוק המחשבות שמונעות מרבים לגשת אל הזיכרונות ולכתוב אותם.
אבל האמת היא שהסיפורים האישיים שלכם הם המתנה הגדולה ביותר שתוכלו להשאיר אחריכם!
ולשם כך לא צריך להיות סופר, לחיות חיים יוצאי דופן, ואפילו לא נחוץ זיכרון מושלם.
סיפורי היום יום אינם רק רשימת אירועים ושומרי הזיכרון הפרטי שלכם, הם גם שומרי הזיכרון של הדור והתקופה בה גדלתם. גם בתוך חיים “רגילים” מסתתר סיפור שאין לאף אדם אחר בעולם.
“מה הסיפור?” הוא קורס מעשי בן 8 מפגשים בו תלמדו כיצד לאגד את הזיכרונות הפזורים ולכתוב אותם באופן אותנטי, מרתק וייחודי לכם.
תכירו כלים פשוטים ומעשיים, מבוססי מדעי המוח והפולקלור, עוקפי הצנזור הפנימי, המאפשרים לפתוח מחדש מגירות שנדמה שננעלו מזמן, ולכרוך אותם לסיפור שלכם.
תכירו בצורה נגישה ומעשית את מנגנוני הזיכרון של המוח. תבינו מדוע אירועים מסוימים נשארים חיים כל כך בתודעה בעוד אחרים נדמים כאבודים, ותקבלו כלים שיעזרו לכם לפתוח מחדש שערים לזיכרונות נשכחים.
זיכרונות מגיעים בדרך כלל כקטעים, תמונות ורגעים בודדים. בקורס תלמדו כיצד לארגן אותם, לזהות את החוט המקשר ביניהם, וליצור מהם סיפור חיים סדור, מרגש ובעל משמעות עבורכם ועבור בני משפחתכם.
אין צורך בניסיון קודם בכתיבה. תלמדו שיטות פשוטות ונגישות שיעזרו לכם להתחיל לכתוב, להתגבר על החשש מהדף הריק, ולמצוא קול אישי ואותנטי שמרגיש טבעי ונכון לכם.
נכיר טכניקות ייחודיות המבוססות על מחקרי מוח, המסייעות לעקוף את הקולות שאומרים "זה לא מספיק מעניין", "אני לא יודע לכתוב" או "אני לא זוכר". במקום לעצור את עצמכם - תתחילו ליצור.
זהו קורס מעשי. בכל מפגש תתנסו בתרגילי כתיבה קצרים וממוקדים, שבאמצעותם תבנו בהדרגה אוסף של סיפורים, זיכרונות וקטעי חיים. בסיום הקורס לא תישארו רק עם ידע – אלא עם תוצרים כתובים משלכם.
דרך כלים מעולם הפולקלור, הסיפור העממי ומבני העלילה, תבחנו מחדש אירועים מוכרים מנקודת מבט רעננה. לעיתים דווקא זיכרון שנראה שולי או מובן מאליו מתגלה כנקודת מפתח בסיפור החיים.
הסיפורים שתכתבו אינם רק בשבילכם. הם דרך להעביר לדורות הבאים את השפה, הערכים, האווירה, המנהגים והעולם שממנו באתם. זו הזדמנות להשאיר אחריכם עדות אישית וחיה, שלא ניתן למצוא בשום מסמך או אלבום תמונות.
חוקרת פולקלור ונוירופדגוגית. פרסמה ספרים אקדמיים בתחום התרבות (ביניהם “שירים בקנה” ו”נשיקה של זהב”). ניהלה את ארכיון הסיפור העממי בישראל ע”ש דב באוניברסיטת חיפה. במהלך שנות עבודת באוניברסיטת חיפה הנחתה סטודנטים רבים בתהליכי כתיבה ותמיד המליצה להם ‘להתחיל מהאמצע’. ד”ר מילוא משלבת ממצאים מחקר המוח יחד עם הכלים המבניים של הסיפור, כדי להפוך את הכתיבה לכלי נגיש, מרפא ומחבר בין הדורות.
כדי לאפשר ליווי אישי ותרגול משמעותי, הקורס יתקיים בקבוצה אינטימית
ויפתח עם מינימום של 15 משתתפים.
הצפייה בהרצאות זמינה מיד עם הרישום לקורס למשך 3 חודשים.
כיצד רכילות עתיקה יצרה את המוח המתוחכם ביותר על הפלנטה?
בהרצאה זו נצא למסע אל ראשית האנושות ונשאל: מה העניק לנו, בני האדם, יתרון אבולוציוני על פני שאר בעלי החיים? נגלה כיצד נרטיבים משותפים עיצבו את מוחנו, ונבין מדוע אנחנו משקיעים כל כך הרבה זמן בצפייה בסרטים, בקריאה ובשיחות על אנשים אחרים. נלמד על הקשר בין גודל המוח, גודל הקבוצה החברתית והכוח של דמיון משותף, ונגלה מדוע סיפורים הם לא רק בידור, אלא טכנולוגיה קוגניטיבית שמאפשרת לנו לבנות קהילות, להעביר ידע, ולשנות את העולם.
למה מציבים רבים את הרומן הזה כפיסגת ההשגים של הפרוזה הישראלית? / סדר וכאוס ברומאן / הסירוב לסדר ספרותי שיעלים את אי הסדר החברתי / עולמה של ארץ ישראל העובדת אחרי שנחרב / דור הבנים הרמוס לעומת דור האבות הרומס/ בניה פיזית- חיות אינטלקטואלית- אחריות אמנותית – צזאר ישראל וגולדמן אל מול אתגרי תרבותם/ קנאות וכפיה במקום יצירתיות ותנופה.
מלמד ספרות, תרבות וקולנוע, סופר ומרצה.
הסופרים גרסיה מרקס ועמוס עוז גורסים כי “על מנת לכתוב צריך שיתקיימו באדם שני תנאים: סבתא שסיפרה סיפורים וילדות קשה”.
שפרה הורן מעידה כי מתקיימים בה שני התנאים הללו. מצד אמה הייתה חימש , הדור ה 5 בשושלת וגדלה לצד 3 דורות של סבתות שהאריכו ימים וסיפרו סיפורים.
הן דיברו הרבה על התקופה העותמאנית. שפרה אצרה את הסיפורים ולימים סיפורים אלו הדהדו ונשזרו בספריה.
כתבת, סופרת זוכת פרסים, כלת פרס ראש הממשלה.