פרופ’ ינון שבטיאל – מרצה, חוקר מערות וטייל הרפתקן, לוקח אותנו למסע מהכורסא אל טיולי אקסטרים שערך מטורקיה ועד הירדן.
סיפור על טבע, היסטוריה ונוסטלגיה מרגשת בנוף בראשיתי, מהפסגות הערפיליות של הרי הקצ’קר, דרך הוואדיות של סיני ועד לנחלים הפראיים במסע סוער בירדן.
ינון שבטיאל הוא חוקר מערות ישראלי. הוא בעל דרגת פרופסור חבר, מרצה בכיר במכללה האקדמית צפת וחבר צוות בכיר בסניף המרכז לחקר מערות בישראל בגליל.
במהלך שלוש השנים שבילה בסיני נחשף למרחבי מדבר סיני ולצפונותיו והיה מראשוני מטיילי סיני שנחשפו למקומות בהם בוצעו לראשונה טיולים באמצעות גלישה בחבלים של מפלי ענק, זורמים בחלקם, בוואדיות ובנקיקים עלומים. את אהבתו למדבר הביא עימו בשובו לקיבוץ והמשיך לטייל במרחבי מדבר יהודה, שם הכיר את הגאוגרף הראשי של רשות הטבע והגנים מנחם מרקוס, ממנו למד את תורת הסקרים ואותו לימד את תורת הגלישה מצוקים.
ראשית דרכו בהוראת לימודי ארץ ישראל עשה בתיכון האזורי גבעת ברנר, שם לימד תנ”ך והיסטוריה ושימש כמחנך כיתה בה שילב את לימודי התנ”ך וההיסטוריה עם הוצאת כיתתו לסיורים.
השינוי הגדול שהתחולל בחייו המקצועיים אירע כמעט מייד בשובו לקיבוץ, עת הצטרף לסקר המערות הראשון של מלח”ם בהר סדום, בראשותו של פרופ’ עמוס פרומקין, מייסד המלח”ם. השהות הממושכת במערות והתובנה שמדובר בתחום עלום ולא מוכר הביאה אותו להחלטה שהתחום ראוי להתייחסות מחקרית.
הרצאות הבונוס הוקלטו מראש, כך שניתן לצפות 24/7 – בקצב שלכם!
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
בחלקה הדרומי של דרום אמריקה משתרעים שני שדות קרח. הדרומי הגדול יותר, שטחו כמעט כפול משטחה של ישראל. בצידו הצ’יליאני מאות פיורדים ואלפי איים לא מיושבים. למעשה בין הנקודה המיושבת האחרונה מצפון, ועד הנקודה הבאה מדרום, מפרידים 1100 ק”מ וביניהם רק כפר אחד קטן. שישה ישראלים – חמישה בחורים ובחורה אחת, היו הראשונים ש”עשו” זאת בקיאקים. פיורדים, קרחוני ענק, דולפינים, אריות – ים, סערות, תקלות, צרות והרבה צבע טבע והומור. זהו סיפור המסע לשדה הקרח הדרומי.
אתנובוטנאי מאונ’ ת”א, ביולוג, טיילן מקצועי, מוביל משלחות מחקר
ביקור באיי גלפגוס הוא חוויה עוצמתית, אקזוטית חד פעמית בעולם הולך ונעלם… זהו “הדובדבן שבקצפת” לכל חובב טבע באשר הוא. האיים הנמצאים כאלף קילומטר מחופי אקוודור בלב האוקינוס השקט, הם פלא טבע יחודי שאין דומה לו בעולם.כאן, באזור מרוחק ושכוח אל הרחק מכל יבשה, התפתחו באין מפריע מיני צמחים ובעלי חיים אנדמיים שאינם פוחדים מקרבת אדם. באיים מכושפים אלה “נפל האסימון” שהוליך את דארווין לביסוס תאורית האבולוציה ששינתה לעד את הבנתנו על מוצא המינים ומוצאנו אנו ומהווה גם כיום נדבך מרכזי בביולוגיה המודרנית.
דוקטור לביולוגיה, מרצה בנושאי טבע ותיירות ומדריך טיולים
סרט דוקומנטרי
הבתולה מסוקאבאון נחשבת לגיבורה של עיירת הכורים הבוליביאנית אורורו.
היא נלחמה בשטן, ניצחה אותו והושיעה את בני המקום. הם מודים לה פעם בשנה בקרנבל הנערך בעיר, בו הם מדמים את המלחמה באמצעות ריקודים ומוסיקה.
זהו מצעד של להקות ריקוד ותזמורות, הצועדים קילומטרים רבים עם תחפושות כבדות בכל מזג אוויר, רק כדי להגיע בסופו לכנסייה הנמצאת בראש ההר.
שם, לאחר טיפוס מתיש, הם נכנסים לכנסיה ומתקרבים למזבח תוך כדי שירה בעודם על ברכיהם.
יש שם כאב, עייפות, זיעה, לעיתים התעלפויות ובעיקר התרומומות רוח ואקסטזה.
האירוע מסתיים בשירה הנמשכת עד אור הבוקר, מלווה בכמויות אלכוהול אדירות, ברחבת הכנסייה.
בניגוד לפסטיבל הנוצץ והשמח של ריו, הדיאבלדה (קרנבל השטן) היא פסטיבל התואם לרוח של אורורו: מזג אוויר קשוח, מכרות מחניקים ורעידות אדמה.
הסרט הבתולה והשטן הוא במקור פרק בסדרת טיולים, אך זהו למעשה תיעוד אנתרופולוגי מרתק.
מגיש: ד״ר ברק אפיק
צילום ועריכה: יורם שפר