ההיסטוריה של עם ישראל שזורה בזו של העם האיראני מעל 2741 שנים.
נגלה שיש לנו אוצר מילים איראני לא מבוטל מתקופות שונות, ושחלק מהאמונות והמנהגים שלנו מקורם אף הם באיראן.
נבקר בערי הבירה באיראן, נתפעל מהארכיטקטורה ומהגנים, נתוודע להיסטוריה של איראן.
לאחר שהפכה ד”ר תמר עילם גינדין ליעד האקרים מטעם המשטר ונפרץ המחשב האישי שלה,
נשמע כיצד עזרה לגלות ולחשוף את האקרים האיראנים.
בלשנית המתמחה בפרסית ובאיראן הקדומה והמודרנית,
ד”ר תמר עילם גינדין היא נספחת התרבות הראשונה של ישראל באיראן החופשית, ועד שאיראן תהיה חופשית היא בונה גשרים בין עם ישראל לעם האיראני ופוקחת עיניים בשני הצדדים כדי להראות שבצד השני יש בני אדם בדיוק כמונו, וגם ההבדלים מרתקים. היא עושה זאת בפודקאסטים, בספרים שהיא מוציאה במסגרת הוצאת זרש, בפעילות ברשתות החברתיות, בהופעות בתקשורת, וכמובן בהרצאות.
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
פרק מבוא בו נסקור את העקרונות המייסדים של המהפכה האסלאמית, את מרכזי הכובד שמאפשרים את ייצוא המהפכה – תכנית הגרעין, תכנית הטילים, העומק האסטרטגי שבו איראן מנביטה צבאות פרוקסי ברחבי האיזור, וגם נתהה מדוע דווקא ישראל וארה”ב סומנו על הכוונת של המשטר האיראני. נביא גם מבט היסטורי על העומק התרבותי של איראן עוד מימי כורש הגדול, מלפני 2,500 שנה, ועד השאה ששלט באיראן עד המהפכה האסלאמית של 1979, ונתהה על הניגודיות שמתאמצים האייתוללות לייצר בין המשטר האסלאמי באיראן של היום לבין המורשת הזורואסטרית והמלוכנית הארוכה של פרס העתיקה.
בעיקר ננסה להבין האם איראן של כאן ועכשיו מעידה על העם האיראני ועל המורשת העתיקה והעשירה של המדינה, ונשאיר סימן שאלה לאפשרות של הפיכה משטרית באיראן, התקרבות בין ישראל לסעודיה ומדינות ערב, וההשלכות של תקיפת תכנית הגרעין על יציבות המשטר באיראן.
חוקר איראן ודובר פרסית, ראש מכון דוד למדיניות ואסטרטגיה בתנועת הביטחוניסטים.
בזמן המלחמה ביוני 2025 הורדה אמנות הן בישראל והן באירן למרחבים מוגנים, התבוננות באמנות האיראנית העכשווית תגלה תמונה מפתיעה ומרתקת . לאורך שנים האמנות הזו נוצרת בתוך מרחב פוליטי חברתי מורכב ובחלקו עוין. למרות זאת אמניות/ים באיראן הם קול חשוב ויצירתי, חלק מהקולות הליברליים הקוראים לשינוי. אמניות ואמנים, גלריות עכשוויות, המוזאונים וגם יחסיו עם הזירה הבינלאומית – אקוספרה תרבותית שלמה. האמנות שוברת מוסכמות שכופה השלטון אך גם מפרקת סטראוטיפים של המערב על איראן ובעיקר דבקה בחופש.
אוצרת אמנות, מרצה, מבקרת וחוקרת אמנות.
כיצד מצליח ארגון חשאי לשכנע זרים להסתכן ולפעול עבורו? מהן ההשלכות על אופי המודיעין הישראלי ועל שיתופי פעולה בינלאומיים ואיך השינויים הללו מעצבים את דמותו של המוסד בעיני העולם? סיפורו של השינוי הדרמטי שחולל המוסד – מעבר מהסתמכות כמעט בלעדית על אנשי מבצעים ישראלים “כחול לבן”, לגיוס והפעלה של מאות סוכנים זרים ברחבי העולם.
עיתונאי, סופר, מחזאי ויוצר סרטים.