סקירת התהליכים ההיסטוריים-פוליטיים וצבאיים שהביאו לקביעת גבולות הארץ והמדינה מאז המאה ה 19 ועד היום – סיפור שטרם נגמר.
מעורבותן של אימפריות (העות’מאנית, הבריטית, הצרפתית ומדינות האו”ם,
תכניות חלוקה, מלחמות (הקוממיות, ששת הימים, יום כיפור) כקובעות גבולות זמניים,
הסכמי השלום עם מצרים וירדן ומבט לעתיד האפשרי.
בסדרה זו יתואר תהליך קביעת הגבולות בין ישראל לשכנותיה מאז ייסורה של פלשתינה (א”י) בתקופת המנדט דרך תוכנית החלוקה ב 1947 ועד היום.
גיאוגרף והיסטוריון ישראלי, מומחה לגבולות בינלאומיים, סופר ועורך.
פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית ומדינית בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.
חוקר תהליכי שינוי הנוף במאה השנים האחרונות, ובעיקר בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
שימש כיועץ לצוותי המשא והמתן על הסכמי השלום עם מצרים וירדן, וכמומחה לגבולות במשלחת הישראלית לשיחות השלום עם סוריה.
מכן היה מעורב במסגרת השיחות עם הפלסטינים בקמפ דייוויד ובטאבה.
פרסם מאמרים פובליציסטיים בעיתונות בנושא גבולות הארץ ובנושאים אחרים.
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
בעיית היסוד של רוב המדינות הערביות המודרניות היא העובדה שרוב אוכלוסיית המדינות נותרה נאמנה למסגרות החברתיות הישנות: השבט, הקבוצה האתנית, הקבוצה הדתית והקבוצה העדתית. המדינה המודרנית, שנבנתע על פי דגם אירופי, נכשלת ברוב המקרים להתנחל בלבבות הציבור. מסורת ארוכת שנים של אלימות בין קבוצתית מעכבת התפתחות מנגנונים פסיכו-חברתיים לא אלימים ככלים לניהול ויישוב סכסוכים בדרכי שלום במרחב הציבורי.
מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן
בהרצאה ממחיש ד”ר בן דור את הנראטיב המוצג בקולנוע המצרי ובסדרות טלוויזיה מצריות אודות סוגית ההסתכלות על יהודים, ישראלים וציונים, שהיא עדיין רגישה וטעונה במצרים, על אף הסכם השלום שנחתם לפני 43 שנים. כיצד מוצגות בסרטים המצרים הנסיבות ההיסטוריות ששררו במצרים ב-48 ובשנות החמישים ומדוע עזבו היהודים את מצרים? מדוע נגדע הדו-קיום בין יהודים למוסלמים שהיה קיים במשך מאות שנים? האם זה קשור – בנראטיב של הקולנוע המצרי – לתנועה הציונית ולהקמת מדינת ישראל? האם נעשית הבחנה בין יהודים לבין ציונים? כיצד מוצג “האויב” הישראלי בסרטים העוסקים במלחמות, כגון הסרט “נאצר 56” ? כיצד מציגים את שגרירות ישראל והדיפלומטים הישראלים, בעיקר בסרט “השגרירות בבניין”? כיצד מוצגת דמותו של סאדאת, שמצד אחד הוביל את מצרים במלחמת יום כיפור ומצד שני כרת הסכם שלום עם ישראל?
מה קרה לסטודנטים שהציגו הצגה ושמה “סוביבור” העוסקת בשואת היהודים על אדמת אירופה?
מרצה בחוג למזה”ת והאסלאם באונ’ העברית
סרט דוקומנטרי
השנה היא 1992, הממשלה מנהלת משא ומתן מדיני בוושינגטון כבר תשעה חודשים, אך ללא פריצת דרך. ההבטחה של רבין לשלום מתרחקת.
הייאוש בצד הפלסטיני עמוק, וגל אלימות שוטף את הארץ.
כל מפגש בין ישראלים לארגון לשחרור פלסטין (אש“ף) אסור על פי חוק.
בניסיון אחרון להציל את התהליך נשלחים שני פרופסורים ישראלים ושלושה נציגים של אש”ף למפגש סודי באוסלו המושלגת. כנגד כל הסיכויים הם חייבים להצליח היכן שהמנהיגים שלהם כשלו.
“יומני אוסלו” מביא למסך בפעם הראשונה את אחורי הקלעים של שיחות השלום הסודיות, מבעד ליומנים האישיים שנכתבו בידי המשתתפים הישראלים והפלסטינים. זהו רשומון פרטי ולאומי הנע בין האירועים ההיסטוריים שעיצבו את חיינו לבין המסע האישי של אנשים שהקדישו את חייהם לתהליך השלום.
סרטם של דניאל סיון ומור לושי