כיצד הפכה הקריאה מנחלתם של בודדים לבידור המוני ולבסוף, לחוויה פרטית ואינטימית?
מה הקשר בין גוטנברג, ממציא הדפוס, וציד המכשפות האירופי?
מה היה תפקידן של ספריות בתנועה לזכויות האזרח, ואיך קשורות בהן מלכות דראג?
מסע אל ההיסטוריה של הספר, הבוחן תחנות מרכזיות באבולוציה שלו, את השפעתן החברתית ואת ביטוייה התרבותיים.
עורכת ספרות ותסריט, מסאית, פובליציסטית וחוקרת תרבות, כלת פרס שר התרבות לעריכה לשנת 2021.
הצפייה בהרצאות זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
הסופרים גרסיה מרקס ועמוס עוז גורסים כי “על מנת לכתוב צריך שיתקיימו באדם שני תנאים: סבתא
שסיפרה סיפורים וילדות קשה”.
שפרה הורן מעידה כי מתקיימים בה שני התנאים הללו. מצד אמה הייתה חימש , הדור ה 5 בשושלת וגדלה
לצד 3 דורות של סבתות שהאריכו ימים וסיפרו סיפורים. הן דיברו הרבה על התקופה העותמאנית. שפרה
אצרה את הסיפורים ולימים סיפורים אלו הדהדו ונשזרו בספריה.
כתבת, סופרת זוכת פרסים, כלת פרס ראש הממשלה.
הבחירה בין חומרי המציאות, מה מהם לכלול ביצירה ומה לא, איך לעבד אותם ולאן “לקחת” אותם היא בחירה בסיסית של כל יוצר וכמעט בכל מדיום. בהרצאה זו אתאר תחילה את הבחירות שעשיתי בספרי הראשון, “לא ראיתי חיילים שמחים”, שבמרכזו לוחם וחבריו במלחמת יום הכיפורים, מעט לפניה ואחריה. בחירה כזו מקבלת משקל נוסף כשמדובר בספרי ריגול, שכן על הכותב – ובעיקר מי ששירת בעברו במוסד – חלות מגבלות נוספות, כולל צנזוריאליות. 5 מתוך 18 ספריי הם ספרי ריגול, אך הם שזכו לעיקר תשומת הלב של הקוראים. בשיחה זו אתאר מהו הגרעין המציאותי שבכל אחד מספרי הריגול הללו, וכיצד שיניתי, עיבדתי ופיתחתי אותו לכלל רומן ריגול. כמו כן אספר על תפקידן של הצנזורה ושל ועדת השרים לפרסום בידי עובדי ציבור בעיצוב המציאות בחלק מהספרים. לסיום אתאר את כתיבתו של ספרי האחרון, “הכריש”, וכיצד גם בספר עתידי באה המציאות לידי ביטוי.
בכיר מוסד לשעבר. סופר רבי מכר, ספרי מתח ועיון.