סיפור עבדות מצרים והגאולה מעבדות לחרות הוא סיפור מכונן בתולדות עם ישראל.
בסדרה זו נבחן את מטרות חיבורו של מיתוס זה.
מדוע חובר המיתוס הזה ועל ידי מי? ומדוע דווקא הורדנו למצרים?
מי הוא משה – אמת או מיתוס? מה תפקיד סיפור המכות? מי כתב את “עשרת הדברים”?
מה חשיבותו של “זבח הפסח”? והאם באמת יצאנו מעבדות לחירות?
מה מקומה של עבדות מצרים ברעיון הברית עם אלוהים? ולתולדות האמונה באל אחד- “יהוה”.
בוגר האוניברסיטה בת”א, בחוגים מקרא ולשון עברית. מרצה על נושאים בתנ”ך על פי הגישה המחקרית, הרואה בתנ”ך יצירה אנושית בעלת אופי מגמתי אמונתי-דתי-פוליטי.בהרצאות יש ניסיון לזהות את הכותבים, השקפת עולמם ומטרת כתיבתם. בהרצאות באות לידי ביטוי תרבויות הסביבה והשפעותיהן על התרבות הישראלית-יהודית.
מרצה על מורשת השואה. בוגר קורס מדריכים ב”יד ושם” להדרכה בפולין, וכן בוגר קורס הדרכה במוזיאון השואה בוורשה, לשם הדרכה במוזיאון, הדריך קבוצות רבות של תלמידים ומבוגרים באתרי השואה בפולין.
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
בהרצאה הראשונה בסדרה ניתן מבוא ורקע להבת הספרים החיצוניים. נספר מדוע נאסרו לקריאה ועל השפעתם העצומה על היהדות והנצרות בת ימינו.
חוקר מקרא המלמד בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית
בהרצאה הראשונה העוסקת בעבדות, נפתח במבוא כללי על העבדות, עם הדגשה מיוחדת על מעמדו של בן אדם שברגע שהפך להיות עבד, לא הייתה לו אפילו אישיות משלו.
הדיון בהרצאה הזו יהיה סביב השאלות הבאות:
באילו נסיבות בן אדם הפך להיות בבעלות של בן אדם אחר? המוכרות ביותר הן: וכי האיש נולד מאמה שהייתה שפחה בעצמה או בעקבות מלחמה. אמנם, נראה מקרים שאדם במצב של עוני היה גם מוכר את עצמו לעבדות.
מה היו עיסוקם של העבדים והשפחות בעת העתיקה?
מה היה היחס לעבדים מצד אדוניהם? האם המקורות חושפים רק התאכזרות וזלזול בחיי העבדים?
על השאלות הללו נענה על פי מקורות ספרותיים, פפירולוגיים וכתובות מהעולם היווני- הרומי והיהודי כאשר מטרתנו תהיה לבחון בדומה ובשוני בן חברה לחברה.
ילידת פריס. הגיעה לירושלים בסוף שנות השמונים עם אהבה אין סופית לעיר.
הפלשתים שהיו הגורם מרכזי וחזק בעבר לא השאירו אחריהם תיעוד כתוב. כל ידיעותינו עליהם מתבססות על מקורות מצריים, על התנ”ך ועל ממצאים ארכאולוגים.
בהרצאה זו נעסוק בשאלת מקורם של הפלשתים, במערכת יחסיהם עם עם ישראל, במאפיינים התרבותיים והדתיים דרך המקורות הכתובים והחפירות הארכאולוגיות שנערכו בערי הפלשתים כמו תל קסילה, עקרון, גת ואשדוד. כמו כן ננסה לענות על השאלה מה עלה בגורלם בסופו של דבר.
דוקטור לארכאולוגיה המתמחה בארכאולוגיה של תקופת המקרא.