פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן הפקולטה. בוגר, בהצטיינות, של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, ומוסמך, בהצטיינות יתירה, של הפקולטה. בעל תואר מוסמך נוסף, ובעל תואר “ד”ר במשפטים” מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל. לימד בשורה של מוסדות יוקרתיים בעולם: בית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן; בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק; בית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה; בית הספר למשפטים של אוניברסיטת קארדיף; האוניברסיטה הבינלאומית של ונציה. שהה משך שנה כחוקר אורח בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. זכה בשורה של פרסים יוקרתיים במשפטים. נבחר פעמיים כמרצה המצטיין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. “המרכז לקידום ההוראה” של אוניברסיטת תל אביב מנה אותו ברשימת חמשת המרצים המצטיינים ביותר באוניברסיטה כולה. פרסם למעלה מ-120 מאמרים אקדמיים בישראל, בארצות הברית, בבריטניה, בגרמניה ובפולין וכמו כן גם פרסם 11 ספרים.
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
השנים הראשונות של המדינה. ראש ממשלה בן גוריון, צנטרליסט, המחשק את העיתונות בראשית דרכה באמצעות מנגנונים בחוק (צנזורה צבאית ואזרחית), מנגנונים בלתי פורמלים (ועדת העורכים), המסרסים התפתחותה של עיתונות חופשית במדינה דמוקרטית. הקטנת מספר ערוצי תקשורת לשתי תחנות רדיו, הפעלת טלויזיה שנים אחרי המערב, ושלטון הממסד על התקשורת באופן מוחלט. שנות המעברות, הצנע, עסק הביש ועוד פרשיות שלא יוצאות לידיעת הציבור, עד למחדל הנורא של מלחמת יום הכיפורים, שגם לתקשורת בישראל יש בו חלק.
עו”ס קליני ופסיכותרפיסט, מטפל בנפגעי כתות
הרגע שבו החליט האדם להפוך מעוד בעל חיים שאוכל את מה שמגיש לו הטבע לתעשיין מזון, הוא הרגע שבו מתחיל המרוץ האנושי אחרי העושר. לפני עשרת אלפים שנים נשמעת שריקת הפתיחה להתפתחות המסחר, המסים והכלכלה במתכונת שמוכרת לנו. בשלב הזה יתחיל גם המאבק בין האדם לבין הטבע על השליטה במשאבים.
מרצה באוניברסיטת תל-אביב, סופר ופובליציסט
שלושה אנשי אקדמיה, מבריקים כל אחד בתחומו, מרגישים שמשהו לא עובד. הם רואים שרעיונות יקרים לליבם כמו חופש ושוויון נרמסים תחת רגלי הפוליטיקה. הם חושבים שמישהו לקח את רעיונות השוויון הגזעי ומגדרי רחוק מדי ופשוט בנה עליהם קריירה. הם מאמינים שהקריטריון הראשוני לפרסום מאמרים כיום הוא היותם תואמים לקו תקין פוליטית וכי תחת מסווה של ריבוי דעות וליברליזם מתבצע בעצם תהליך הפוך של הדרת האחר (השמרנים משל).
הם אינם מיתממים במחשבה על פיה האקדמיה היא היכל הידע הטהור ונטול האינטרסים, אבל חושבים שהגבול של קידום האג׳נדה במסווה של מחקר נחצה כבר מזמן.
כמה רחוק זה יכול להגיע?
במאי: מייק ניינה
יוצרים: James Lindsay (@ConceptualJames) Peter Boghossian (@peterboghossian) Helen Pluckrose (@HPluckrose)