הקול נשאר במשפחה - העברה בין דורית ביצירה הספרותית

בהנחיית ד”ר לימור ראובך וד"ר לאה אדין-עזרי

בשרשרת הדורות, ניתן למצוא תנועה של  “קולות” שעוברת בירושה מדור לדור ומכילה תכנים וחומרים רבים, חלקם יזומים ומודעים שהורים מבקשים להנחיל לילדיהם כמו:

ערכים, דיעות, רעיונות, נורמות, תפיסות עולם וכיו”ב’.
חלקם “קולות” שאינם יזומים או מודעים, אך בלתי נמנעים כמו, דפוסי התנהגות, תפיסות משפחתיות, מחלות, חרדות, דעות קדומות  ועוד אשר עוברים לדורות הבאים, משאירים עקבות ומייצרים אדוות שקשה להעלים או להתעלם מהם.

בארבע ההרצאות נעסוק בדרכים בהן עוברת “ירושה” אישית, משפחתית או חברתית מדור לדור, ובאופן שהיא מיוצגת ביצירות ספרותיות.
כמו כן נתחקה אחר תוצאותיה והשלכותיה, כך שהדיון באפקט של העברה הבין דורית על הפרט וסביבתו, יעמוד במרכז דברינו.

תוכנית ההרצאות בסדרה

1. ירושת אם - המקרה של צילה ולאה גולדברג

”אֲבָל הַיּוֹם אֲנִי עוֹמֶדֶת עַל הַסַּף, וְאֶעֱבֹר גְּבוּלִי וְאֵין מַסִּיג אוֹתוֹ.” כך כותבת לאה גולדברג, על ערש דוו, יום לפני מותה בשיר שנמצא במגירת שידת מיטתה בבית החולים. מהו הדבר שהיא פחדה שיסיג את גבולה האחרון? מהו הדבר שרדף אותה כל חייה? בהרצאה זו נדון ב"ירושת אם" שעוברת לבתה ומשפיעה על חיי שתיהן, על מערכת היחסים ביניהן ומערכות היחסים שיצרו עם סביבותיהן. בנוסף נדון בירושה שמשפיעה על אימהות ובנות גם בעולם הספרותי באמצעות הנובלה של ש"י עגנון "בדמי ימיה" וברומן "איך לאהוב את בתך" להילה בלום.

2. קול שמתגלגל מאב לבנו - המקרה של הרמן ופרנץ קפקא

"אבא היקר מכל, שאלת אותי לאחרונה מדוע אני מתעקש שאני מפחד ממך." במילים אלו בחר הסופר הצ'כי-יהודי בן ה-35, פרנץ קפקא, לפתוח את המכתב שכתב בנובמבר 1919 לאביו, הרמן קפקא. מרבית חייו ניסה קפקא לברוח מהצל של אביו; הוא סירב להיכנס לעסק המשפחתי – חנות הסדקית שניהל ובמקום זאת, כקריאת תיגר בחר ללמוד משפטים. יצירותיו הספרותיות של פרנץ קפקא מושפעות עמוקות מחוויות ילדותו, במיוחד מהטראומה הנובעת מיחסיו עם אביו, שאופיינו  בסמכותיות, השפלה , נוקשות, אי הבנה והזנחה רגשית . זו "הירושה" שהועיד הרמן קפקא על בנו.  אולם, יש  גם "ירושות" אחרות  מאב לבנו, ירושות ערכיות, רגשיות שמלוות את הבנים לאורך חייהם. נדון ב"ירושות אלה ובהשפעות ובהשלכות שלהן על חייהם ויצירתם.

3. עקידת יצחק כייצוג להעברה בין דורית

בהרצאה זו נתייחס לסיפור עקידת יצחק כייצוג של "ירושה", ציווי שהוטל על דור הבנים. ככלל, הספרות משתמשת בטקסטים מקראיים מכוננים, הקשורים לתרבות הלוקאלית והאוניברסלית,  ומעניקה להם רובד נוסף. כך  למשל, בסיפור העקידה (בראשית כב'), יש בחינה של הנאמנות והאמונה של אברהם באלוהים, ועל אלו, מוסיפה  הספרות את המטען הרגשי, הערכי והמוסרי. כך שהדרישה מאברהם להבעת אמונה על ידי העלאת בנו כקורבן, מקבלת הרחבה בסוגות ווריאציות שונות בספרות העברית, בהקשר של העברה של חוויה, תביעה, ציווי חברתי, ערך או אירוע לדור שאחרי. בהרצאה זו נדון ביצירות ספרות אשר מאזכרות את סיפור העקידה אך נותנות לו נופך עמוק ומסקרן.

4. כקול שעובר בחלום ובסיפור

החלום אותו כינה פרויד , דרך המלך אל הלא מודע", הוא מרכיב אסתטי חשוב מאד שחושף דברים רבים בעלילת ספור  כמו מוטיבציות, מאוויים, משאלות אסורות שאינן מדוברות על פני השטח- בדיוק כמו בחיים. החלום, מהווה פיגום להבנה טובה יותר של חיי הנפש של הדמות ולהכרה בתוצאות והשלכות של "סדקים" משפחתיים שעברו מהדורות הקודמים. בהרצאה זו נדגים את כוחו של החלום בחשיפת "קולות", "ירושות" וציוויים חברתיים. נבחן את כוחו בהנעת העלילה והבנת עולמן הפנימי של הדמויות וננסה להבין את המקום האסתטי שהחלום תופס במרקם הסיפורי.

אודות המרצות:

ד”ר לימור ראובך

מרצה וחוקרת ספרות, מנחת ערבי קריאה. בעלת פודקאסט בשם : “מועדון הקריאה של לימור ולאה” שעסוק בכל פרק ביצירת ספרות אחרת

ד"ר לאה אדין-עזרי

 מרצה וחוקרת ספרות, מנהלת ערבי קריאה.
בעלת פודקאסט בשם : “מועדון הקריאה של לימור ולאה” שעסוק בכל פרק ביצירת ספרות אחרת

בונוס מיוחד לנרשמים לסדרה:

הנרשמים לסדרה זו יקבלו גם גישה לצפייה ב 3 הרצאות נוספות!

הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.

אלכסנדר פן - "אמא, אותך לא ידעתי"

סיפור חייו האגדתי של המשורר יפה התואר שכבש את לבן ואת יצוען של היפות בנשים; אדם שחיבר שירי מולדת לאומיים עד שפנה חזק שמאלה וחבר לקומוניסטים; ובעיקר, זהו סיפורו של ילד אבוד שחיפש כל ימיו את אמו האבודה.

מימי חסקין

מרצה: ד"ר מימי חסקין

חוקרת ספרות ומרצה בחוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים.

דליה רביקוביץ- מן הכישוף אל פשטות עליונה

דליה רביקוביץ- מן הכישוף אל פשטות עליונה

דליה רביקוביץ’ החלה את דרכה כמשוררת שתרגמה את מצוקתה של בת שנותרה ללא אב אל לשון עברית עתיקה, מאגית, מפתה במסתוריותה. כשרונה הגדול הוכר מיד, אבל היא נעשתה משוררת מעמיקה יותר ומרגשת יותר, כאשר היא כתבה “אני ישנה ככל האדם ואינני עוסקת בכישוף”. הפשטות והישירות – שהיו צורה אחרת של וירטואוזיות לשונית, הובילה אותה אל העמקת המבט בנפשה, אל שירי אמהות מסעירים, ואל שירה פוליטית נוקבת.

פרופ ניסים קלדרון

מרצה: פרופ’ ניסים קלדרון

מלמד ספרות, תרבות וקולנוע, סופר ומרצה

משהו על רוח תזזית

סרט דוקו

 דיוקן קולנועי, ספרותי, אמנותי ומוסיקלי של המשורר ארז ביטון, בן למשפחה יוצאת מרוקו, ושל שירתו העשירה והמרתקת.
ביטון, שהחל לכתוב בסוף שנות השישים, ניצב עם שירתו כחולייה בין אחרוני הפייטנים מצפון אפריקה ר’ דוד בוזגלו, לבין משוררים בני הדור השני שהושפעו מפריצת הדרך של שירתו בשירה העברית הישראלית.

בסרט מבקר ביטון בתחנות חיו וחיינו המקופלות בתריסר שירים שלו (כמו: “שיר קניה בדיזינגוב”, “שיר זוהרה אלפסייה”, “בבית חינוך עיוורים בירושלים”, “משהו על רוח תזזית” ועוד).
ביטון קורא משיריו בעיצוב ויזואלי ומוסיקלי אומנותי, מספר על חיו ומשוחח על תחנות חייו המרתקות, על עיוורונו המעניק לו מבט מיוחד על החיים, ועל התרבות והחברה בישראל.

סרטו של המשורר והבמאי סמי שלום שטרית.

עלות הסדרה 225 ₪ -
להרשמה מלאו את הטופס ותועברו לדף תשלום מאובטח

כל הזכויות שמורות להרצאות מהכורסא 2021

Skip to content