על פני השטח כמה מן האירועים המוכרים שמתוארים לנו בתנ״ך נראים ונשמעים חסרי כל היגיון:
הנחש שפיתה את חוה לאכול מפרי העץ האסור, שרה בת ה-90 שהרתה לאברהם בן ה-100, סופה הטרגי והמוזר של אשת לוט ועוד ועוד דוגמאות אין סוף.
נשאלת השאלה, האם כותבי התנ״ך, שכתבו את הספר המשוכלל ביותר שנכתב מעולם, האמינו שכך באמת היה? קרוב לוודאי שלא. מדובר במיתוסים ולא אמת היסטורית.
מיתוסים אלה נכתבו על מנת לתת מענה לשאלות אמיתיות שאיתן התמודדו במציאות.
על הצורך שדרש מענה מיתולוגי לבעיה היסטורית ועל הסיפורים עצמם, המתמקדים בסדרה זו בדמות האישה המקראית נדון בכל אחת מההרצאות בסדרה.
ד”ר לתנ”ך, התמחתה בהיסטוריה ובחברה שעליה מספר התנ”ך, מקדישה את חייה לחקר התנ”ך מן הפן ההיסטורי. מחברת הספרים ‘התנ”ך היה באמת’ ו- ‘Daily Life in Biblical Times’.
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
מדוע הומצא סיפור “היסטורי” זה? מה הייתה מגמת הסופר בכותבו אפוס עצום כזה? כיצד משמש סיפור יציאת מצרים אבן יסוד באמונה היהודית המתגבשת?
בוגר אוניברסיטת ת”א במקרא ולשון עברית מרצה בכיר לתנ”ך
מדוע מתיישבת משפחתה של אשת לוט דווקא לרגלי הר סדום? מה החטא החמור שהיא אשמה בו, והאם יש שם, לאשה הניצבת בדרך עד היום?
חוקרת נשיות עברית בעולם העתיק, בעלת תואר שני במקרא, מורת דרך ומובילת קבוצות, במרחבי הטבע ובמרחבי הטקסט
התנ”ך שלנו מביא לנו סיפורים רבים על נשים. החל מחווה, האישה הראשונה, ועד יהודית שערפה את ראשו של המצביא האשורי הולופרנס. ביניהן ישנן גם אשת פוטיפר, דלילה של שמשון, יעל וסיסרא ועוד. בהרצאה ייחודית זו ננסה לעמוד על החלוקה המרתקת בין האישה הגיבורה לבין האישה ההורסת (-פאם פאטאל) ונצפה כיצד אמנים שונים התייחסו לכך ביצירותיהן.
סופר ומרצה בכיר לתולדות האמנות, האמנות הנוצרית והמיתולוגיה