עם התקדמות הידע האנושי הולכת ומתבהרת מורכבותו של היקום ובעקבות כך שאלות ותהיות חדשות לבקרים על מקומנו בו.
בסדרת הרצאות מרתקת נצא למסע להבנת צפונות היקום הסובב אותנו ולמפגש עם מדע האסטרונומיה, שהינו תחום ידע דינמי, סוחף ומלהיב הנמצא בחזית המחקר המדעי כיום.
במסגרת ההרצאות נענה, בין השאר, על שאלות כגון:
מה קורה לגוף האדם בצאתו לחלל ומה הן ההשלכות של התנאים מחוץ לכדור הארץ על טיסות חלל מאוישות?
האם קיימים חייזרים? או, לחילופין, אולי אנחנו היצורים התבוניים היחידים ביקום?
אילו כלים עומדים לרשותנו על-מנת לתת תשובה לשאלה זו?
בכל הרצאה נחשוף טפח נוסף ומיוחד מסודותיו של היקום, תוך שילוב מידע עדכני ביותר ממגוון תחומי חקר, בגובה העיניים ובשפה שווה לכל נפש.
אסטרונום. ניהל את מצפה הכוכבים של מכון ויצמן למדע. הישראלי הראשון שאסטרואיד נקרא על שמו (האסטרואיד 13615 Manulis). שילב בארץ את נושא המחקר בכל הקשור בחיפוש אחר אסטרואידים המסכנים את קיומנו (Near Earth Objects, NEOs)
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
מה נותר עוד לגלות? התפתחויות טכנולוגיות פותחות בפנינו הזדמנות לגלות את אשר מעבר לכדור הארץ. המסעות לגילוי החלל החיצון כבר כאן כמה עשרות שנים. לאן מועדות פנינו? אפילו “תיירות החלל” כבר כאן! ממתינים לכם!
מומחה לבלשנות, ההיסטוריה של המזרח התיכון והאסלאם.
בשנת 1957 שוגר הלוויין הראשון לחלל ובשנת 1969 כבר דרך אדם על הירח. איך הגיעה האנושות תוך 12 שנה בלבד להישג כזה? מה הניע את המירוץ? מי האנשים שהובילו אותו? מה היו השלבים בדרך לשם? מה עשינו על הירח? ומתי נחזור לשם?
עיתונאי בתחום המדע והחלל. עורך באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
האם אנחנו לבד ביקום? – בהינתן גודלו, מתבקש שלא. אבל לא מספיק לשער. מדינות משקיעות מאמצים אדירים בגילוי כוכבים בהם ייתכנו חיים, כאשר התנאים המקדימים הם מים וטמפרטורה נוחה, בהם בני אנוש או יצורים כמונו יכולים לשרוד. ואולם, קשה לצפות ביקום ואי אפשר לבקר בכל כוכב. התבוננות בכוכבים מרוחקים משולה להתבוננות בשמש – האור הבהיר מקשה על אבחנה מדויקת של התנאים על כוכבים אחרים.