מה קרה לנו ב – 7 באוקטובר 2023

מרצה: ד"ר מוטי גלוסקה

סדרת הרצאות העוסקת באירועי ה – 7 באוקטובר 2023
ומועברת ע”י ד”ר ואל”ם (מיל) מוטי גלוסקה.


ד”ר גלוסקה סיים, בשנת 2023, עבודת דוקטורט בנושא “בין אגרנט לוינוגרד סוגיות ביישום המלצות של ועדות חקירה”. העבודה בחנה שלושה מקרי בוחן –
ועדת אגרנט שהוקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים;
ועדת כהן שהוקמה בעקבות הטבח שבצעו הפלנגות הנוצריות במחנות הפליטים בביירות בתום מלחמת לבנון הראשונה
וועדת וינוגרד שהוקמה בעקבות מלחמת לבנון השניה.

לעת הזו עומדת על הפרק השאלה האם תוקם ועדת חקירה לחקר אירועי ה – 7 באוקטובר
וככל שתוקם איזו ועדה זו תהיה (ממלכתית או ממשלתית); מי ימנה את חבריה; מה יהיה המנדט שלה; מה יהיו תוצאות מסקנותיה והמלצותיה.

תוכנית ההרצאות בסדרה

1. חמישים שנים ויום אחד – בין ה - 6 באוקטובר 1973 ל – 7 באוקטובר 2023.

אין ספק שההקשר הישיר בין שתי המערכות הצבאיות שנפתחו בהפתעה מוחלטת היה הכשל המודיעיני.
בהקשר למודיעין יש דימיון רב בין שני האירועים אם כי לא זהות מוחלטת.
ניתן לומר בברור – הכשל המודיעיני של 2023 מוכיח את הטיעון שלקחי מלחמת יום הכיפורים לא נלמדו.
במסגרת זו נעסוק בשאלה – האם הפתעות הן בלתי נמנעות ונזכיר את הפתעה מבצע ברברוסה (הפלישה הגרמנית לרוסיה, 1941); פרל הארבור (ההתקפה היפנית, 1941); יום הכיפורים (1973); אסון התאומים (2001, 9/11);
ננסה לבחון מה גורם למודיעין להיכשל הן ברמת הארגון והן ברמה האישית (ההטיות הפסיכולוגיות של אנשי אמ"ן). נבחן את כשלי שלושת מרכיבי המודיעין – איסוף, הערכה, הפצה ואת הקשר בין המודיעין לדרג המדיני בכלל ולקברניט בפרט.

2. מקיר הברזל לחרבות ברזל

האם יש לישראל תפיסת ביטחון לאומי? ככל שיש – מהי?
האם יתכן שצודק גדי איזנקוט באמירה "שלמדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי כלמרבית המדינות המסודרות?". מתבקשת האבחנה המרתקת בין שני היריבים הגדולים של הפוליטיקה הישראלית –
זאב ז'בוטינסקי ודוד בן גוריון ועד כמה המרחק ביניהם היה קטן – אם בכלל.
מה ההבדל בין לחימה מול מדינות (מלחמת יום הכיפורים הייתה האחרונה) לבין לחימה מול ארגונים תת מדינתיים.
מה הפרמטרים שאמורים להרכיב את תפיסת הביטחון הלאומי להבדיל מתפיסת ביטחון (הרתעה, התרעה, הכרעה, הגנה). מה בין פתרון הסכסוך לניהול הסכסוך? גורלם של סכסוכים בלתי נשלטים.
האם באמת אין פרטנר? האם נוסו פתרונות אחרים חוץ משימוש בכוח? מה ערכן של בריתות בינלאומיות במסגרת גיבוש תפיסת ביטחון לאומי.

3. צה"ל לאן – עדיין צבא העם

איפה היה צה"ל בשעות הראשונות לאחר שהחלה מתקפת החמאס? – זו שאלה שמעסיקה ובוודאי עוד תעסיק את החוקרים. אירועי ה – 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" מציפים שאלות נוקבות בכל הקשור לבניין הכוח הצה"לי ולתפיסת ההפעלה שלו. אולם עוד לפני שפרצה מערכה זו ניצב צה"ל במרכזה של מחלוקת ציבורית עזה סביב סוגית הגיוס. מחד דובר בתופעה שבה הודיעו אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות שלהם ומאידך עשרות אלפי צעירים חרדים אינם מתגייסים. צרכי הצבא במשאבי אנוש ברורים וגדולים. למרות זאת נראה שהצבא מעדיף להימנע מעימות עם הציבור החרדי ועובדה היא שגם אחרי פסיקת בג"ץ שחייבה את המערכת לגייס את כולם מספר המתגייסים הוא אפסי. השאלה המחייבת דיון דווקא בשלב זה כאשר המלחמה בעיצומה היא האם מודל "צבא העם" עדיין קיים ולא רק על רקע סוגית גיוס החרדים אלא גם שאלות של משך השירות הסדיר ומעמד המילואים.

4. ועדת החקירה – תקום או לא תקום?

  92% מאזרחי מדינת ישראל תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי ה – 7 באוקטובר (על פי סקר דעת קהל של מנו גבע). הרעיון של הקמת ועדת חקירה ממלכתית עלה על סדר היום הציבורי כבר ביום שבו נפתחה המערכה ועוד בטרם התבררו ממדי האסון.
50 שנים קודם לכן עלתה הסוגייה על שולחן הדיונים של ממשלת גולדה מאיר. שלוש ועדות הוקמו בעקבות מערכות צבאיות טראומטיות.
לימוד עבודת הוועדות הללו  מוליך לשתי מסקנות עיקריות: האחת – הציבור מחפש "עריפת ראשים" ואחרי שהאחראים "הולכים הביתה" הדו"חות אינם מעניינים יותר ומכאן – ההמלצות המהותיות אינן מיושמות והכשלים חוזרים על עצמם. האם זה יהיה גם גורלה של ועדת החקירה, ככל שתקום כזו, לחקר אירועי ה – 7 באוקטובר?
מה הציפיות שלנו מוועדת חקירה? האם הוועדה תחקור דרג מדיני? ומה בין תחקיר צבאי לחקירה ממלכתית?

אודות המרצה: ד"ר מוטי גלוסקה

מוטי גלוסקה (אלוף משנה במילואים) הוא משפטן בהכשרתו אשר פנה לעולם ההיסטוריה וחקר את מערכות ישראל ובעיקר מלחמת יום הכיפורים. מוסמך הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. קיבל לאחרונה תואר דוקטור במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון.
עבודת הדוקטורט שלו נעשתה בהנחיית פרופ’ חנה יבלונקה. הנושא: “בין אגרנט לוינוגרד סוגיות ביישום המלצות של ועדות חקירה”.
מרצה באקדמיה בנושאים “השיח הביטחוני בישראל” ו”החלטות גורליות החלטות מכריעות”. כמו כן מרצה בפקולטות למנהל עסקים בתחום הכשרתו כמשפטן,חבר עמותת המרכז למלחמת יום הכיפורים ואגודת חוקרי צבא חברה. שותף לכתיבת הספר “יום פקודה” על מלחמת יום הכיפורים.

בונוס מיוחד לנרשמים לסדרה:

הנרשמים לסדרה זו יקבלו גם גישה לצפייה ב 3 הרצאות נוספות!

הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.

לבנון זה (לא) רק חיזבאללה

כיצד הפכה ממדינה נוצרית ומצליחה למדינה שיעית ענייה הנשלטת על ידי נסראללה? מה הוא המבנה החברתי והפוליטי שלה, וכיצד אלה משפיעים עליה עד היום? מבט אל המדינה המורכבת והמעניינת ביותר במזרח התיכון, בשילוב תמונות וקטעי וידיאו ייחודיים.

יובל קינג

מרצה: יובל קינג

לשעבר כתב לענייני ערבים של ערוץ 1 ו”כאן “11 ומערך ההסברה של מתפ״ש

הדמויות המשפיעות על ההסטוריה של המזרח התיכון

הדמויות המשפיעות על ההסטוריה של המזרח התיכון - חלק א

העיתונאי הבינלאומי וזוכה הפרסים הנריקה צימרמן מביא לנו הצצה לדמויות מרתקות שמשנות ומעצבות מחדש את המזרח התיכון.
דמויות מרתקות שהנריקה זכה לפגוש ולראיין באופן בלעדי אשר מתנגדות לטרור ולקיצוניות ולא נכנעות לתכתיבים החברתיים והפוליטיים וכך משנות את ההיסטוריה של אזורינו.
נשים וגברים שרוצים לשנות ולעצב מחדש את המציאות הכל כך מורכבת וקשה של אזורינו. החל מהאנשים הקטנים ועד לשועי עולם.
בין היתר מסקר הנריקה את מפגשיו עם מנהיג צבאי כורדי, הנלחם מול האכזריות של ארגון דאעש.
אישה ישראלית מדהימה וראויה לכל הערכה אשר מצילה ילדות שהיו שפחות מין של לוחמי דאעש.
בנו של הארכי-טרוריסט אוסמה בן לאדן, שבראיון בלעדי יחד עם אשתו היהודייה סיפר להנריקה על נכונותו לא להמשיך את דרך הטרור של אביו.
עוד מפגש מדהים עם ראש המודיעין הסעודי שדחף ל”יוזמה הסעודית” אשר מהווה שינוי היסטורי של היחס של מדינות ערב כלפי מדינת ישראל. שינוי גישה שקרם עור וגידים בין היתר באמצעות “הסכמי אברהם”.
לבסוף, האפיפיור פרנציסקוס אשר רקם ידידות נפש עם הנריקה ומוביל את העולם הנוצרי לקשרים ובריתות אמיצים והיסטוריים עם העולם היהודי והמוסלמי המתון.

הנריקה צימרמן

מרצה: הנריקה צימרמן

עיתונאי וכתב 5 רשתות טלוויזיה, מרצה, סופר, ויוצר סרטים

מלחמה בלי שם - פרק 1

פרק ראשון: בגיבוי צה”ל (1982-1990) – בסוף מלחמת “שלום הגליל” מוצא את עצמו הצבא הישראלי במלחמה חדשה שלא ציפה לה.
הטרור מתחיל להכות, אבל אף אחד לא מבין את התמונה המלאה. השיעים, שקיבלו את צה”ל בפרחים, פונים כעת נגדנו בסיוע המעצמה העולה, איראן. אסון צור מתרחש ומתברר שמדובר לא בתאונה, אלא בפיגוע ההתאבדות הראשון, כזה שיפתח גל עכור של דם. חיילים צעירים מתמודדים עם מכוניות תופת בשיירות ועם הסתערות של לוחמי גרילה על מוצבים בלב השטח.

במשך 18 שנה, כשהציבור בישראל עסוק בחלומות על שלום ו”מזרח תיכון חדש,” חיילים צעירים ניהלו מלחמת התשה בדרום לבנון מול אויב מתהווה, מתחמש ומתחזק -– חיזבאללה. אינספור מארבים, התקפות מוצב ומטעני צד גבו מאות הרוגים, הגדירו דור של ישראלים ושינו את המדינה ואת האזור כולו.
למרות חשיבותה, הלחימה ברצועת הביטחון בלבנון מעולם לא כונתה “מלחמה”. עם נסיגת צה”ל, בלילה אחד בשנת 2000, האירועים נשכחו.
היתה מלחמת לבנון, הייתה מלחמת לבנון השנייה וביניהן מה? מלחמה בלי שם. מעולם לא נעשה ניסיון לספר את סיפורה מתחילתה ועד סופה – עד עכשיו.

בימוי: ישראל רוזנר
הפקה: יואב לשם

עלות הסדרה 195 ₪ -
להרשמה מלאו את הטופס ותועברו לדף תשלום מאובטח

כל הזכויות שמורות להרצאות מהכורסא 2021

Skip to content