אמניות רבות, נפלאות ומוכשרות בתחום הציור והפיסול פעלו בתקופת הרנסאנס והבארוק האיטלקי והפלמי. הן לא נפלו בכשרונן ממיטב האמנים הגברים של התקופה, אך גורלן היה שהועלמו ברבות השנים מההיסטוריה של תולדות האמנות המסורתית.
חלקן ידועות, מבוקשות ומפורסמות כבר בתקופתן, שפעלו בסטודיות של אביהן ו/או אחיהן האמנים, תחת שמם המסחרי ולא זכו להכרה אישית על יצירותיהן. מעטות ומצוינות, לא פחות, פעלו במחשכים, במנזרי נשים, מבודדות מהחברה האזרחית. ולא זכו להכרה וליוקרה גם בתקופתן. אלה ואף אלה נמחקו והושכחו מספרי תולדות האמנות ו/או לא נכנסו אליהם מלכתחילה כלל.
עד המחצית השניה של המאה העשרים לא ידעו על קיומן ומוזיאונים לא הציגו אותן. מחקרים חדשים הביאו לגילויי יצירות רבות שנחשבו כשייכות לציירים “אנונימיים” ו/או יוחסו לציירים ופסלים ידועים אחרים. המחקר גילה יצירות ויוצרות מרהיבות שיצירתן אינה נופלת מאמנים גברים שפעלו בתקופתן.
הסדרה תפרוש את סיפור חייהן, את רוחב יצירתן, את הנושאים בהם עסקו, ואת הדרך המיוחדת בה התנסחו. נדבר על ההכרה הבין-לאומית המחודשת בהן, ועל מרוץ הרכש והתצוגה של יצירותיהן במוזיאונים הגדולים בעולם, בשנים האחרונות ותרומתן לסיפור תולדות האמנות תדובר ותיחשף לאור.
MA במחקר התרבות ובתולדות האמנות. מזה עשרים שנים מובילה סיורי אמנות ייחודיים לביאנלה בוונציה, מדריכה במוזיאונים מובילים באירופה ובארץ.
הצפייה בהרצאות זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
המהפכן גדול של הציור בתקופת הרנסנס, הצייר שהפתיע את תושבי פירנצה.
סופר ומרצה בכיר לתולדות האמנות, האמנות הנוצרית והמיתולוגיה
אמנות ואופנה- התיעוד הויזואלי היחיד שיש לנו על אופנת העבר הוא דרך יצירות אמנות. בהרצאה נבחן את הקשר בין אופנה ומיגדר, כיצד הלבוש ביטא את כוחות החיים של התקופה ואיך תיארו את מלבושי הנשים גדולי האמנים ברנסאנס.
מדריכה בחו”ל, B.A בתולדות האמנות ולימודי פרשנות ותרבות
הדר גלרון (לשעבר נורית-הדר פוירשטיין) היא שחקנית, מחזאית וקומיקאית מצליחה. היא גם דתייה אורתודוכסית. התכנים שהיא יוצרת נוגעים במתח שבין נשיות עצמאית ליהדות. הביקורת שלה עטופה בדרמה, הומור ושנינות. למרות הנשכנות, היא בוחרת להישאר במסגרת הדת.
סרטו של יורם שפר במשך שנים ארוכות הריצה הדר בהצלחה את המופע פולסא דנורית, מופע הומור שעסק בנשיות, יהדות ומשפחה. השם התכתב עם קללת פולסא דנורא שהוטלה על ראש הממשלה המנוח רבין, אז עוד נקראה נורית.
חיברה את המחזה מקווה, שהועלה בתיאטרון בית לסין בבימויו של מיכה לבינסון. המחזה זכה בפרס התיאטרון הישראלי בשנת 2004. אחריו בא המופע חוזרת בתשוקה, על עוצמתן של נשים בימים ההם ובזמן הזה.
שחקנית, מחזאית וקומיקאית מצליחה ודתייה אורתודוכסית