גרמניה של שנות ה-20 וה-30:
מלחמה, ציניות, ואקום מוסרי, רעב ללחם – ולצד כל זה, פריחה תרבותית מסחררת.
הג’אז “החדש והפראי שהגיע מארה”ב נפל על קרקע פורייה”: לעיתים נערץ כביטוי של מודרניות וחופש, לעיתים מושמץ ככוח זר ומאיים.
האם אתם אוהבים את רמברנדט? גויה? מונק, מאטיס, מירו, פיקאסו?
עבודות של כל האמנים הענקיים האלה נמצאות עכשיו בתערוכה “600 שנות הדפס” במוזיאון ישראל אשר נסגרת בתחילת יוני.
בעידן שבו הכל דיגיטלי ומשוכפל בלחיצת כפתור – החזרה ל”עבודת יד” הופכת לביטוי של איכות, עומק וייחודיות.
תהליך דומה בדיוק קורה במוזיקה: החזרה לבאך ומוצארט במאה ה-21 היא הרבה מעבר לטרנד.
בעולם כה מהיר ולא יציב – יש במוזיקה שלהם שילוב נדיר של היגיון צרוף עם רגש עמוק, רוחניות שנותרת רלוונטית גם בעולם של בינה מלאכותית ורעש דיגיטלי.
הקריירה המוסיקלית של אירנה כוללת פעילות אינטנסיבית כפסנתרנית סולנית, נגנית קאמרית ומרצה, במהלכה הרבתה להופיע ברחבי אירופה, המזרח הרחוק וארה”ב.
על שני אמנים רוסים גדולים בסוף המאה ה-19 נאמר כי סגנונם מתבלט בתיאורי הנוף המרהיבים ושופעי האהבה לאמא רוסיה.
נצלול לנבכי הנפש הרוסית דרך צליליו העשירים של המלחין, מנצח ופסנתרן סרגי רחמנינוב, וצבעיו השופעים של הצייר יצחק לויתן, יליד ליטא.
אירנה פרידלנד סיימה תואר שני בהצטיינות יתרה בביה”ס למוזיקה ע”ש בוכמן-מהטה.
הקריירה המוסיקלית של אירנה כוללת פעילות אינטנסיבית כפסנתרנית סולנית, נגנית קאמרית ומרצה, במהלכה הרבתה להופיע ברחבי אירופה (בלגיה, הולנד, ליטא, לטביה, פינלנד, שוודיה, נורבגיה ,צרפת, גרמניה, איטליה, יוון, רוסיה), המזרח הרחוק וארה”ב.
כמו כן, היא מעבירה הרצאות לקהל הרחב ולעיתים מוזמנת לתת הרצאות וקורסים באוניברסיטאות בחו”ל, כגון, פינלנד, הולנד, נורבגיה, בריטניה וארה”ב.