סדרה בת 4 הרצאות של המרצים והחוקרים של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, אונ’ ת”א.
בסדרה בת 4 הרצאות זו נעסוק בתיאור ובניתוח משמעויותיו של המבוי הסתום בתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני. לצד דיון בשאלות יסוד בנוגע למאפייני המבוי הסתום, סיבותיו והשלכותיו בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית, נעמוד על כיווני פעולה אפשריים ועל משמעותם של פתרונות אלטרנטיביים מוצעים או נכפים כדוגמת פתרון המדינה האחת.
מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, תא”ל (מיל.) אודי דקל, הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי ב- 2012 כחוקר בכיר. שימש כראש מנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים, תחת ראש הממשלה אולמרט, במסגרת תהליך אנאפוליס. תא”ל (מיל.) דקל ביצע שורה ארוכה של תפקידים בצה”ל בתחומי המודיעין, שיתוף פעולה צבאי בינלאומי והתכנון האסטרטגי. תפקידו האחרון בצה”ל היה ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטה הכללי. קודם לכן היה ראש חטיבת קשרי החוץ ומפקד יחידת הקישור לזרים באגף המבצעים וראש מחלקת המחקר בלהק מודיעין בחיל האוויר. דקל עמד בראש הוועדה המשולשת לישראל לאו”ם וללבנון אחרי מלחמת לבנון השנייה וראש וועדות צבאיות עם מצרים ועם ירדן. כמו כן, היה ראש קבוצות עבודה לתיאום אסטרטגי-אופרטיבי עם ארה”ב. השתתף בוועדה לעדכון תפיסת הביטחון (2006) וריכז את גיבוש אסטרטגיית צה”ל.
ד”ר קובי מיכאל הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ועורך כתב העת “עדכן אסטרטגי”. בין תחומי העניין של ד”ר מיכאל יישוב סכסוכים, אסטרטגיה, ביטחון לאומי, יחסי דרג מדיני-דרג צבאי, צבא-חברה, מדינות כושלות, מבצעי שמירת שלום ובניית מדינה, והסכסוך הישראלי הפלסטיני. ד”ר מיכאל כיהן כמשנה למנכ”ל וראש החטיבה הפלסטינית במשרד לעניינים אסטרטגיים. מיכאל שימש חבר סגל באוניברסיטת בן-גוריון (2011-2008) וחבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל (2015-2013), פרופסור אורח באוניברסיטת נורת’ווסטרן בארה”ב (2006-7) ובאוניברסיטת פקינג בביייג’ין (2017). פרסם 18 ספרים ומונוגרפיות ומעל ל-100 מאמרים ופרקים בספרים. מיכאל זכה בפרסים אקדמיים וביניהם: פרס יריב, פרס צ’צ’יק, פרס יצחק שדה ופרס האגודה הישראלית למדעי המדינה על הספר הטוב ביותר לשנת 2008-9.
חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי. תחומי המחקר שלו הם יחסי ישראל-פלסטינים, החברה הפלסטינית, זיקתה לישראל ולהתנחלויות וכן המערכת הבינארגונית הפלסטינית. צורף הצטרף למכון בסוף שנת 2019 לאחר קריירות ממושכות בתחומים הצבאי והאזרחי. תפקידו הצבאי האחרון של צורף היה היועץ לענייני ערבים של המנהל האזרחי ברצועת עזה (סא”ל מיל’), בתקופת האינתיפאדה הראשונה ועד להשלמת היישום של הסכמי אוסלו. בין היתר שימש מתורגמנו של ראש הממשלה יצחק רבין במפגשים הפומביים הרבים שקיים עם יאסר ערפאת בשנה הראשונה שלאחר היישום, בגבול הרצועה. עם פרישתו היה מזכ”ל תנועת נתיבות שלום (1998-1999) ולאחר מכן ניהל פרויקטים חינוכיים באוניברסיטאות בר-אילן ובן גוריון שהפגישו מחנכים ישראלים דתיים עם מחנכים פלסטינים מבתי ספר תיכוניים (2000-2009). נטל חלק במפגשים הרבים שנערכו עם הפלסטינים במסגרת המסלול השני. היה עמית מחקר במכון ירושלים לחקר ישראל ובמכון למדיניות נגד טרור. צורף שב לשירות המדינה ב-2010 ובין היתר היה ראש האגף הפלסטיני-ערבי במשרד לענייני מודיעין ואסטרטגיה.
ד”ר מרדכי (מוטי) קידר הוא מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, עמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, ויו”ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. התמחה בין היתר בחקר ממשל חאפז אל-אסד בסוריה. קידר מתמחה בתקשורת ההמונים של העולם הערבי ומתראיין לערוצים ערביים דוגמת “אל-ג’זירה”.