המושג “שם משפחה” מדויק יותר בתרגומו לאנגלית:”SECOND NAME”.
כדי לאתר אדם למטרות שונות, ולהגדירו במדויק, נזקק האדם או חויב ע”י השלטונות להגדיר לעצמו עוד שם.
אי אפשר היה להסתפק בעת איתור פלוני רק בשמו האחד: ״אברהם” (כדוגמא) שהרי אברהם ישנם עוד רבים באותו היישוב.
לכן כל אברהם הגדיר עצמו ביתר דיוק באמצעים שונים, כמו:
מקצועו: אברהם השוחט, או בנאי, או על פי מקום מגוריו: אברהם וילנר (מוילנה), או אברהם דרעי (מדרעא), או על שמו של אביו: אברהם בן יוסף, או יוסיפוביץ’ או יוספשווילי.
וישנן כמובן עוד אפשרויות רבות לקביעת “שם שני” – “שם משפחה”.
למן ימי הבינים, בהם החלו הגדרות לאומיות תחת שלטון, היה צורך להגדיר אנשים למטרות מיסוי, גיוס לצבא, ועוד.
לכן השלטונות אילצו את אזרחיהם להוסיף שם שני.
דרך סיפורם של שמות המשפחה משתקפים רוח התקופה, המקצועות המקובלים אז, אילוצי הזמנים ועוד.
הרצאה זו תסקור את כל האפשרויות בהם נקטו היהודים בכל ארצות בהם היו נפוצים, לקביעת שם משפחה.
מרצה על נושאים בתנ”ך על פי הגישה המחקרית ומרצה על מורשת השואה
הצפייה בהרצאת הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך חודש!
האם תהיתם אי פעם מדוע אין מילה באנגלית לחיל המודיעין, לפעולת המטוס, לחומת סין ולתלבושת של נבחרת הולנד? האם שמתם לב, לקשר בין העברית לבין העצמאות – לפני 2000 שנה, כשהיינו עצמאיים על אדמתנו, מנהיגנו נטשו את העברית. הפסקנו לדבר עברית, ורק אחר כך איבדנו את העצמאות. עברו כ 1700 שנה, חזרנו לעברית ורק אחר כך חזרנו אל העצמאות!
דוקטור ללשון עברית, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי
