בשנים הקרובות תעמדנה למבחן מכריע חלק מהנחות היסוד אשר אפיינו את סוגיות הביטחון הלאומי. גישות מחקריות עכשוויות מאתגרות את הגישות השמרניות שהיוו עד כה בסיס לתפישה המקובלת ובכך- קוראות לעידוד חשיבה מחודשת ורעננה אודות המתרחש סביבנו.
העולם הסובב את מדינת ישראל במעגל הרחב והקרוב משנה פניו וניכר צורך לחשיבה ביקורתית ועדכנית, אותה יציגו מיטב החוקרות של המכון למחקרי ביטחון לאומי בסדרה זו.
חבית הנפץ של הימין הקיצוני בגרמניה רוחשת וגועשת מזה עשורים רבים. אולם, בשנים האחרונות נראה כי הצליחה לחדור אל מרכז השיח החברתי-פוליטי בגרמניה. כיצד התאפשרה מגמה מסוכנת זו, מהם ביטוייה בשטח בעת פנדמיה עולמית ומהן השלכותיה לעתיד? המפגש יתמקד בסוגיות הבאות: עד כמה רווחת התופעה של הזדהות עם ימין הקיצוני וניאו-נאציזם בקרב הציבור בגרמניה כיום? עד כמה רווחת היא בקרב הצבא וזרועות הביטחון? כיצד הגיעה המדינה למצב שבו משרד ההגנה פירק פלוגה ביחידת עילית, בשל היותה כר פורה לפעילות ימין קיצוני?
חוקרת גרמניה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב, כמו כן שותפה בצוות המחקר “האנטישמיות בת זמננו בארה”ב” במכון. תחומי המחקר שלה הם: גרמניה, אירופה, ימין קיצוני, אנטישמיות, זיכרון השואה, זהות ושיח בין-דורי לא יהודי לאחר 1945. בעת שהותה בגרמניה למדה באוניברסיטאות פרייבורג וברלין ועסקה בתחום החינוך הפוליטי במרכז התיעוד “הטופוגרפיה של טרור” ובמוזיאון היהודי בברלין. כמו כן, עבדה במכון הגרמני ליחסים בינלאומיים (SWP) בפרויקט ישראל: סכסוכים אזוריים וגלובליים, מדיניות פנים וחוץ וביטחון לאומי, ובשגרירות ישראל בברלין. בנוסף, עבדה במוזיאון יד ושם בירושלים.
כיום היא תלמידת התואר השלישי (Ph.D) בחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה וכותבת את עבודת הדוקטור שלה בנושא: מקום השואה ופשעי ‘הרייך השלישי’ בקרב ‘דור הנכדים’ בשיח המשפחתי הבין-דורי הלא-יהודי בגרמניה. עדי היא בעלת תואר שני (M.A) בלימודים גרמניים ותואר ראשון (B.A) במדעי המדינה ובתכנית הרב-תחומית (בדגש לימודים גרמניים) – שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
המזרח התיכון הוא אחד האזורים הפגיעים בעולם לשינויי אקלים, כולל התחממות עקבית, מחסור במים ובמזון, עליית פני הים והתגברות התדירות והעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצון. שינויים אלו עלולים להגביר את אי היציבות האזורית, להוביל לגלי הגירה המוניים ולהביא לפריחתם של ארגוני טרור.
מעבר להשפעות האקלים על היציבות הגאופוליטית באזור, אשר עלולה להפוך לאתגר ביטחוני עבור ישראל, יש להן גם השלכות ישירות על ציוד לחימה ותשתיות ביטחוניות וכן על כשירותם ובריאותם של אנשי צבא וביטחון. הרצאה זו תסביר מהן השפעות שינויי האקלים וחשיבותן לביטחון הלאומי של ישראל ביכולתה להגן על עצמה במרחב, תסקור את מדיניות ממשלת ישראל בנושא זה ותמליץ על צעדים קונקרטיים כדי לוודא שסוגיית שינויי האקלים תהיה חלק בלתי נפרד מהשיח הביטחוני-לאומי במדינה.
חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, יועצת מיוחדת בנושאי ישראל למכון ראנד, ועמיתה ב-(Modern war Institute (MWI שבאקדמיה הצבאית של ארצות הברית. ד”ר עפרון היא מומחית במתודולוגיות מחקר וניתוח מדיניות ובכלי תכנון מדיניות ציבורית, שניתן ליישמם במגוון תחומים. תחומי המחקר הנוכחיים של ד”ר עפרון הם מדיניות ארצות הברית כלפי המזרח התיכון, יחסי סין-ישראל והסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכן הקשר שבין שינויי אקלים וביטחון לאומי. עבודות המחקר שלה מוצגות באופן קבוע בתדרוכים למקבלי החלטות בישראל ובארה”ב, וזוכות לתהודה תקשורתית בארץ ובעולם.
לפני שהצטרפה למכון למחקרי ביטחון לאומי ולראנד, ד”ר עפרון עבדה כאנליסטית מזרח תיכון במספר מכוני מחקר בוושינגטון, כולל ה-Center for American Progress וה-Middle East Institute. יש לה תואר דוקטור ותואר שני בניתוח מדיניות מתוכנית הדוקטורט של ראנד, תואר שני ביחסים בינלאומיים ומנהל עסקים מאוניברסיטת ניו יורק (NYU) ותואר ראשון בביולוגיה ומחשבים מאוניברסיטת תל אביב. היא חברת הוועד המנהל של פורום דבורה, העוסק בקידום נשים במערכת הביטחונית-מדינית, ועמיתת מחקר ב-Israel Policy Forum.
בנובמבר 2002 זכתה מפלגת הצדק והפיתוח, שבין מקימיה היה רג’פ טאיפ ארדואן, להצלחה אלקטוראלית מרשימה שסללה את הדרך כמה חודשים אחר כך לכניסתו של ארדואן לתפקיד ראש ממשלת טורקיה. מאז הוא מנהיג את המדינה, תחילה כראש ממשלה ובשנים האחרונות כנשיא המדינה. ב-2023 מתוכננות בחירות בטורקיה ולפי הסקרים, התמיכה בארדואן במגמת דעיכה.
דמותו של ארדואן מעוררת עניין רב גם בקרב מעריציו וגם בקרב שונאיו. מהיכן צמח? מה מניע אותו? האם חלו שינויים במדיניותו לאורך השנים? באיזה אופן ירד מהבמה הפוליטית? מה תהיה המורשת שלו? ההרצאה תתייחס לתפיסות שעיצבו אותו, לאופן בו עלה לשלטון, למימדים הדתיים והאידיאולוגיים במדיניות שלו, וכן לשאלה האם טורקיה נעה לכיוון עידן פוסט-ארדואן.
עמיתת מחקר בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ומתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה. תחומי העניין הנוספים שלה הם סכסוכים אתניים, מדיניות החוץ של אזרבייג’ן, הסוגיה הקפריסאית והכורדים. היא פרסמה מאמרים רבים בנושאים אלו ומאמרי הדעה והפרשנות שלה הופיעו בכל ערוצי המדיה המרכזיים בישראל, כמו גם ב-National Interest, Hurriyet Daily News, Turkey Analyst ו-Insight Turkey.
בעלת תואר דוקטור מהמחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית. בעבר הרצתה באוניברסיטה העברית, במרכז הבינתחומי, הרצליה וכן הייתה פוסט-דוקטורנטית במכון ליחסים בינלאומיים ע”ש לאונרד דיווייס וחוקרת אורחת ב-Bipartisan Policy Center בוושינגטון.
מחמוד עבאס בן ה-85 מחזיק מזה 16 שנים בשלושת תפקידי ההנהגה הבכירים בזירה הפלסטינית. עבאס נבחר לתפקידים אלה בצורה דמוקרטית אך כיום הוא נתפס כשליט דיקטטורי שכן הבחירות להחלפתו או לבחירתו מחדש מעולם לא התקיימו, והוא ביצע שינויים במערכת הפלסטינית כדי להעמיק ולחזק את כוחו הבלעדי.
שאלת מחליפו/יורשו של עבאס הינה אחד הגורמים המעצבים המשמעותיים ביותר בזירה הפלסטינית בשנים האחרונות, ובעלת פוטנציאל ליצור טלטלה פוליטית ואף משבר של ממש כאשר עזיבתו של מחמוד עבאס תיהפך למציאות. בהרצאה נבחן את התרחישים האפשריים “ביום שאחרי עבאס”, כיצד הם ישפיעו על הזירה הפלסטינית, האם יש אפשרויות מועדפות לישראל ומה ניתן/מומלץ לעשות כדי לקדמן.
רכזת התוכנית ליחסי ישראל-פלסטינים ועוזרת המחקר למנהל המכון. היא בעלת B.A. בתכנית פכ”מ (פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה) מהאוניברסיטה העברית ו-M.A. ביחסים בינלאומיים עם התמחות במזרח תיכון מאוניברסיטת ניו יורק (NYU) במסגרת מלגת פולברייט של מחלקת המדינה האמריקאית.
ההרצאה תעסוק בגורמים שהציתו את מלחמת האזרחית במארס 2011, בגלגולים השונים שעברה המלחמה, בריבוי השחקנים המעורבים בה המתחרים על שרידות, עוצמה והשפעה. הדומיננטיות הרוסית, היחסים עם איראן, מעמדו הנוכחי של אסד, שאלת השיקום והמדיניות הישראלית הרצויה בסוריה – כל אלו יידונו בהרחבה לצד סוגיות עדכניות נוספות.
מנהלת תוכנית מחקר סוריה והעורכת של כתב העת “עדכן אסטרטגי” במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). כרמית מתמחה במזרח-התיכון בן זמננו, לימודים אסטרטגיים, תפיסות צבאיות וטרור. היא בעלת תואר דוקטור מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב. נושא עבודת הגמר שלה הוא חמאס, חיזבאללה וה-FARC כ”שחקנים היברידיים”. היא בעלת תואר ראשון בהיסטוריה של המזה”ת ובמדע המדינה ותואר שני בלימודי דיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב. בין השנים 2010-2011 כרמית היתה עמיתת מחקר בתוכניתFox Fellowship ללימודים בינלאומיים ואזוריים באוניברסיטת Yale. היא מחברת הספר:“Syrian Requiem: The civil war and its aftermath, Princeton University Press, 2021.
משבר אוקראינה תפס את סין בעיצומו של “ירח דבש” עם רוסיה. יש הטוענים שפוטין נענה לדרישתו של נשיא סין והסכים לדחות את המתקפה עד לאחר סיום האולימפיאדה שהתקיימה בבייג’ינג. הסירוב הסיני לגנות את מוסקבה העלה חששות במערב מתמיכת סין ברוסיה, באופן שיפגע ביעילות הסנקציות שהופעלו נגדה. מנגד, התוקפנות הרוסית עומדת במנוגד לעקרונות סיניים כמו הפרת שלמות טריטוריאלית של מדינה אחרת. לפיכך, מה באמת עמדתה של בייג’ינג בנושא זה? ועד כמה ישפיע המשבר על תחרות המעצמות בעתיד?
חוקרת סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ודוקטורנטית בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב. מחקריה עוסקים במעורבות סין בתשתיות, יחסיה עם ארצות הברית ומדיניות החוץ של סין במזרח התיכון המזה”ת ובתוכו עם ישראל. היא מתמקדת בהיסטוריה של המדע והטכנולוגיה בסין במאות ה-19 וה-20, יוזמת ה”חגורה והדרך” (BRI). היא בוגרת תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות יתרה בלימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל-אביב.
הרצאות הבונוס הוקלטו מראש, כך שניתן לצפות מיד לאחר ההרשמה או מתי שרוצים, 24/7 – בקצב שלכם!
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום למשך 4 חודשים.
מהם הסיכויים לראות את מטוסו של מלך סעודיה נוחת בישראל? האם ישראל וסעודיה ימשיכו לשתף פעולה גם כאשר יפחת האיום האיראני? איזה מחיר ישראל תצטרך לשלם בשביל שלום עם מדינות המפרץ? עד כמה הסוגיה הפלסטינית מעכבת שלום בין ישראל לשכנותיה?
חוקרת מדינות המפרץ, מרצה באוניברסיטאות ופרשנית בתקשורת הישראלית והזרה לנושאים אלו.
פעם ברית המועצות, הידידה הגדולה של מצרים, סוריה, לוב ומדינות ערביות אחרות השקיעה הון תועפות בצבאות ערב, תשתיות ותרבות. ישראל הכירה את הצד הזה של המעורבות הסובייטית דרך קנה הטנק או מערות בקרה אוויריות, כאשר המדינות הערביות השתמשו בנשק הסובייטי נגד המדינה היהודית הצעירה. כעבור עשרות שנים רוסיה המודרנית פועלת באותה נחישות אך בדרכים שונות לחלוטין ובוחשת באזור שלנו באופן אינטנסיבי ביותר. כיצד הנשיא פוטין משיג את יעדיו במזרח התיכון ומי מסייע לו בכך? וכיצד על מדינת ישראל לנהוג על מנת לשמר יחסים טובים עם מוסקבה תוך כדי הגנה על הביטחון הלאומי שלה?
מזרחנית, עיתונאית וסופרת. כיום היא משמשת כעמיתת מחקר בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ובמכון מתווים למדיניות חוץ.
האם זה מקרי שפרס נובל היחיד של איראן הוענק לאישה? האם זה מקרי שמדליית פילדס היחידה שהוענקה לאישה היתה לאיראנית (וגם היחידה של איראן)? האם זה מקרי שמחאת הנשים נגד החיג’אב היא המחאה היציבה, המתמשכת והמלוכדת ביותר מכל המחאות נגד שלטון האיתאללות? בהרצאה נתוודע לצדדים ידועים יותר וידועים פחות של מעמד האישה באיראן, ונגלה שהרבה ממה שחשבנו הוא לא לגמרי מדויק.
בלשנית המתמחה בפרסית ובאיראן הקדומה והמודרנית