כ 80 שנה חלפו מאז השואה.
מאז ועד היום נחקר הנושא לאורכו ולרוחבו, אך עדיין נחשפים מחקרים אקדמיים ועדויות אישיות חדשות אשר מציגים לעיתים אור חדש על התקופה ועשויים להשפיע על השקפת העולם האישית של כל אחת ואחד מאיתנו.
בסדרה בת 6 הרצאות נדון מזוויות חדשות בפרקים עתירי משמעות מתוך פרשת השואה. בעזרת לימוד משותף זה נכיר טוב יותר את התקופה ההיא, ואף את עצמנו.
חוקר שואה ומחנך, מרצה בנושא זה באוניברסיטה העברית, יושב ראש עמותת עמך המסייעת לניצולי שואה.
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום למשך 3 חודשים.
הרצאה ייחודית אודות הנקמה היהודית בנאצים, שבמהלכה חוסלו 1,500 נאצים. סיפור לא ידוע שנחשף לראשונה ע””י ירין קימור, בסדרת טלוויזיה בת שבעה פרקים אשר ביים.
בהרצאה שלובים סיפורי העדויות הנדירים של נוקמים, כיצד השיגו המודיעין, שיטות החיסול והתמודדות עם דילמות אתיות כמו חיסול בלא משפט, אופציית הטעות ועוד. ההרצאה מוסיפה פרטים לא ידועים אודות המרדף אחר מנגלה, מילר ובכירים נוספים בצמרת הנאצית.
עיתונאי, סופר, כתב חוקר, במאי ומפיק בטלוויזיה, מפתח משחקי חשיבה ולימוד וקוסם
שואת יהודי לוב, השואה המושתקת. ההרצאה מגוללת את קורות יהודי לוב בתקופת מלחמת העולם השניה ואת האופן שבו הושמו במחנה ריכוז על ידי הנאצים בלוב. כיצד נלקחו מהחום הלוהט של מדבר סהרה למחנות הריכוז באירופה המושלגת.
ההרצאה חושפת פרטים חשובים מאוד שלא היו ידועים לקהל הרחב ולא חדרו את ההכרה הקולקטיבית הישראלית עד בואו של הרומן בנגאזי ברגן בלזן שפורסם ע”י עם עובד ב- 2013.
סופר פובליציסט מסאי ומרצה לפילוסופיה
באפריל 1985 ביקר נשיא ארה”ב, רונלד רייגן, בבית קברות צבאי בגרמניה המערבית ובתום הסיור אמר: “האנשים הצעירים שקבורים כאן היו גם הם קורבנות הנאציזם, אף שנלחמו במדים גרמניים וגויסו כדי למלא את רצונם הנתעב של הנאצים. הם היו קורבנות בדיוק באותה מידה כמו קורבנות מחנות הריכוז”.
זיכרון הוא לפני הכל עניין פוליטי.ומתוך ההבנה הזו ניתן לשאול היום מדוע כולם שמעו על מרדכי אנילביץ’ אבל רק מעטים על פבל פרנקל; האם ישראל קסטנר היה נבל כפי שהוצג בשנות ה-50; האם חשוב מי הסגיר את אנה פרנק; איך ולמה התקבע המספר שישה מיליון; על מה באמת דנו בוועידת ואנזה; והאם, כמו שרבים נוהגים לחשוב, “מדינת ישראל הוקמה בזכות השואה”?
עמים, מפלגות ואזרחים רגילים מנצלים היום את הרשתות החברתיות, הקולנוע, השנים שחלפו והעדים שנעלמו כדי להפוך את השואה לפופולארית – בהתאם לנרטיב שמתאים להם.
אז מה חשוב יותר: הדיוק ההיסטורי או המיתוס שהתקבע?
עיתונאי, מדריך ביד ושם ומרצה בנושאים הקשורים באנטישמיות, שנאה ושואה.