ככל שחולף הזמן הציווי ״לזכור ולא לשכוח״ הופך נחוץ מתמיד ובאותה נשימה גם מורכב מתמיד.
איך בחרה המדינה לאפיין, לעצב ולזכור את ״יום הזיכרון לשואה ולגבורה״?
מהם הלקחים שמלמדים מתקופה אפלה זו ואילו ערכים נרצה לטעת מכאן והלאה בדורות הבאים?
איך יכולים בני הנוער כיום ״לזכור״, זיכרון מ״יד שנייה״ כששורדי השואה מתמעטים והולכים והדור הצעיר ניזון מסיפורים המובאים כמיתוסים בספרים ובסרטים ולא כחוויה אותנטית ישירה?
והאם ראוי לגייס את הטכנולוגיה של המאה ה-21 והרשתות החברתיות לטובת העניין?
עם הקמתה של המדינה , ועוד לפני, החל ויכוח ציבורי ופרלמנטרי, החוצה מפלגות, לגבי אופיו של יום הזיכרון ומועדו. האם זיכרון רק לגבורה? האם יש להנציח את השואה יחד עם הגבורה? במה תרם משפט אייכמן להבנת השואה? תולדותיו, גלגוליו, והתהוותו של זיכרון לאומי.
מרצה על מורשת השואה. בוגר קורס מדריכים ב”יד ושם” להדרכה בפולין, וכן בוגר קורס הדרכה במוזיאון השואה בוורשה, לשם הדרכה במוזיאון, הדריך קבוצות רבות של תלמידים ומבוגרים באתרי השואה בפולין.
בוגר האוניברסיטה בת”א, בחוגים מקרא ולשון עברית. מרצה על נושאים בתנ”ך על פי הגישה המחקרית, הרואה בתנ”ך יצירה אנושית (ללא התערבות אלוהית) בעלת אופי מגמתי אמונתי-דתי-פוליטי.בהרצאות יש ניסיון לזהות את הכותבים, השקפת עולמם ומטרת כתיבתם. בהרצאות באות לידי ביטוי תרבויות הסביבה והשפעותיהן על התרבות הישראלית-יהודית.
מקובל להניח שהשואה הייתה אירוע יחיד במינו. האמנם?
משמעות ככלל היא עניין סובייקטיבי. גם משמעות השואה תלויה בהשקפתו של כל אחד מאיתנו.
האם אפשר ללמוד ממנה לקחים חדשים לגבי ההתנהגות האנושית?
בהרצאה בנושא זה נבחן דרכים להבטחת קיומו של העם היהודי בעתיד. כמו-כן נשאל על הלקחים שניתן להסיק מהתנהגותם של כל המעורבים בפרשה ההיסטורית: הקורבנות בני עמנו, הרוצחים ועוזריהם, השותקים והמצילים.
עומד בראש ‘עמך’ – המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה ובדור השני.
מרצה על השואה ועל חינוך במסגרות שונות. מרצה במכללה לחינוך, לשעבר מנהל ארבעה בתי ספר על-יסודיים. נבחר על ידי עיתון “הארץ” כאחד מ-50 אנשי החינוך המשפיעים בישראל ומקים המועצה למנהיגות חינוכית לגיבוש המלצות לגבי מדיניות החינוך בישראל.
באפריל 1985 ביקר נשיא ארה”ב, רונלד רייגן, בבית קברות צבאי בגרמניה המערבית ובתום הסיור אמר: “האנשים הצעירים שקבורים כאן היו גם הם קורבנות הנאציזם, אף שנלחמו במדים גרמניים וגויסו כדי למלא את רצונם הנתעב של הנאצים. הם היו קורבנות בדיוק באותה מידה כמו קורבנות מחנות הריכוז”.
זיכרון הוא לפני הכל עניין פוליטי.ומתוך ההבנה הזו ניתן לשאול היום מדוע כולם שמעו על מרדכי אנילביץ’ אבל רק מעטים על פבל פרנקל; האם ישראל קסטנר היה נבל כפי שהוצג בשנות ה-50; האם חשוב מי הסגיר את אנה פרנק; איך ולמה התקבע המספר שישה מיליון; על מה באמת דנו בוועידת ואנזה; והאם, כמו שרבים נוהגים לחשוב, “מדינת ישראל הוקמה בזכות השואה”?
עמים, מפלגות ואזרחים רגילים מנצלים היום את הרשתות החברתיות, הקולנוע, השנים שחלפו והעדים שנעלמו כדי להפוך את השואה לפופולארית – בהתאם לנרטיב שמתאים להם.
אז מה חשוב יותר: הדיוק ההיסטורי או המיתוס שהתקבע?
עיתונאי “כאן 11″ ו”מעריב סופהשבוע”, מרצה ומדריך ביד ושם, מדריך מסעות נוער לפולין.
מרצה בנושאים הקשורים באנטישמיות, שנאה, שואה ועיצוב זיכרון השואה בחברה הישראלית.
מי הוא “העולם”? האם מדינות אירופה היו יכולות להציל או למנוע? האם בריטניה, ארה”ב היו יכולות להציל את יהודי אירופה? מה היו השיקולים של מדינות העולם החופשי? מה היו המגבלות, והסכנות?
האם היה ניתן להציל, את מי, ואם כן – ממתי? בין עובדות לתפיסות עולם בהרצאה זו.
מרצה על מורשת השואה. בוגר קורס מדריכים ב”יד ושם” להדרכה בפולין, וכן בוגר קורס הדרכה במוזיאון השואה בוורשה, לשם הדרכה במוזיאון, הדריך קבוצות רבות של תלמידים ומבוגרים באתרי השואה בפולין.
בוגר האוניברסיטה בת”א, בחוגים מקרא ולשון עברית. מרצה על נושאים בתנ”ך על פי הגישה המחקרית, הרואה בתנ”ך יצירה אנושית (ללא התערבות אלוהית) בעלת אופי מגמתי אמונתי-דתי-פוליטי.בהרצאות יש ניסיון לזהות את הכותבים, השקפת עולמם ומטרת כתיבתם. בהרצאות באות לידי ביטוי תרבויות הסביבה והשפעותיהן על התרבות הישראלית-יהודית.
הרצאות הבונוס הוקלטו מראש, כך שניתן לצפות 24/7 – בקצב שלכם!
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
הרצאה ייחודית אודות הנקמה היהודית בנאצים, שבמהלכה חוסלו 1,500 נאצים. סיפור לא ידוע שנחשף לראשונה ע””י ירין קימור, בסדרת טלוויזיה בת שבעה פרקים אשר ביים. בהרצאה שלובים סיפורי העדויות הנדירים של נוקמים, כיצד השיגו המודיעין, שיטות החיסול והתמודדות עם דילמות אתיות כמו חיסול בלא משפט, אופציית הטעות ועוד. ההרצאה מוסיפה פרטים לא ידועים אודות המרדף אחר מנגלה, מילר ובכירים נוספים בצמרת הנאצית.
עיתונאי, סופר, כתב חוקר, במאי ומפיק בטלוויזיה
ההרצאה מגוללת את קורות יהודי לוב בתקופת מלחמת העולם השניה ואת האופן שבו הושמו במחנה ריכוז על ידי הנאצים בלוב. כיצד נלקחו מהחום הלוהט של מדבר סהרה למחנות הריכוז באירופה המושלגת.
ההרצאה חושפת פרטים חשובים מאוד שלא היו ידועים לקהל הרחב ולא חדרו את ההכרה הקולקטיבית הישראלית עד בואו של הרומן בנגאזי ברגן בלזן שפורסם ע”י עם עובד ב- 2013.
סופר פובליציסט מסאי ומרצה לפילוסופיה.
על חייהם של 300,000 הישראלים הילידים הראשונים, שנולדו בין השנים 1948 – 1955, דור שני לשורדי השואה. ההרצאה תשרטט את חייהם בטעמי המתוק והמריר בשילוב שבין היסטוריה אישית ולאומית.
מחברת הספר “ילדים בסדר גמור”. היסטוריונית ישראלית, חוקרת תולדות מדינת ישראל שכתבה רבות על ניצולי השואה, ראש המחלקה ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ההיסטוריונית הראשית של מוזיאון לוחמי הגטאות.