לוגו לבן שקוף ללא סלוגן

שמירת טבע בעידן שינוי האקלים
וההתחממות הגלובלית

כיצד השינויים המהירים בכדור הארץ השפיעו על האקלים, מהי ההשפעה על מינים רבים בעולם וכיצד האנושות יכולה להמשיך להתקיים תוך שימור וטיפוח הסביבה לדורות הבאים?

הצטרפו אלינו לסדרה חשובה ופוקחת עיניים בת 4 הרצאות מרתקות

העולם משתנה במהירות עצומה מול עינינו, והשינוי האקלימי שעובר על כל כדור הארץ עלול להשפיע גם על עצם קיומנו. במאה ה-21 החיים מתרחשים בסביבה מורכבת שיצרה פעילות האדם על פני כדור הארץ. 

אנחנו נמצאים בצומת דרכים קריטי שבה הבחירה בידינו בין עתיד עגום וקטסטרופלי, לבין עצירת ההתחממות הגלובלית והפגיעה בסביבה ויצירת תנאי חיים בהם יוכל האדם להמשיך להתפתח תוך שימור וטיפוח הסביבה.

בסדרה זו נדון כיצד ניתן למצוא איזונים בין שמירה על הסביבה, שמירה על המינים הביולוגיים והמגוון שלהם, ובמקביל לאפשר לאנושות להמשיך להתקיים ולבנות לעצמה עתיד חיובי למענה ולמען הדורות הבאים.

תוכנית ההרצאות בסדרה

שימור המגוון הביולוגי בראייה ברת-קיימא

למעלה מ-20 שנה מתריעים מדענים ובראשם פרופ' אדוארד ווילסון מאוניברסיטת הרווארד על הפגיעה המתמשכת במגוון הביולוגי והשלכותיה. פגיעה זו מתבטאת בירידה עקבית וחדה במגוון המינים בבתי גידול שונים בעולם כולו והדבר נכון כמובן גם לישראל. כיום אנו נמצאים בנקודת זמן קריטית מבחינת שימור מגוון המינים וסביבתם ברמה העולמית. כיצד ניתן ליצור מסגרת מקיימת של אדם וסביבה לטווח ארוך ולמה חשוב לנקוט כיום במגוון פעולות כדי לעצור את הפגיעה במגוון הביולוגי למעננו ולמען הדורות הבאים? מה הקשר בין מינים ביערות הגשם לבין התחממות גלובלית ופגיעה באדם באשר הוא? ההרצאה מפרטת את הדרכים הפרקטיות לביצוע מהלך זה.

מדוע שמירת הטבע כה חשובה בעידן של ההתחממות הגלובלית?

הרצאה זו עוסקת בעקרונות שמירת הטבע וחשיבותה, העיקרון הכלכלי, התרבותי, האקולוגי והמוסרי, ומדוע כיום, בעידן של התחממות גלובלית כשאנו נמצאים באירוע הכחדה המוני של מינים ביולוגיים הנקרא "ההכחדה השישית", כל כך חשוב לעשות מאמץ עליון לשימור הטבע והסביבה למעננו ולמען הדורות הבאים.

מה התרומות האדירות והשירותים של שמירת הטבע לאדם ומדוע אלה כל כך חיוניים לעצם קיומו ושרידותו? כיצד ניתן וצריך לבצע שימור טבע וסביבה על פי עקרונות הקיימות לצד פיתוח וקידמה?

השפעת חומרי הדברה ורעלים על הסביבה ועל בריאות האדם בישראל ובעולם

לאחר מלחמת העולם השנייה פותחו חומרי הדברה וכימיקלים רעילים שונים לטיפול בבעיות של מזיקים לחקלאות (כגון חרקים ומכרסמים) או טפילים הפוגעים בבריאות האדם.
כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20 התריעה הביולוגית והסופרת רייצ'ל קרסון בספרה "האביב הדומם" על הנזק העצום שהשימוש בחומרים אלה גורם לסביבה ולבריאות האדם. מה ניתן לומר 60 שנה אחרי? כיצד יש לנהוג כיום ובעתיד על בסיס הידע שנצבר במשך כ-70 שנה כדי להבטיח סביבה בטוחה ובריאה לכולם? כיצד ניתן ליצור חקלאות מקיימת המספקת את צרכי התזונה הגוברים של העולם ללא רעלים?

חזון אנרגיה נקייה וברת קיימא לישראל ולעולם

המשבר האקלימי כבר כאן בגדול, והאיום על העולם בכלל ועל כל מדינה בפרט, כולל על מכלול משאבי הטבע והסביבה, הוא לא פחות מאיום קיומי. אחרי שנים ארוכות בהן מדינות רבות בעולם ובכללן ישראל פיתחו מקורות אנרגיה ריכוזיים מזהמים (גז), המיוצרים בתחנות כוח או בשטחים ייעודיים אחרים, וגורמים לעלייה חדה בפליטות גזי חממה ולהתחממות הגלובלית מבלי לתכנן פתרון אנרגטי כולל, בר-קיימא המבוסס על אנרגיה מתחדשת, הגענו לרגע האמת. הפתרון הנכון מעתה והלאה – אנרגיה סולארית מבוזרת כולל סוללות אגירה על כל מבנה קיים, כולל בתים פרטיים ובתי דירות, משרדים (כולל מגדלים בלב העיר), מפעלים, מוסדות חינוך, מבנים חקלאיים ועוד. לשיטה זו מספר יתרונות קריטיים והיא מהווה את מודל העתיד. ההרצאה מסבירה את יתרונות השיטה והקריטיות שלה לעתידנו.

ד״ר עופר בהט

ביולוג, מומחה לאקולוגיה, פיזיולוגיה, התנהגות בע״ח ושמירת טבע וסביבה.

עסק במשך שנים במחקר ושימור של עופות דורסים. הוא צלם טבע וכותב כשבין הפרסומים שלו ארבעה ספרים על טבע וסביבה בישראל ועשרות רבות של מאמרים מדעיים ואחרים.

הדריך במרכז המידע על עופות דורסים של החברה להגנת הטבע , שימש כמנהל מרכז הצפרות של החברה  והקים וניהל מקצועית את פרויקט שימור העופות הדורסים בישראל, “פורשים כנף על הנשרים והדורסים” המשותף לחברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וחברת החשמל.

עופר בהט

בונוס מיוחד לנרשמים לסדרה:

הנרשמים לסדרה זו יקבלו גם גישה לצפייה ב 3 הרצאות נוספות!

משולש האלמוגים הפאסיפי

“האמזונס של האוקיינוסים” הוא משולש האלמוגים, השוכן במערב האוקיינוס השקט, וכולל בו מדינות מרובות איים כגון אינדונזיה, פפואה גיניאה החדשה ואיי שלמה. נצלול למעמקי האוקיינוס ונכיר עולם העולה על כל דמיון של יצורים, החיים יחד בהרמוניה באחד המבנים הביולוגיים המורכבים ביותר בעולם.

מרצה: אמיר גור

ביולוג ימי, מדריך טיולי ספארי וצלילה.

ההרצאות של אמיר גור מתמקדות בטבע ובבעלי החיים ביעדים רבים ושונים, חלק מהותי בהרצאות עוסק  בגאוגרפיה וההיסטוריה של המקומות.

ההרצאות מלוות בצילומים מקוריים אותם צילם כשביקר במקומות כמדריך טיולים, סיפורים אישיים וחוויות, ואנקדוטות המחברות את הצופים אל סיפורי העבר ואל המציאות העכשווית באותם מקומות.

אקולוגיה של החי והצומח בעולם- על אבולוציה, מוצא האדם ומה שביניהם מאז ועד היום....

אקולוגיה של החי והצומח בעולם – על אבולוציה, מוצא האדם ומה שביניהם מאז ועד היום

בהרצאה זאת נתוודע לעצמנו בני האדם וחלקנו בעקרונות האקולוגיה. נסקור את ההומינידים, היצורים הקרובים לנו ביותר השימפנזים, הגורילות והאורנגאוטן ונתמקד במוצא האדם ובגילויים החשובים של עברנו.

בחלקה האחרון של ההרצאה נדבר בקצרה על האקולוגיה של א”י וננתח את השפעת האדם על הסביבה והשינוי שהוא מביא על בתי הגידול השונים.

פרק מתוך הסדרה: מבוא לאקולוגיה של החי והצומח בעולם: על טורפים ונטרפים מוצא האדם אבולוציה ומה שביניהם

מרצה: ד"ר צחי פלג

דוקטור לביולוגיה (האונ’ העברית בירושלים) עוסק מעל 30 שנה בתחומי זואולוגיה, בוטניקה ואקולוגיה בעולם. התחיל את דרכו בהדרכה בחוגי סיור של “החברה להגנת הטבע” ומאז מדריך טיולים בכיר במגוון יעדים באסיה, אפריקה ואמריקה. 

שימש כמרצה באוניברסיטה העברית וניהל את גן החיות בחיפה.

מרצה בכיר בנושאי טבע ותיירות ולעיתים “חוטא” בכתיבה.

יערות הגשם - הרס ושימור

יערות הגשם – הרס ושימור

בשנים האחרונות עולה יותר ויותר המודעות לשימור יערות הגשם הטרופיים. האם זה משנה בכלל? מה יקרה לנו, אם יכחדו יערות הגשם? איפה הם בכלל? איך יראה כדור הארץ שלנו בלעדיהם? מדוע דווקא שם יש עושר ומגוון כה גדול של מיני צמחים ובע”ח? (יותר מ 50% מהמינים בעולם!). מי מתגורר שם? שבטים, צמחים ובעלי חיים. הכחדה לעומת מאמצי שימור. ומה יהיה בסוף?

מרצה: דנדן בולוטין

אתנובוטנאי מאונ’ ת”א, ביולוג, טיילן מקצועי וחוקר תרבויות שביקר בעשרות מקומות נידחים ברחבי העולם, מוביל משלחות מחקר. 

בעל חוות אירוח כפרי בדרום ובה עשרות חיות בר ממינים שונים. לאחרונה השתתף בתוכנית הטלוויזיה “הישרדות VIP” בערוץ 13.

עלות הסדרה 165 ש"ח-
להרשמה מלאו את הטופס ותועברו לדף תשלום מאובטח.

כל הזכויות שמורות להרצאות מהכורסא 2025
Skip to content