מדוע ההיסטוריה המודרנית מתחילה בעידן הגילויים הגיאוגרפיים הגדולים?
האם היציאה מגבולות העולם הישן אל העולם החדש, היתה בשל סקרנות או צורך?
מה היו התנאים, הצרכים והכלים באגן הים התיכון של המאה ה-16?
בסדרת חובקת עולם זו , נכיר לעומק את האנשים שיצאו לשנות את ההיסטוריה –
מפרננדו מגלאן ואמריגו וספוצ’י ועד מרקו פולו, כריסטופר קולומבוס וג’יימס קוק.
על התפתחות מהלכים היסטוריים, ההשלכות הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות והתרבותיות של המסעות ששינו את פני העולם.
מומחה לבלשנות, ההיסטוריה של המזרח התיכון ואסלאם. מרצה בתחומים אלה, בהיסטוריה הכללית, חברה, דתות ואקטואליה.
הוא משלב זה יותר משלושים שנה את הפעילות האקדמית בהוראה ובמחקר באוניברסיטה תל-אביב – בתחומי הבלשנות הערבית ולימודי המזרח התיכון, עם פעילות בתחום תכנון, דידקטיקה והוראה בתחומים שונים של ההשכלה הכללית והעשרה למבוגרים. המסגרות בהן הוא מרצה כיום הן מסגרות אקדמיות או אקדמיות למחצה אחרות. הוא חיבר פרסומים רבים בתחום הבלשנות ותרבות המזרח התיכון.
בעל ניסיון עשיר בכל הקשור לתחומים בהם עוסק ומציג בהרצאותיו דרך חשיבה אחרת בכל הנוגע למזרח התיכון והרקע לסכסוכים בו ובעולם. בהרצאותיו משלב מצגות מתקדמות ומביא תמיד השלכות לאקטואליה המקנות להרצאות פן עכשווי ומעניין.
הרצאות הבונוס הוקלטו מראש, כך שניתן לצפות מיד לאחר ההרשמה או מתי שרוצים, 24/7 – בקצב שלכם!
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
יסודות המיתוסים של העמים הקדמונים במזרח הקרוב וברחבי הים התיכון מצויים בסיפורים שעברו בעל פה מדור לדור. רבים מאותם מיתוסים – המספרים את קורות האלים, הגיבורים ובני התמותה – חושפים את הצורך האנושי בתנועה. צורך מיוחד זה מבוסס על מגוון יסודות: כורח קיומי (למשל מסעות ציד), כורח תרבותי, אשר לרוב נתפס כמחויב המציאות (למשל מסעות מלחמה) או כורח של מניעים נפשיים עמוקים יותר אשר דחפו את בני האדם לחפש זהות ושורשים של קיום במסעות קצרים, ארוכים, קרובים או רחוקים. יחד עם עיון במגוון שמות ומושגי יסוד המלמדים על תופעת המסע, נחשוף בהרצאה הראשונה בסדרה את יסודות הסקרנות האנושית לצאת מן המרחבים המוכרים ולשוטט בעולמות מופלאים ומסתוריים, מעל ומתחת לאדמה.
חוקר אמנות, אדריכלות עירונית והיסטוריה של מסעות
בחלקה הדרומי של דרום אמריקה משתרעים שני שדות קרח. הדרומי הגדול יותר, שטחו כמעט כפול משטחה של ישראל. בצידו הצ’יליאני מאות פיורדים ואלפי איים לא מיושבים. למעשה בין הנקודה המיושבת האחרונה מצפון, ועד הנקודה הבאה מדרום, מפרידים 1100 ק”מ וביניהם רק כפר אחד קטן. שישה ישראלים – חמישה בחורים ובחורה אחת, היו הראשונים ש”עשו” זאת בקיאקים. פיורדים, קרחוני ענק, דולפינים, אריות – ים, סערות, תקלות, צרות והרבה צבע טבע והומור. זהו סיפור המסע לשדה הקרח הדרומי.
אתנובוטנאי מאונ’ ת”א, ביולוג, טיילן מקצועי, מוביל משלחות מחקר
ניו זילנד, מדינת שני האיים הקסומים שבפסיפיק. בהרצאה נתמקד בעיקר באי הדרומי בו מתנשאים האלפים הניו זילנדים. נבין מי הם המאורים, כיצד הגיעו לאיים ואיך הגיע האדם הלבן שניסה להכחיד את התרבות המאורית.
גיאוגרף ומדריך טיולי עומק בדגש תרבות, טבע ואמנות
