סדרת הרצאות מאת המרצים והחוקרים של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, אונ’ תל אביב
סדרת הרצאות מיוחדת זו מעניקה נקודות מבט והתייחסות להתפתחויות חשובות, המאירות משמעויות לישראל וסביבתה. הסדרה עוסקת בהיבטים של הזירות השונות: ירדן, איראן, מצרים והזירה הפלסטינית.
זוהי הזדמנות לשמוע את המידע ישירות מאנשים שהיו שנים רבות בתפקידים בכירים ותרמו לביטחון המדינה, אשר עוסקים כיום במחקר וייעוץ כחלק ממכון מחקר בעל שם עולמי למחקרי ביטחון לאומי INSS (מבית אונ’ תל אביב).
הסדרה כוללת 5 הרצאות מאת 5 מרצים שונים, הרצאות אלה הוקלטו באולפן באיכות HD וניתן לצפות בהן 24/7 מיד לאחר ההרשמה מתי שנוח לך.
מאז פורק המנדט הבריטי לשתי ישויות נפרדות ב 1921 נשמרו קשרים בין הנהגות ירדן ומדינת ישראל. שתי המדינות אמנם נלחמו זו בזו ב 1948 וב 1967 אבל אף על פי כן שמר המלך חוסיין על קשר עם ההנהגה הישראלית. בשל הרוב הפלסטיני בממלכת ירדן הוא נאלץ להמתין עד לאחר הסכמי אוסלו כדי להפוך את יחסי השלום פורמליים. מאז ידעו היחסים עליות ומורדות ולאחרונה לאור הנתק בין המנהיגים של שתי המדינות עולה השאלה שבכותרת – ״ירדן, שכנה יציבה ואמינה?“
חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כיהן כראש המכון מיולי 2008 ועד נובמבר2011. לד”ר ערן קריירה ארוכת שנים בשירות החוץ ובמערכות הממשל של ישראל.
ההרצאה תעסוק בכישלון הפרויקט הלאומי הפלסטיני, בפרדוקס שנוצר כאשר הרשות הפלסטינית שהוקמה מכוח הסכמי אוסלו ואמורה היתה להיות הפלטפורמה למימוש חזון העצמאות והמדינה הפלסטינית הפכה ברבות השנים לפלטפורמה לריסוק החזון הלאומי.
נעסוק בסממני הכישלון המדינתי של הרשות הפלסטינית, בפיצול בין הרשות לבין החמאס, בשחיקת הלגיטימציה של ההנהגה הפלסטינית וחשיבותה של הסוגיה הפלסטינית בסדר היום הערבי. נעמוד על המגמות המתפתחות בצל היריבות בין שני הפלגים בזירה הפלסטינית ונתייחס למספר עתידים/ תרחישים למול האינטרסים האסטרטגיים של ישראל.
חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ועורך כתב העת “עדכן אסטרטגי”. בין תחומי העניין של ד”ר מיכאל: יישוב סכסוכים, אסטרטגיה, ביטחון לאומי, יחסי דרג מדיני-דרג צבאי, צבא-חברה, מדינות כושלות, מבצעי שמירת שלום ובניית מדינה, והסכסוך הישראלי הפלסטיני.
בשנים האחרונות ניצבת איראן בפני אתגרים מחריפים מבית ומבחוץ. ההרצאה תדון בתהליכים המרכזיים המתחוללים באיראן, ובראשם המשבר הכלכלי, המתח הגובר בין צעירים למשטר האירני, ביעדי העל של המשטר האיראני מבית ומחוץ ובהשפעת הסנקציות הכלכליות על יציבות המשטר האיראני ועל מדיניותו.
הרצאה מרתקת החושפת חלקים שלא שומעים עליהם בתקשורת הישראלית.
מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, בעל תארים שני ושלישי בהיסטוריה של המזרח התיכון מטעם אונ’ תל אביב ותואר ראשון בהיסטוריה של האסלאם והמזרח התיכון מטעם האונ’ העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במדיניותה האזורית של איראן בעולם הערבי בשנות החמישים והשישים.
ב-13 באוגוסט כולנו הופתענו מההכרזה הדרמטית על הסכם שלום בין ישראל לאיחוד האמירויות. כותרת ההכרזה הייתה “הסכמי אברהם”, על שם האב המשותף של היהודים והמוסלמים. היה זה ההסכם השלישי שנחתם בין מדינה ערבית למדינת היהודים, והוא הצטרף להסכמים עם מצרים וירדן. החתימה על כל אחד מההסכמים לוותה בוויכוח פנים-אסלאמי חריף, שבו הציגו הדוברים פסוקי קוראן, מסורות נבואיות, מיתוסים מחיי הנביא ויישומים שנויים במחלוקת של מנגנונים הלכתיים. בהרצאה נבחן כיצד הצדיקו המשטרים ואנשי הדת הנאמנים להם את ההסכמים כביטוי לרוח האסלאם, ומדוע מתנגדיהם, בעיקר מקרב פעילי האסלאם הפוליטי, שללו את ההסכמים כמנוגדים לתביעות האל ממאמיניו.
עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. בוגר לימודי דוקטורט בחוג להיסטוריה של המזה”ת ואפריקה באונ’ ת”א.
מגוון התפתחויות ותהליכים עשויים להוביל למלחמה בצפון, לא רק מול חיזבאללה אלא מול הציר האיראני-שיעי. איננו מרבים לדבר על המשמעויות של התעצמות האיום כלפי ישראל מזירה צפונית, על היכולות המגוונות לתקיפת ישראל בסד”כ רחב של טילים, רקטות, כלי טייס בלתי מאוישים תוקפים, וכן פלוגות של לוחמי גרילה וטרוריסטים שיחדרו לישראל לתפיסת ישובים ואתרים חיוניים סמוך לגבול עם לבנון וברמת הגולן.
למרות שהצדדים אינם חפצים במלחמה, מה עלול להוביל להסלמה לא נשלטת והדרדרות למלחמה? איך תראה המלחמה? איך תסתיים? ומהו ניצחון? איך יתפקד העורף הישראלי, כאשר צפויה פגיעה קשה בו? איך תתפקד החברה הישראלית? האם אנו עושים את הנדרש כדי להיות מוכנים ובד בבד את הנדרש למנוע את המלחמה?
מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי. הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי ב- 2012 כחוקר בכיר.
הנרשמים לסדרה זו יקבלו גם גישה לצפייה ב 3 הרצאות נוספות!
אלה הרצאות שהוקלטו מראש, ניתן לצפות בהן מתי שרוצים בזמן שלך, ניתן לצפות בהן במהלך הסדרה או לאחריה – בקצב שלך!
אלו הרצאות הבונוס:
ישראל ומדינות המפרץ: לקראת עידן חדש? מהם הסיכויים לראות את מטוסו של מלך סעודיה נוחת בישראל? האם ישראל וסעודיה ימשיכו לשתף פעולה גם כאשר יפחת האיום האיראני? איזה מחיר ישראל תצטרך לשלם בשביל שלום עם מדינות המפרץ? עד כמה הסוגיה הפלסטינית מעכבת שלום בין ישראל לשכנותיה?
המרצה: ד”ר מיכל יערי – חוקרת מדינות המפרץ. מרצה באוניברסיטאות ובמסגרות נוספות, כמו: קתדרה, אסכולות ומכון אבשלום. משמשת פרשנית בתקשורת הישראלית והזרה לנושאים אלו. מיכל עוסקת בנושאים שלא מדוברים בדרך כלל בתקשורת הישראלית. בזכות סקרנותה ותשוקתה לדעת איך נראים באמת החיים של האזרחים במדינות המפרץ, היא חושפת את קהל המאזינים לסוגיות מרתקות, כמו: זוגיות בעולם הערבי, מקומה של הדת בחיי החברה, מאבקן של הנשים לזכויות, ועוד. בנוסף, הרצאותיה מלוות בקריקטורות וסרטונים שהופכים את הדיון למרתק וייחודי.
בני אברהם: אחינו הכורדים – כ 30 מיליון כורדים מתגוררים במזרח התיכון. הם מפוזרים בין 4 מדינות – איראן, סוריה, עיראק ותורכיה. רק בעיראק לכורדים יש אזור אוטונומי המנוהל על ידם, בעוד שבמדינות האחרות הם מהווים מיעוט נרדף החולם על מדינה עצמאית וחרות. הקיצוניות האיסלאמית כמעט ולא נגעה בכורדים, כמו גם האנטישמיות. מבחינת כורדים רבים ישראל היא דוגמא ומופת, הם גם מאמינים שכמו היהודים – בני אברהם הם, כיוון שאברהם אבינו נולד באזור ארם נהריים בעיראק המאוכלס על ידי הכורדים. כיצד השתנו היחסים בין ישראל לעם הכורדים במהלך 50 שנים האחרונות? מדוע ישראל הייתה המדינה היחידה שביקשה להכיר במשאל עם על עצמאות של חבל כורדיסטן ב 2017 וכיצד מתנהלים קשרים עם הכורדים בעיראק וגם בסוריה כיום.
המרצה: קסניה סבטלובה – הינה מזרחנית, עיתונאית וסופרת. כיום היא משמשת כעמיתת מחקר בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ובמכון מתווים למדיניות חוץ. במהלך 13 שנים שימשה ככתבת ופרשנית לענייני ערבים בתקשורת ישראלית וזרה וסיקרה את מלחמת המפרץ השניה, ריאיינה את ערפאת ואת שייח אחמד יאסין, ביקרה בלבנון, סוריה ולוב ושידרה מכיכרות המהפכה בעת האביב הערבי במצרים ותוניסיה. שימשה כחברת כנסת בכנסת ה-20 מטעם המחנה הציוני. השנה ספרה הראשון “על עקבים במזרח התיכון” רואה אור בהוצאת “פרדס”.
מבוא לסוציולוגיה של המזרח התיכון – התקופה המודרנית מציבה אתגרים חסרי תקדים על החברות האסלאמיות: מערכות מוסר ונורמות שצלחו בהצלחה 1400 שנה מאז שנוסד האסלאם עומדות כיום במתקפה תרבותית קשה מצד תרבות המערב, המתירנית, החומרנית, המציבה את האדם במרכז העניינים ודוחקת את האל לשולי ההוויה. המערב חודר למסגרות החברתיות האסלאמיות ומערער אותן מבפנים, תוך דחיקת חלק מהאנשים לרדיקליזציה ולמאבק נגד המערב.
המרצה: ד”ר מרדכי (מוטי) קידר – הוא מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, עמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, ויו”ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. התמחה בין היתר בחקר ממשל חאפז אל-אסד בסוריה.
