סדרת הרצאות חדשה, פוקחת עיניים ומפתיעה בת 4 מפגשים עם ד”ר לירז מרגלית
מה משפיע באמת על האושר שלנו? על הרגשות שלנו? עד כמה אנחנו הם אלו שבוחרים … מה נקנה בסופר? איזה בגד נלבש? איזה יעד נבחר לטיול הבא? ובמי נבחר בבחירות לכנסת?
מידע “פוקח עיניים” על הכוחות האדירים הפועלים בעולמות הצרכנות, הדיגיטל והתוכן וכיצד הם משתמשים בכפתורים פסיכולוגיים מאחורי הקלעים על מנת לעצב ולהשפיע על ההתנהגות וההחלטות שלנו הצרכנים, לרוב ללא ידיעתנו כלל.
המרדף אחר האושר מעסיק אותנו מאז שחר האנושות אך למרות שאחוז מדד האושר מעולם לא היה גבוה יותר, אנחנו רק הולכים ונהיים פחות מאושרים. אחד מאויבי האושר הוא הנטייה האנושית להסתגל במהירות לדברים. הריגוש לעולם לא נותר בשיא.
בהרצאה זו נבין כיצד הזיכרון של החוויות שלנו, משפיע על האושר, נענה על השאלה מדוע כסף לא בהכרח יעשה אותנו מאושרים יותר, נגלה מהו הגורם המשמעותי ביותר שמשפיע על מידת האושר שלנו וכיצד אנחנו יכולים לעצב את מידת האושר של עצמנו.
מיליוני שנות אבולוציה עיצבו אותנו באופן מיטבי להתמודדות עם אתגרי החיים בטבע, הבעיה היא שבמאה השנים האחרונות הסביבה השתנתה בקצב כל כך מהיר שלא מאפשר לכוחות האבולוציה לעשות את ההתאמות הנדרשות לסביבה בחיים הדיגיטליים.
הרבה מהתכונות שהתפתחו במשך מיליוני שנים, אינן מותאמות לגירויים אליהם אנו נחשפים על בסיס יומיומי, מה שיכול לייצר אינטראקציות מאתגרות ולעיתים ההשפעה עשויה להיות הרסנית.
בהרצאה זו נעסוק בקשר שבין ההרגשות שלנו, ההחלטות שאנחנו מקבלים והאופן שבו אנו מתנהלים בעולם הדיגיטלי, באמצעות תיאוריות אבולוציוניות.
מדוע יש לנו הרגשה טובה לגבי החלטה מסוימת והרגשה לא טובה לגבי אחרת? אם הייתה לנו אפשרות לקבל החלטות נטולות רגש, האם הן בהכרח היו נכונות יותר עבורנו? אנחנו נוטים לתאר את עצמנו כאנשים רציונאליים הפועלים משיקולי עלות-תועלת, עם זאת, מידת השליטה שלנו בהחלטות היא מועטה עד כדי אפסית.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שכשמונים אחוז מההחלטות שלנו מתקבלות ללא שליטה מודעת. תהליכים לא מודעים אלו נשלטים על ידי הרגש במידה רבה משנרצה להודות.
מה המקום של הרגש בקבלת ההחלטה, האם ניתן לסמוך על התחושות שלנו? ההרצאה תאפשר הצצה למתרחש במוחנו והבנה של המרכיבים הלא מודעים המכוונים את החלטותינו.
הקלישאה לפיה אנשים נבחנים בשעת משבר נכונה, אבל אין הכוונה ליכולת להתגבר ולצלוח את המגיפה בשלום. רובנו נמשיך לחיות, אך המבחן האמיתי יהיה היכולת שלנו להמציא את עצמנו מחדש, ללמוד את מה שהטבע מנסה ללמד אותנו ולהשתנות בהתאם. המשבר הוא מבחן הישרדות, וכמו באבולוציה, גם כאן החזק שורד.
משבר הקורונה מספק הזדמנות לקחת הפסקה במרוץ ולהבין לאן פנינו מועדות. גם כפרטים, גם כארגונים וגם כחברה אנושית. הפרדוקס הוא שאנו לומדים להוקיר דבר מסוים רק כאשר אנו עומדים לאבד אותו. ההבנה שהמציאות כפי שאנו מכירים אותה היא כה שברירית, גורמת לנו לבצע שינויים באופן שבו נבחר לחיות את חיינו מבחינה אישית ומקצועית, וגם לנסות להבין לאן אנחנו רוצים להמשיך יחד כחברה.
צילום: ראובן קפו
לירז מרגלית היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, עם התמחות בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית. היא מרצה במרכז הבינתחומי ובעלת טור במגזין Psychology Today ובמגזין העסקי CMSWire.
מחקריה על התנהגות גולשים זכו לפרס המחקר הטוב ביותר בנוירומרקטינג ובנוסף היא קיבלה פעמיים את התואר “כותבת השנה” (contributor of the year) ב-CMSWire.
ללירז ניסיון מחקרי ויישומי בניתוח תהליכי חשיבה והבנת צרכי משתמשים המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב (Human Computer Interaction). בשנים האחרונות היא חוקרת אספקטים שונים של התנהגות בעולם הדיגיטלי.
ספרה “הנדסת התודעה” זכה לביקורות ושבחים רבים.
הנרשמים לסדרה זו יקבלו גם גישה לצפייה ב 3 הרצאות נוספות! אלה הרצאות שהוקלטו מראש, ניתן לצפות בהן מתי שרוצים בזמן שלך – בקצב שלך! אלו ההרצאות:
אפקט הפלצבו – רפואה, אמונה ומה שביניהם – חשיבותו של אפקט הפלצבו כה רבה עד שהפך לפני שנים רבות לכלי הכרחי בתהליך אישורן של תרופות על מנת להוכיח את יעילותן. בהרצאה זו נתעדכן בממצאים שפורסמו עד כה, ובהבנה המדעית העדכנית של אפקט הפלצבו, נלמד את הידוע על אופן פעילותו ומקומו ברפואה המודרנית ונראה מגוון תחומים בהם הצפייה שלנו משנה את בחירותינו ותוצאותיהן.
המרצה: ד”ר רקפת רוזנפלד – חוקרת ויזמית בתחום הביוטכנולוגיה, בעלת תואר ראשון בביולוגיה ומדעי המחשב ודוקטורט בביולוגיה חישובית.
כשהשכל והרגש נפגשים – ההרצאה עוסקת במרכיבי האינטליגנציה הרגשית. ההרצאה בוחנת את המושג אינטליגנציה, מפרטת את מגוון האינטליגנציות על פי התיאוריה של גארדנר – אינטליגנציות מרובות. בחלקה העיקרי עוסקת בחמשת מפתחות האינטליגנציה הרגשית.
המרצה: ורד שפרונג-קופליק – יועצת ארגונית ומגשרת, תואר ראשון במדעי הרוח , התמחות אנתרופולוגיה תואר שני ניהול ויישוב סכסוכים. בוגרת לימודי תעודה ייעוץ ארגוני, שפת גוף ,פסיכולוגיה חיובית, אינטליגנציה רגשית ותקשורת בין אישית.
מזון מהונדס גנטית למה ומדוע? – מהי הנדסה גנטית? עד כמה שונים בני האדם מהצמחים? הרצאה זו מסבירה בגובה העיניים על היתרונות והחסרונות שיש במזון מהונדס גנטית, ההרצאה מתאימה גם למי שאין לו שום ידע בהנדסה גנטית, מלווה בדוגמאות שכולנו מכירים וממש משנה את ההסתכלות על מזון מהונדס גנטית.
המרצה: פרופ’ ידידיה גפני – חוקר בכיר במחלקה לגנטיקה של צמחים במכון וולקני ופרופסור אורח באוניברסיטת בר-אילן. בוגר לימודי התואר הראשון בביולוגיה והמשיך ללימודי מסטר ודוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת תל אביב. בעת לימודיו זכה גפני בפרס לנדאו לתלמידים מצטיינים לשנת 1979.
מה משפיע באמת על האושר שלנו? על הרגשות שלנו? עד כמה אנחנו הם אלו שבוחרים … מה נקנה בסופר? איזה בגד נלבש? איזה יעד נבחר לטיול הבא? ובמי נבחר בבחירות לכנסת?
מידע “פוקח עיניים” על הכוחות האדירים הפועלים בעולמות הצרכנות, הדיגיטל והתוכן וכיצד הם משתמשים בכפתורים פסיכולוגיים מאחורי הקלעים על מנת לעצב ולהשפיע על ההתנהגות וההחלטות שלנו הצרכנים, לרוב ללא ידיעתנו כלל.
המרדף אחר האושר מעסיק אותנו מאז שחר האנושות אך למרות שאחוז מדד האושר מעולם לא היה גבוה יותר, אנחנו רק הולכים ונהיים פחות מאושרים. אחד מאויבי האושר הוא הנטייה האנושית להסתגל במהירות לדברים. הריגוש לעולם לא נותר בשיא.
בהרצאה זו נבין כיצד הזיכרון של החוויות שלנו, משפיע על האושר, נענה על השאלה מדוע כסף לא בהכרח יעשה אותנו מאושרים יותר, נגלה מהו הגורם המשמעותי ביותר שמשפיע על מידת האושר שלנו וכיצד אנחנו יכולים לעצב את מידת האושר של עצמנו.
מיליוני שנות אבולוציה עיצבו אותנו באופן מיטבי להתמודדות עם אתגרי החיים בטבע, הבעיה היא שבמאה השנים האחרונות הסביבה השתנתה בקצב כל כך מהיר שלא מאפשר לכוחות האבולוציה לעשות את ההתאמות הנדרשות לסביבה בחיים הדיגיטליים.
הרבה מהתכונות שהתפתחו במשך מיליוני שנים, אינן מותאמות לגירויים אליהם אנו נחשפים על בסיס יומיומי, מה שיכול לייצר אינטראקציות מאתגרות ולעיתים ההשפעה עשויה להיות הרסנית.
בהרצאה זו נעסוק בקשר שבין ההרגשות שלנו, ההחלטות שאנחנו מקבלים והאופן שבו אנו מתנהלים בעולם הדיגיטלי, באמצעות תיאוריות אבולוציוניות.
מדוע יש לנו הרגשה טובה לגבי החלטה מסוימת והרגשה לא טובה לגבי אחרת? אם הייתה לנו אפשרות לקבל החלטות נטולות רגש, האם הן בהכרח היו נכונות יותר עבורנו? אנחנו נוטים לתאר את עצמנו כאנשים רציונאליים הפועלים משיקולי עלות-תועלת, עם זאת, מידת השליטה שלנו בהחלטות היא מועטה עד כדי אפסית.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שכשמונים אחוז מההחלטות שלנו מתקבלות ללא שליטה מודעת. תהליכים לא מודעים אלו נשלטים על ידי הרגש במידה רבה משנרצה להודות.
מה המקום של הרגש בקבלת ההחלטה, האם ניתן לסמוך על התחושות שלנו? ההרצאה תאפשר הצצה למתרחש במוחנו והבנה של המרכיבים הלא מודעים המכוונים את החלטותינו.
הקלישאה לפיה אנשים נבחנים בשעת משבר נכונה, אבל אין הכוונה ליכולת להתגבר ולצלוח את המגיפה בשלום. רובנו נמשיך לחיות, אך המבחן האמיתי יהיה היכולת שלנו להמציא את עצמנו מחדש, ללמוד את מה שהטבע מנסה ללמד אותנו ולהשתנות בהתאם. המשבר הוא מבחן הישרדות, וכמו באבולוציה, גם כאן החזק שורד.
משבר הקורונה מספק הזדמנות לקחת הפסקה במרוץ ולהבין לאן פנינו מועדות. גם כפרטים, גם כארגונים וגם כחברה אנושית. הפרדוקס הוא שאנו לומדים להוקיר דבר מסוים רק כאשר אנו עומדים לאבד אותו. ההבנה שהמציאות כפי שאנו מכירים אותה היא כה שברירית, גורמת לנו לבצע שינויים באופן שבו נבחר לחיות את חיינו מבחינה אישית ומקצועית, וגם לנסות להבין לאן אנחנו רוצים להמשיך יחד כחברה.
לירז מרגלית היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, עם התמחות בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית. היא מרצה במרכז הבינתחומי ובעלת טור במגזין Psychology Today ובמגזין העסקי CMSWire.
מחקריה על התנהגות גולשים זכו לפרס המחקר הטוב ביותר בנוירומרקטינג ובנוסף היא קיבלה פעמיים את התואר “כותבת השנה” (contributor of the year) ב-CMSWire.
ללירז ניסיון מחקרי ויישומי בניתוח תהליכי חשיבה והבנת צרכי משתמשים המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב (Human Computer Interaction). בשנים האחרונות היא חוקרת אספקטים שונים של התנהגות בעולם הדיגיטלי.
ספרה “הנדסת התודעה” זכה לביקורות ושבחים רבים.
הצפייה בהרצאות הבונוס זמינה מיד עם הרישום לסדרה למשך 3 חודשים.
אדם חולה פוקד רב ידוע על מנת לקבל ברכה. זמן מה אחר-כך כאביו נרגעים ולעיתים הוא אף מבריא. האם יתכן שיש בכוחן של שיטות אלו, שהרפואה מתקשה למצוא בהן בסיס מדעי, לרפא? למעשה גם הרפואה המודרנית מכירה בתופעה דומה – אפקט הפלצבו (תרופת סרק). נראה כי עצם הציפייה לתוצאה מסוימת עשויה לשכנע את גופנו להגיע אליה.בעשורים האחרונים זוכה אפקט הפלצבו למחקרים מדעיים ורפואיים כתחום בפני עצמו. בהרצאה נתעדכן בממצאים שפורסמו עד כה, ובהבנה המדעית העדכנית של אפקט הפלצבו, נלמד את הידוע על אופן פעילותו ומקומו ברפואה המודרנית ונראה מגוון תחומים בהם הצפייה שלנו משנה את בחירותינו ותוצאותיהן.
חוקרת ויזמית בתחום הביוטכנולוגיה
מהי הנדסה גנטית? עד כמה שונים בני האדם מהצמחים? הרצאה זו מסבירה בגובה העיניים על היתרונות והחסרונות שיש במזון מהונדס גנטית, ההרצאה מתאימה גם למי שאין לו שום ידע בהנדסה גנטית, מלווה בדוגמאות שכולנו מכירים וממש משנה את ההסתכלות על מזון מהונדס גנטית.
חוקר בכיר במחלקה לגנטיקה של צמחים במכון וולקני ופרופסור אורח באוניברסיטת בר-אילן. בוגר לימודי התואר הראשון בביולוגיה והמשיך ללימודי מסטר ודוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת תל אביב. בעת לימודיו זכה גפני בפרס לנדאו לתלמידים מצטיינים לשנת 1979
ההרצאה “כשהשכל והרגש נפגשים” עוסקת במרכיבי האינטליגנציה הרגשית. ההרצאה בוחנת את המושג אינטליגנציה, מפרטת את מגוון האינטליגנציות על פי התיאורה של גארדנר – אינטליגנציות מרובות. בחלקה העיקרי עוסקת בחמשת מפתחות האינטליגנציה הרגשית.
יועצת ארגונית ומגשרת, מרצה בתחום תקשורת התנהגותית