יוסי נינוה

לאחר נקבצו ספרי התורה והנביאים, קבצו את כל הנותרים תחת כותרת אחת: "כתובים". זה שם כללי שאינו מלמד על תוכן הספרים נמצאים בו. נמצאים בו 11 ספרים: ספר אמונה: איוב, ספרי שירה: תהילים, איכה ושיר השירים, ספר חוכמה: משלי, אפוקליפטיקה בספר דניאל, חמש מגילות, וספרי היסטוריה: עזרא ונחמיה ודברי הימים.

סיפור עבדות מצרים והגאולה מעבדות לחרות הוא סיפור מכונן בתולדות עם ישראל. בסדרה זו נבחן את מטרות חיבורו של מיתוס זה. מדוע חובר המיתוס הזה ועל ידי מי? ומדוע דווקא הורדנו למצרים? מי הוא משה – אמת או מיתוס? מה תפקיד סיפור המכות? מי כתב את "עשרת הדברים"? מה חשיבותו של "זבח הפסח"? והאם באמת יצאנו מעבדות לחירות? מה מקומה של עבדות מצרים ברעיון הברית עם אלוהים? ולתולדות האמונה באל אחד- "יהוה".

סדרה זו עוסקת בשנים שבין 586 לפנה"ס ועד המאה השנייה לספירה: ימי גלות בבל, שיבת ציון ,שני המקדשים: הבית השני (הראשון), שנבנה על ידי שבי ציון, והמקדש השני (השלישי), שנבנה ע"י הורדוס, הכתות השונות בתקופה זו, ועד לימי כינוסם של ספרי התנ"ך לקאנון אחד מקודש במאה ה-2 לספירה.

סדרה זו תעסוק בחמישה ספרים שקובצו יחדיו, כנראה במאה ה-13 ואילך. למעשה, אין בין הספרים הללו קשר כלשהו. האחד הוא ספר שירי אהבה, השני בתולדות דוד המלך, השלישי הוא ספר קינות על חורבן הבית, הרביעי הוא הוא ספר פילוסופי העוסק במהות החיים, והחמישי עוסק ביהודי פרס. על פי המסורת, כל אחד מהם נקרא בבית הכנסת בחג או מועד אחר: שיר השירים בפסח, רות בשבועות, איכה בט' באב, קהלת בסוכות ואסתר בפורים. הספר היחידי הנקרא "מגילה" הוא אסתר, אח"כ נדבק השם "מגילה" לכל ארבעת האחרים.

בסדרה זו נפגוש בדמויות המוכרות לנו מספר בראשית ונשפוך אור חדש עליהם ועל מעשיהם. נלמד מדוע מוצג יעקב כשקרן, העושק את אחיו עשו, והמרמה את אביו העיוור. נעסוק בסיפור דינה, סדום ועמורה, וננסה להבין מה היו מטרות .הסופרים בחברם סיפוריים מכוערים שכאלה. וסיים בסיפור יוסף שהוא שיאה של הספרות המקראית.

מלחמות היו מאז קיומו של האדם כחברה. בסדרה זו נלמד על מלחמות בעולם העתיק - במסופוטמיה, ארץ כנען ומצרים. אדבר על המלחמות המתוארות בתנ"ך – מלחמות בין שבטים, בין עמים, ובין אימפריות.

סיפורי האבות והיסטוריה של עם ישראל, מימי אברהם ועד יוסף, נרקמו ביד אמן בידי סופרים מצויינים. בסדרה זו ננסה לרדת לדעתם של הסופרים ולזהותם על פי אופי כתיבתם, נלמד על מטרותיהם האמונתיות והדתיות, ואפילו על הכפשות פוליטיות חריפות ששתלו בין הפסוקים.

"ואהבת לרעך כמוך. ר' עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר: זה ספר תולדות האדם, זה כלל גדול ממנו". בסדרה זו  ייבחנו הערכים המוסריים, שהיו יסוד אמונתם של כותבי הספרים השונים בתנ"ך. האם יש בתנ"ך ערכי מוסר, צדק, צדקה חברתית, אהבת האדם, שוויון בין בני אדם, ערך לחיי אדם, ועוד? מה מקום האמונה בסולם הערכים? ומה קורה כשמתרחשת התנגשות בין הערכים הדתיים-אמונתיים לבין ערכי המוסר? האם ניתן ללמוד מן התנ"ך ערכי הומניזם, סוציאליזם ופלורליזם, שהם ערכי יסוד של מדינה דמוקרטית מודרנית? מומלץ לצפות בסדרה עפ”י סדר ההרצאות כפי שמופיעות: 1. "אנוכי אל קנא – פוקד עוון אבות על בנים..." 2. אל קנא מנהל את ההיסטוריה  3. "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה"  4. פנחס הכהן: קנאות דתית כאידיאל  - "הוא פנחס הוא אליהו"  (המדרש) 5. מי כתב את "עשרת הדברים" 6. "אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם" 7. "צדק צדק תרדוף" 8. "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים"

שיר השירים - המופלא והנהדר שבספרי התנ"ך. אוסף שירי אהבה בין האוהב "כתפוח בין עצי היער" לאהובתו "כשושנה בין החוחים". שני נאהבים השרים שירי אהבה וחשק ללא עכבות, וללא חשש - שירי ערגה, שירי פגישה, שירי אהבהבים, תיאורי גוף נחשקים, שירים חושניים המדיפים טעם וריח, ומלאים דימויים נפלאים. מי כתב את השירים הנפלאים הללו? ומדוע נזקקו חז"ל להמשיל אהבה חושנית של נער ונערה לאהבת ישראל ואלוהיו? שיר השירים – "מה יפית ומה נעמת, אהבה בתענוגים" יום ג 1.8.23 בשעה 17:30

לכבוד ט”ו בשבט נעצור לרגע להעמיק על גלגוליו של החג, נגלה מהיכן הגיעו המנהגים השונים סביב החג. נבין כיצד הפך ט” ו בחודש שבט – מתאריך לחג, ממעשרות לנטיעות.

את היווצרות התרבות הישראלית לא ניתן להבין ללא הכרת התרבויות הקדומות שסבבו אותנו. התרבויות המסופוטמית, המצרית, החיתית, הפרסית, והיוונית העתיקה קדמו לתרבות הישראלית מאות שנים: אמונות, חוק ומשפט, הפילוסופיה, החגים, הספרות, המיתוסים - תרבויות שהן ערש התרבות המערבית. בסדרת הרצאות זו נשאל מי השפיע על מי - האם התרבויות הקדומות השפיעו על תרבותנו, או שהן הושפעו מאתנו, או שכולנו הושפענו מתרבות אחרת שנעלמה, או בכל אחת צמחה תרבות דומה ללא קשר האחת לשניה…

סיפורי התנ”ך הידועים מזוית היסטורית מחקרית – הצטרפו להרצאות מרתקות המציגות צדדים אחרים לסיפור המקראי עם המרצה יוסי נינוה. מומלץ לצפות בסדרה עפ”י סדר ההרצאות כפי שמופיעות (מימין לשמאל): 1. ארבע אימהות לנו - מדוע הן מושמצות בתנ״ך? 2. "חוכמת קהלת - אכול ושתה כי מחר תזקין"

"חייב אדם לשתות לשוכרה בפורים, עד שלא ידע להבחין בין  ארור המן לברוך מרדכי". כיצד התגבש חג פורים לאורך הדורות? וכיצד הטביע כל דור את חותמו על החג? מה מקורם של המנהגים: משלוח מנות לאביונים, ומנין לנו מנהג קריאת המגילה ? מהי "תענית אסתר" ומהו "שושן פורים"? למה מתחפשים ? ומדוע אוכלים את "אזניו של המן"? ומהי ה"עדלידע", והיכן התחיל מנהג זה?