ברית מילה: עברית / טקסט / דימוי
התבוננות על היחס בין דימוי וטקסט ועברית: עבודות בהן טקסט הופך לדימוי, כאלו בהן דימוי מתפרק לטקסט. מעבודה העוסקת בליקוק אותיות של ילדים בחדר ועד לשימוש באמצעים טכנולוגיים לזיהוי שפה ובינה מלאכותית. העברית על המטען
התבוננות על היחס בין דימוי וטקסט ועברית: עבודות בהן טקסט הופך לדימוי, כאלו בהן דימוי מתפרק לטקסט. מעבודה העוסקת בליקוק אותיות של ילדים בחדר ועד לשימוש באמצעים טכנולוגיים לזיהוי שפה ובינה מלאכותית. העברית על המטען
על יופייה וייחודה של השפה העברית, ההומור והחוכמה שבה, וגם מראי מקומות לטענה הידועה עליה ש – ״עברית קשה שפה״ … במהלך המפגש נסקור את ההבדלים שבין הדיבור של אז והיום, נביא מחידושי האקדמיה, תרגומי
פרק בסדרה: “מבטים על יוצרי התרבות הישראלית“ “הבשורה על פי יהודה” הוא הרומן האחרון שעמוס עוז כתב והוא מגלה שהיה בכוחו להתחדש, ולפרוץ אל תחומי יצירה רעננים גם אחרי שנים ארוכות וספרים רבים. נעקוב אחרי
על התחנות בהיסטוריה של השפה העברית, מדמדומי שפת המקרא ועד העברית הישראלית. איך השפיעו התהפוכות, היחסים המשתנים בין לשון הדיבור לטקסט העברי, והמגעים עם תרבויות ולשונות על השפה? ועל הפיכתה משפת קודש לשפה אופפת כל.
פרק מתוך הסדרה: “השפה העברית – מילים ופתגמים“ האם תהיתם אי פעם מדוע אין מילה באנגלית לחיל המודיעין, לפעולת המטוס, לחומת סין ולתלבושת של נבחרת הולנד? האם שמתם לב, לקשר בין העברית לבין העצמאות –
הבחירה בין חומרי המציאות, מה מהם לכלול ביצירה ומה לא, איך לעבד אותם ולאן “לקחת” אותם היא בחירה בסיסית של כל יוצר וכמעט בכל מדיום. בהרצאה זו אתאר תחילה את הבחירות שעשיתי בספרי הראשון, “לא
פרק בסדרה: “מבטים על יוצרי התרבות הישראלית“ “תמול שלשום” של עגנון מציב את העליה השנייה ככוח שהציב את היסודות ליהודי החדש בארץ ישראל. בספר זה מיזג כאן עגנון את חוויותיו האישיות כמי שעלה ארצה כאיש
העברית החדשה בנויה על יסוד המקורות העתיקים כשבראשם שפת התנ”ך. אילו תחנות עברה השפה העברית מאז ימי התנ”ך ועד היום? מהי מערכת היחסים בין שפת התנ”ך לעברית של ימינו? איך נוכח המילון המקראי באוצר המילים שלנו היום?
פרק בסדרה: “מבטים על יוצרי התרבות הישראלית“ דליה רביקוביץ’ החלה את דרכה כמשוררת שתרגמה את מצוקתה של בת שנותרה ללא אב אל לשון עברית עתיקה, מאגית, מפתה במסתוריותה. כשרונה הגדול הוכר מיד, אבל היא נעשתה
מפעל תחיית הלשון הוא יחיד במינו בתולדות השפות בעולם. במרכזו עמד אליעזר בן יהודה, הנחשב “מחייה השפה העברית”, אבל היו לו שותפים רבים. מה הייתה תרומתו של בן יהודה ואילו מילים חידש? מה חידשו איתמר בן אב”י, ביאליק, שלונסקי ואחרים? מה תרמה לכך האקדמיה ללשון?
פרק בסדרה: “מבטים על יוצרי התרבות הישראלית“ מאיר אריאל התחיל את דרכו ככותב הפזמונים של קיבוץ משמרות. מלחמת ששת הימים חילצה ממנו את שיר ההתרסה כנגד “ירושלים של זהב” . דרכו הובילה מן הביקורתיות שב”ירושלים
סלנג הוא חטיבה לשונית ייחודית, וראי לתקופות שונות בחיינו.
איך משתנה ומתפתח הסלנג לאורך הזמן? ומהם התבלינים הייחודיים שהוא מוסיף לשפה שלנו?
פרק 7 מתוך הסדרה: “הסיפורים הקטנים מאחורי היצירות הגדולות“ מרגש להביט ביצירת אמנות ולראות בה כתב עברי מוכר, מרתקים יותר הסיפורים מאחורי זה. מה הסיפור המסתתר מאחורי זה ? מדוע אמנים ופטרונים אשר לא ידעו
מהפרסית והאכדית של ימי קדם, דרך הארמית בתקופת בית שני וחז”ל, היוונית, הערבית, ושפות אירופה בתקופת תחיית הלשון – איך השפיעו המגעים עם השפות השונות לאורך כל שנות קיומה של השפה העברית על אוצר המילים, על המשמעות, התחביר והדקדוק שלה?
מהפרסית והאכדית של ימי קדם, דרך הארמית בתקופת בית שני וחז”ל, היוונית, הערבית, ושפות אירופה בתקופת תחיית הלשון – איך השפיעו המגעים עם השפות השונות לאורך כל שנות קיומה של השפה העברית על אוצר המילים, על המשמעות, התחביר והדקדוק שלה?
אודות הרצאות מהכורסא
מיזם “הרצאות מהכורסא” הוקם ב 2018 במטרה להביא לקהל הרחב את הידע של מיטב המרצים בישראל.
באמצעות אתר נוח וקל לשימוש, כל אחד יכול ליהנות מצפייה במאגר של מאות הרצאות העשרה במגוון רחב של נושאים מרתקים:
תרבות, אמנות, היסטוריה עולמית, פרשיות ריגול, צבא וביטחון, הרפתקאות ומסעות בעולם, תנ”ך במבט אחר, נצרות, אסלאם, מדינות המזה”ת, אדריכלות, ארכיאולוגיה, מוזיקה, ספרות, שירה, תיאטרון ועוד.
אנו מפיקים תוכן חדש כל שבוע, בנוסף להרצאות הרבות יש גם הפקות מקור מיוחדות ל”הרצאות מהכורסא”: סיורים, מופעים, ראיונות ועוד.
כל ההרצאות לצפייה ישירה באיכות שידור HD, ללא זום, בזמן שנוח לכם.
מוזמנים לבקר באתר שלנו כאן למידע נוסף על סגל המרצים ומבחר ההרצאות, או לשמור על קשר בלינקדאין או בפייסבוק שלנו.
צפייה מהנה!