בין בדיון וממשות ובין אמת וספרות

יליד 1952, גבעת-שמואל, בן להורים ניצולי שואה - דבר שהשפיע עמוקות על תפיסת עולמי ועל יצירתי.

הייתי חבר בגרעין נח"ל אך יצאתי לקורס טיס (לא כי רציתי להיות טייס אלא כי המדינה רצתה...). כשהועברתי לנווטות הדחתי את עצמי מתוך כוונה לחזור לגרעין, אך בשל ידיעת הרוסית הצבא שלח אותי ליחידה של דוברי רוסית שהוקמה במודיעין. יצאתי משם לקורס קצינים, במלחמת יום כיפור פיקדתי על מחלקת נגמ"שי האזנה, סיימתי אותה מצפון לעיר סואץ, ונשלחתי להקים מחדש את בסיס המודיעין בחרמון שעליו פיקדתי עד סוף מלחמת ההתשה עם הסורים. על תקופה זו כתבתי את ספרי הראשון, "לא ראיתי חיילים שמחים", שהצליח מאד.

למדתי ספרות ופילוסופיה, עבדתי בעבודות שונות ובהן ניהול מתנ"ס, עברתי עם משפחתי למושב שבו הקמתי חוות רכיבה, וחיברתי עוד רומנים וקבצי סיפורים שהתקבלו יפה מאד בביקורת. במהלך הדוקטורט החלטתי לשנות כיוון והגשתי מועמדות למוסד. סיימתי את עבודת הדוקטור יום לפני תחילת הקורס המבצעי.  במוסד עברו עלי 12 שנים מרתקות, רובן באגף המבצעים, בתפקידי מודיעין, שטח ופיקוד. סיימתי בדרגה שמקבילה לתא"ל.

לאחר שחרורי עסקתי בעיקר בכתיבה, ששילבה בין ספרות יפה לריגול, למדתי פילוסופיה של המדע, ניהלתי בי"ס תיכון (התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים) והרציתי. כתבתי גם שני ספרי פילוסופיה, המבוססים על מחקר רב שנים בענפי מדע רבים.