הנחלה

ארכיאולוגיה ושימור אתרים, ארכיטקטורה, דוקומנטרי, כלכלה

2006  

58 דקות

סיפורו של מיתחם עירוני, שיזמי נדל"ן מבקשים לשנות את אופיו, אל מול התנגדות התושבים והאמנים בסביבה. סרט מעקב מעמיק וארוך, שבזכות יסודיות עשייתו, הצליח להגיע אל עומק ושורש העימות שבין יזמים ותושבים. הסרט מהווה מקרה בוחן למתח הקיים בין שימור לחדשנות, בין אינטרס ציבורי לפרטי ובין אמנות ועסקים.כמעט מאה שנים חלפו מאז נוסדה אגודת "נחלת בנימין" שהקימה את השכונה השניה בתל-אביב לצד "אחוזת בית".  40 החברים שהקימו אותה היו רובם בעלי מלאכה וסוחרים זעירים. הם סלדו מסמטאות יפו העלובות והמזוהמות  ולכן חלמו ובנו בתים פרטיים, חד קומתיים, מכוסים גגות רעפים ברווחים קצובים של 4 מטר,  שבחזיתם גינה.  בחלוף השנים הפך מתחם נחלת בנימין למוזנח: מסחר מיושן, בנינים הסטורים מתפוררים ודרי רחוב.  רק פעמיים בשבוע, בימים שלישי ושישי, מתעורר המתחם כששוק אומנים ססגוני ממלא את המידרחוב והמונים סובבים את הדוכנים.לפני מספר שנים היגיעה לשכונה רות שפייזר, יזמת, ילידת השכונה שגייסה הון רב למימוש חזון פרטי ישן, להפוך את השכונה לרובע צרפתי יוקרתי שיכלול בתים לשימור , מלונות פאר, ומסחר עילית.  היזמת רכשה את המבנים ההיסטוריים בזה אחר זה, פינתה דיירים מוגנים והחלה בהסכמתו ובעידודו של מהנדס העיר לתכנן את "רובע נחלת בנימין".  מאז החל מאבק של הכל בכל.  עמותת האמנים, שבראשה מנהיג כריזמטי, צעצוען, דניאל יופה,  פתחה במאבק נגד היזמת ונגד מהנדס העיר שמאיימים ,לטענתם, להפריט רחוב ציבורי.  תושבי נחלת בנימין מאשימים את העיריה בהזנחה מכוונת.  היזמת תובעת דיבה.  דיירים מוגנים, זגג ושען מותיקי תל אביב, מתאמצים להדוף את השינוי ולשרוד את ימיהם בשגרה דהויה של העיר תל אביב של אותם הימים.האם מאבק אזרחי מעצב את פניה של העיר? האם מישהו מקשיב?
סרטה של איריס רובין, על פי רעיון של סיגל לנדסברגלהורדת ביקורת של חגי חיטרון בהארץ