הרצאות חדשות באתר

אתם בטח יודעים כמה חשוב לנו לחדש לכם כל הזמן 🌱  להביא תכנים מיוחדים ומעשירים על בסיס קבוע ושהיה לכם כיף לפתוח את האתר ולגלות הפתעות חדשות. 
בימים האחרונים עלו הרצאות חדשות של נבחרת מרצים ותיקה וחדשה ושמחים להביא בפניכם את השלל החדש שלכם!
סקרנים? נהדר! הם רק במרחק קליק מכם 😉
 
״חלב החלומות״  - רשמים וחידושים מהביאנלה בוונציה 2022

״חלב החלומות״ - רשמים וחידושים מהביאנלה בוונציה 2022

הביאנלה בוונציה נחשבת לתערוכת האמנות העכשווית החשובה והוותיקה בעולם. לאחר שהתערוכה האחרונה שהייתה אמורה להתקיים ב2021 נדחתה בשל הקורונה, היא חזרה ובגדול ומוצגת כעת במהדורת ענק בתערוכה בינלאומית בהשתתפות 213 אמנים מ 58 מדינות כאשר, לראשונה 90% מהמציגים הן מציגות. בתערוכה גם 80 ביתנים לאומיים (בהם יש ייצוג מכובד גם לביתן הישראלי ) . ד״ר סמדר שפי, מבקרת אמנות ואוצרת תערוכות חזרה מהביאנלה עם שלל רשמים שאיגדה בטרם צאת שוחרי האמנות לוונציה לצפות בגוף ראשון או כחלופה נוחה מהכורסא, לרווחת כולם. בהרצאה פורסת בפנינו ד״ר שפי את סיפורה…
המלחמה על הבית

המלחמה על הבית

הרגע שבו החליט האדם להפוך מעוד בעל חיים שאוכל את מה שמגיש לו הטבע לתעשיין מזון, הוא הרגע שבו מתחיל המרוץ האנושי אחרי העושר. לפני עשרת אלפים שנים נשמעת שריקת הפתיחה להתפתחות המסחר, המסים והכלכלה במתכונת שמוכרת לנו. בשלב הזה יתחיל גם המאבק בין האדם לבין הטבע על השליטה במשאבים.
עשור שביעי - 1969 -1960: מלחמת ששת הימים – הניצחון הגדול​

עשור שביעי - 1969 -1960: מלחמת ששת הימים – הניצחון הגדול​

עשור זה נהוג לחלק לשניים: עד למלחמת ששת הימים (בקיץ 1967) ואחרי המלחמה – עד לסיומו של העשור. אין ספק שהמלחמה הייתה נקודת מפנה בקורות המדינה, ששטחה צמח לפתע מ-20 ל-90 אלף קמ”ר. המלחמה, שבאה בעקבות שנתיים של דכדוך גדול בעקבות ה”מיתון” של 1965/66, וחשש עצום לגורל המדינה בשלושת שבועות ה”המתנה” (מאי-יוני 1967) – סללה דרך לתקופה שבה נהוג היה לומר: מעולם לא היה מצבנו כל כך טוב. עד מלחמת ששת הימים היו בישראל שהתקרבה לחג העשרים שלה עליות ומורדות כמקובל. העלייה במחצית הראשונה של שנות השישים שבה…
מאחורי החדשות  - על כוחה של התקשורת להשפיע: ראיון עם העיתונאי החוקר מרדכי גילת

מאחורי החדשות - על כוחה של התקשורת להשפיע: ראיון עם העיתונאי החוקר מרדכי גילת

שיחה על פרצופה של המדינה באמצעות התחקיר העיתונאי, בין מרדכי גילת המרצה ואיש התקשורת ד”ר גבי זהר. לראשונה כתב התחקירים החשוב בישראל מספר על עבודתו מאחורי הקלעים של התחקיר העיתונאי , יחסי הון ושלטון, שחיתות , מקורות עיתונאים, הדלפות, ואיך עיתונות עובדת באמת. נחזיר את הצופים לתחקירים העיתונאים המרתקים ששינו והשפיעו על ההתנהגות של נבחרי ציבור, שכמה מהם בנוסף לדרעי מצאו עצמם בכלא או מודחים מתפקידם. מראיין – המרצה ד”ר גבי זהר עיתונאי מעל 30 שנה (עיתונאי לשעבר בקול ישראל, עיתון הארץ, שידורים בערוץ 5, מגיש ועורך מהדורות…
עשור שישי - 1959 -1950: מדינה חדשה במזרח התיכון

עשור שישי - 1959 -1950: מדינה חדשה במזרח התיכון

בתחילת העשור השישי (1959-1950) שררה בישראל תקווה כי השלום עם מדינות ערב שתקפו אותה שנה-שנתיים קודם – ממשמש ובא. אחרי הכול, ארבע מדינות – מצרים, ירדן, סוריה ולבנון – חתמו איתה על הסכמי שביתת נשק. אך לא כך קרה. מדינות ערב, ובראשן מצרים, הלהיטו את הרוחות וקראו ל”סיבוב שני” ולהחזרת כל הפליטים הערביים שברחו במלחמת העצמאות. ישראל הצעירה התחבטה בבעיות רבות: ביטחון (כפי שכבר הוזכר), קליטת מיליון עולים תוך עשור אחד, משטר צנע, כלכלה רעועה. ועם זאת היא הקימה מוסדות שלטון דמוקרטיים וביססה את מעמדה במזרח התיכון. לאחר…
העולם שעמד מנגד - האם ידע? האם יכול היה להציל? סיפורה של שואה בתוך מלחמת העולם

העולם שעמד מנגד - האם ידע? האם יכול היה להציל? סיפורה של שואה בתוך מלחמת העולם

מי הוא "העולם"? האם מדינות אירופה היו יכולות להציל או למנוע? האם בריטניה, ארה"ב היו יכולות להציל את יהודי אירופה? מה היו השיקולים של מדינות העולם החופשי? מה היו המגבלות, והסכנות? האם היה ניתן להציל, את מי, ואם כן – ממתי? בין עובדות לתפיסות עולם בהרצאה זו.
"נפילה בשידור חי"

"נפילה בשידור חי"

פרק 4 מתוך הסדרה: “מונודרמה – אמנות הסיפור לשחקן יחיד על במה“. “זה השידור האחרון שלי  ברדיו… אני הולך לומר לכם דברים שלא העזתי להוציא מפי , עליכם, עלי ועל המדינה שלנו במשך ארבעים שנות שידור… הפתרון שלי לבעיה של מדינת ישראל – ירושלים תהיה שלהם בימים ראשון, שלישי וחמישי ושלנו – בשני, רביעי ושבת, כי הרי השבת היא סלע קיומנו” … השדרן הפופולארי עברי גולן, מבצע חרקירי רדיופוני בשידור חי, האחרון בקריירה ארוכת השנים שלו, לאחר שקיבל הודעת פיטורין בסמס במהלך השידור.  “נפילה בשידור חי” – הצגת…
עשור חמישי - 1949 -1940:  משואה – לעצמאות

עשור חמישי - 1949 -1940: משואה – לעצמאות

העשור החמישי (1949-1940) הוא אולי המטלטל ביותר בין כל העשורים. יש בו אירועים טרגיים מעין כמותם, כגון שואת יהודי אירופה ולאחר כמה שנים בלבד קמה מדינת ישראל – חזון דורות שהתגשם. בין תחילתו וסיומו של העשור מתרחשת מלחמת העולם השנייה, שיש לה השפעה מרחיקת לכת גם על ארץ ישראל, מאבק היישוב נגד הבריטים שבסיומו הם מפנים את הארץ וקמה מדינת ישראל, פלישת חמישה צבאות אויב במטרה להשמיד את המדינה הנולדת, שנהדפת על צה”ל הצעיר שקם על בסיס ארגון ההגנה, וראשית חייה של המדינה. כל אחת משנות העשור היא…
"הן אפשר" - סיפור חייו ויצירותיו של חיים חפר

"הן אפשר" - סיפור חייו ויצירותיו של חיים חפר

הכותב המזוהה ביותר עם הפלמ”ח; היוצר שיחד עם חברו דן בן-אמוץ המציא את דמותו של הצבר הישראלי בתרבות; עיתונאי, פובליציסט, איש מעורב ודעתן; פזמונאי שכתב למעלה מ-1,000 שירים; כל זאת, ועוד – בסיפור חייו ויצירתו שיתואר בהרצאה.​
הדרך לזכור ולהנציח במאה ה-21 - מיתוסים על השואה

הדרך לזכור ולהנציח במאה ה-21 - מיתוסים על השואה

באפריל 1985 ביקר נשיא ארה"ב, רונלד רייגן, בבית קברות צבאי בגרמניה המערבית ובתום הסיור אמר: "האנשים הצעירים שקבורים כאן היו גם הם קורבנות הנאציזם, אף שנלחמו במדים גרמניים וגויסו כדי למלא את רצונם הנתעב של הנאצים. הם היו קורבנות בדיוק באותה מידה כמו קורבנות מחנות הריכוז". זיכרון הוא לפני הכל עניין פוליטי.ומתוך ההבנה הזו ניתן לשאול היום מדוע כולם שמעו על מרדכי אנילביץ' אבל רק מעטים על פבל פרנקל; האם ישראל קסטנר היה נבל כפי שהוצג בשנות ה-50; האם חשוב מי הסגיר את אנה פרנק; איך ולמה התקבע…
"אני לא דרייפוס", ע"פ יהושוע סובול

"אני לא דרייפוס", ע"פ יהושוע סובול

פרק 3 מתוך הסדרה: “מונודרמה – אמנות הסיפור לשחקן יחיד על במה“. “בואו, למה אתם עוברים? אני הולך להגיד לכם את הדבר הכי חשוב… אני הקצין שחשף את דרייפוס הבוגד. צרפת גירשה אותי לכאן והעיתונים שלי מתנגדים לפרסם את פרטי הפרשה ממקור ראשון.”   הדובר – אסתרהאזי, קצין המודיעין מטה של הצבא הצרפתי האנטישמי שהעליל על דרייפוס, צועק אל העוברים והשבים בעודו עומד בהייד פארק, לונדון על ארגז לאחר שגורש מצרפת. כך נפתחת הצגת היחיד “אני לא דרייפוס”, מחזה שכתב יהושוע סובול ושיחק אלכס אנסקי בשנת 2009. בווידוי נסער…
משתיקה לזעקה לדיבור : שלושה דורות של אימהות בקיבוץ

משתיקה לזעקה לדיבור : שלושה דורות של אימהות בקיבוץ

בחזונו של הקיבוץ להגשים בימינו חברת מופת שוויונית, נדחקה האימהות מלב ההוויה המשפחתית לתפקיד המלווה של המטפלת. האימהות שועבדה כליל להגשמת מטרות הקיבוץ ואחת הייתה האפשרות שעמדה בפני המייסדות: לנצור את כמיהתן לאימהות או לנטוש את חזון הקיבוץ. בהרצאה זו נותנת ד״ר למדן  פתחון פה לאימהות בנות דור המייסדים ולאימהות בנות הדור השני והשלישי להשמיע את קולן על ההחמצות, החרטות והתסכולים שליוו את חייהן כאימהות בקיבוץ משנות השלושים ועד לשנות התשעים המאוחרות.
Skip to content