בעידן המודרני שבו מצד אחד גישה לידע וקניין ממונפת לכוח ומן הצד השני השיתוף ושימוש בקניין הפך לברירת מחדל - איך מקבלים החלטות נכונות על שימוש, העברה ואחריות? ההרצאה משתמשת במקרה חד של “שימוש שהועבר הלאה” כדי לגעת בלב הדילמות שמנהלות את העולם המודרני: מי אחראי כשמשאב עובר ידיים, איך מגדירים גבולות בשיתופיות, ומה קורה כשמישהו מרוויח בלי שמישהו אחר מפסיד. דרך דוגמאות מעולם הדיגיטל, הארגונים והחיים האישיים, נבנה מודל חשיבה שמחדד הבחנות בין בעלות לשליטה, בין רשות לאחריות, ובין רווח מיידי לעלות נסתרת. ההרצאה מציעה כלים פרקטיים…

הר הבית, אלחרם א(ל)שריף ומסגד אלאקצא הם שלושה שמות שונים לאותו המקום, אבל מאחורי כל שם ישנה אידיאולוגיה.זהו המקום הקדוש בעולם ליהודים, השלישי בחשיבותו לאסלאם הסוני, ומאד חשוב לנוצרים. כיפת הסלע היא מונומנט מרהיב ביופיו שנבנה להנצחת הסלע שממנו עלה הנביא מוחמד לשמים וזוהי אבן השתייה במסורת היהודית. מסגד אלאקצא הוא מבנה תפילה גדול ומיוחד ומתחתיו אולמות ענק המכונים אורוות שלמה. זהו מוקד של דת ופוליטיקה, סמל דתי ולאומי ומרחב שמנוהל באופן שונה ממקומות אחרים בארץ. ישנם בהר הבית עשרות אתרים, באורוות שלמה ישנם שרידים מתקופת בית שני,…

כיצד העתיד משפיע על ההווה, ומה עושים כאשר לא כל הנתונים נמצאים בפנינו? הסוגיות בפרק הזה מתמודדות עם עתיד שמשנה עבר. הן מלמדות כיצד נכון לתפקד במצבים שבהם אי-ודאות היא לא תקלה אלא מצב קבוע, איך להתמודד עם החלטות שנלקחו בתום לב אבל מתגלות כמוטעות, כאשר מתברר בדיעבד שלא ידענו את כל הסיפור דרך הלימוד נרכשת מיומנות נדירה: לדעת להחליט גם בלי לדעת הכול, וכשאין יכולת לאסוף את כל הנתונים. זו דרך לעשות את המרב עם המידע שיש בידנו, לנפות אותו, להסיק כיצד להשלים את החסר, ולשאיר לעצמנו…

 רמלה , העיר שנוסדה מן החולות, משמרת מסורות של אגדות, דתות וגם מלחמות. העיר מוקמת במאה השמינית בצמוד לעיר לוד. על שום מה ולמה? כיצד הופכת להיות עיר מרכזית וחשובה גם לעולם הנוצרי ומהו הסיפור שמסתתר בין מצבות בית הקברות של העיר? לא הרבה מכירים כמה מהאתרים הנפלאים שנמצאים בעיר עוד מימי הביניים. אשוחח עם ד״ר שמעון גת על גורמים להיווסדה של העיר בראשית המאה השמינית לספירה לצד העיר לוד שקיימת שם מקדמת דנא. על המייסדים, על הנוצרים והמוסלמים ואפילו אל בית הקברות בעיר המשמר - סיפור מרתק,…

הפרק מאמן כלי חשיבה יסודי בקבלת החלטות: היכולת לזהות מהו התהליך המרכזי שמגדיר את המצב, ומהם דברים שנוצרו סביבו, אך אינם חלק ממנו באמת ואינם משפיעים על לב המצב.  דרך פירוק של סוגיה יומיומית פשוטה נגלה רובד נוסף של המציאות, נלמד להבחין בין עיקר לטפל, בין מסגרת פעולה אחת לבין תהליך נפרד שנולד בעקבותיה, ונדע לאבחן בין אירועים לבין משמעות. את אותה חשיבה נבצע על ציר הזמן: נלמד שלא כל מה שקורה “בהמשך” שייך בהכרח למה שהיה “בהתחלה”. לפעמים יש קשר בזמן, אך לא במהות. מי שמפתח את…

שינוי הוא פעולה מאתגרת לביצוע בכל גיל. הגיל השלישי מביא איתו נסיון חיים ותובנות רבות אבל גם אתגרים, מחשבות והתמודדויות רגשיות המצריכים לעיתים חשיבה והתמודדות מחודשת - איך דיכאון וחרדה באים לידי ביטוי בגיל השלישי ואיך מתמודדים איתם, על הפער בין תפיסת הגיל האובייקטיבי לסובייקטיבי, מה גורם לעיסוק מוגבר בחטאי עבר, איך מתמודדים עם אובדן ועוד.

מה הפך את הצבא הרומי למכונת לחימה שלא הייתה כמוה בעולם העתיק? בשיחה זו ד״ר רן אורטנר חושף את הסודות שמאחורי האימפריה הגדולה בהיסטוריה - ממבנה הלגיון ועד לטקטיקות הקרב שריסקו את המרידות היהודיות במאות הראשונה והשנייה לספירה. דרך מפות נדירות, תבליטי שער הניצחון של טיטוס ושחזורים ארכאולוגיים מרהיבים, נשמע איך אימון יומיומי בלתי מתפשר הפך כל חייל רומי לאיש קרב מקצועי , כפי שתיאר זאת יוספוס בן מתתיהו בעצמו. מוזמן כל מי שסקרן לדעת כיצד אימפריה שולטת, לוחמת - ומנצחת.

ההרצאה הזו העוסקת באימון כלי חשיבה עמוק: היכולת להבחין בין שליטה ממשית לבין אשליית שליטה. דרך סוגיות תלמודיות של אובדן רכוש, ייאוש ונזק בלתי־הפיך, נלמד לזהות עד מתי אנחנו משפיעים על המציאות, ומהו הרגע בו המציאות כבר לא בשליטתנו, גם אם עדיין קשה לנו להודות בכך. סוגיה זו מעניקה מבט חדש את המציאות, שוברת את ה"נדמה לי" ומבחינה במה שבאמת קורה מאחורי הקלעים. היא מתייחסת לאירועים פשוטים, אך הניתוח שלהם מוביל אותנו צעד אחר צעד לתובנות מרחיקות לכת ומפתיעות. זהו אימון חשיבתי שמחדד שיקול דעת, מאפשר לעצור בזמן,…

מצבי רוח הם חלק טבעי מהחיים אבל לא תמיד ברור מתי מדובר במשהו רגיל, ומתי זה כבר חורג ודורש התבוננות אחרת. בהרצאה זו נבין מהן הפרעות במצב רוח והאם יש להן רמות שונות.נבחן האם כל פעם שאין חשק ואין כוח אכן מדובר בדיכאון, ומהו דיכאון באמת.נכיר את סוגי הדיכאון הקיימים ואת ההבדלים ביניהם. נעמיק גם בשאלה האם קיים מצב של “מצב רוח טוב מדי”, והאם מעברים בין מצבי רוח שונים יכולים להיחשב לבעייתיים. נבחן איפה עובר הגבול בין מצב רוח משתנה לבין הפרעה במצב הרוח.

אנחנו רגילים לחשוב על תכונות אופי כמשהו קבוע - “ככה אני”.אבל יש נקודה שבה דפוסים אישיותיים כבר לא רק מאפיינים אותנו, אלא מתחילים לנהל אותנו ולעיתים גם לפגוע ביכולת שלנו לתפקד, ליצור קשרים ולהרגיש יציבות. בהרצאה הזו נצלול לעומק עולם הפרעות האישיות – נשאל מהי ואילו קריטריונים מובילים לאבחון שלה, נכיר מקרוב את סוגי ההפרעות השונות, נבחן איך כל אחת מהן מתבטאת בפועל במחשבות, בהתנהגות ובמערכות יחסים. ניגע בשאלה המשמעותית באמת: עד כמה ניתן לשנות דפוסי אישיות ומהם הכלים והגישות הקיימים כיום לטיפול. זו הרצאה שמפרקת סטיגמות ומציעה…

 הצבא הרומי האימפריאלי היווה את עמוד השדרה של הישות המדינית הרומית - ה'רומנום אימפריום' ('האימפריה הרומית'). מה היה אופייו ואופן ארגונו? כיצד פעל והופעל כנגד המורדים היהודים ב'מרד הגדול'?

לנסח שאלה, ולבנות מפת חשיבה מה יש בו, בתלמוד, שעורר את סקרנותם של הדרום קוריאנים, ושל מיליונים נוספים בעולם? מה הם גילו עלינו שאנחנו לא יודעים על עצמינו? במפגש הראשון עם התלמוד נופתע לגלות שאין בו הרצאות מסודרות וגם לא שורות תחתונות. יש בו משהו הרבה יותר דרמטי: שיחה חיה, מלאה שאלות, ספקנות בריאה וערעור הנחות יסוד, ובמילה אחת חשיבה. דרכי חשיבה. בפרק זה נלמד כיצד דווקא הצורה הזו יוצרת מוח פחות אימפולסיבי ומעניקה לנו כלים לחשיבה רב תחומית ורב מימדית, המתחשבת במשתנים רבים ובכובעים רבים בו זמנית.…

הדרך שבה אנחנו מבינים ומאבחנים את הנפש כיום לא תמיד הייתה כזו. לאורך ההיסטוריה, מה שנתפס פעם כטירוף, חטא או מסתורין הפך בהדרגה לנושא למחקר, אבחון וטיפול. בהרצאה הזו נעקוב אחר התפתחות עולם בריאות הנפש: מהתיעוד הראשון של מצבים נפשיים, דרך הרגע שבו הופיע תיעוד רפואי מסודר, ועד הניסיונות הראשונים לסווג ולהבין את המורכבות של הנפש האנושית. נראה כיצד השתנתה התפיסה - מאמונה שמדובר בתופעה “חיצונית” או מוסרית, להבנה שמדובר במצב רפואי ונפשי מורכב. נבחן את לידתה של הפסיכיאטריה המודרנית ואת האנשים המרכזיים שעיצבו אותה, לצד שלוש המהפכות…

שכתוב ההיסטוריה של ממלכת יהודה.  במה שונה הספר מן ההיסטוריה שבספרי שמואל ומלכים? מי בנה את בית המקדש הראשון? האם דויד, האם שלמה? מדוע התעלם הכותב כמעט לחלוטין מממלכת ישראל? ובמה שונה אמונתו בשכר ועונש מקודמיו?

יש רגעים שבהם הגבול בין מה שקורה באמת לבין מה שהמוח מייצר  מתחיל להיטשטש.לא מדובר על בלבול רגעי, אלא על חוויה עמוקה שמשנה את הדרך שבה אדם תופס את עצמו ואת העולם סביבו. בהרצאה הזו ניכנס לעומקם של מצבים שבהם המציאות והדמיון מתערבבים:נבחין בין הלוצינציות, אילוזיות ודלוזיות, ונבין מה באמת עומד מאחורי כל אחת מהתופעות הללו.נראה כיצד חוויות כמו שמיעת קולות או תפיסות שגויות מתפתחות ואיך הן מרגישות מבפנים, עבור מי שחווה אותן. נבחן את האופן שבו התופעות הללו באות לידי ביטוי בחיי היום-יום, ואת האתגר שבניסיון להבחין…

כיצד נפגשים באותו מרחב עמים, תרבויות, אמונות ואימפריות לאורך אלפי שנים ואיך אפשר להתמצא בתוך הסיפור העצום הזה?ההרצאה הפותחת משמשת שער כניסה לסדרה כולה - מפת התמצאות היסטורית שתעניק רקע בסיסי להבנת ציר הזמן הרחב של תולדות הארץ, יחד עם זוויות עומק ייחודיות של מיטב החוקרים והמומחים המשתתפים בה.

רבים מגיעים לשלב בחיים שבו עולה השאלה השקטה: זהו? זה מי שאני?אבל האמת מורכבת יותר - היכולת להשתנות, להתפתח ולבנות מחדש תחושת משמעות לא נעלמת עם השנים, ולעיתים דווקא מתחדדת. נעמיק בתחושת חוסר הסיפוק שיכולה להופיע גם אחרי חיים מלאים, נבין איך דיכאון וחרדה באים לידי ביטוי בגיל השלישי לעיתים באופן שונה ומבלבל יותר, נתייחס להתמודדות עם אובדן, לעיסוק גובר בעבר, לפער בין הגיל האובייקטיבי לבין הגיל שאנחנו חווים מבפנים ונעסוק באפשרות להשתנות גם אחרי חיים שלמים - לא מתוך מחיקה של העבר, אלא מתוך הבנה עמוקה יותר…

כולנו רוצים לחיות יותר שנים - אבל בעיקר לחיות טוב יותר. המציאות של העולם המודרני מביאה איתה מצד אחד התקדמות רפואית מדהימה, אך מצד שני גם עלייה עצומה במחלות כרוניות, כאבים, בעיות שינה, סטרס, יתר לחץ דם ותלות הולכת וגוברת בתרופות. יותר ויותר אנשים שואלים את עצמם: האם יש דרך נוספת? האם אפשר לעזור לגוף בצורה טבעית, חכמה ולא פולשנית יותר? התשובה טמונה במפגש שבין הבריאות שלנו לטכנולוגיה וחדשנות. בהרצאה מרתקת ופותחת עיניים זו, דורית גרינברג, ביולוגית, מומחית לטכנולוגיות רפואיות ומחברת הספר הגלולה האלקטרונית, תיקח אתכם למסע אל…

" ספר דניאל" –  ראשון ספרי האפוקליפטיקה  ואחרון ספרי התנ"ך, ובו ראשיתן של  אמונות חדשות: "גזירת גורל", "אחרית הימים", "תחיית המתים", "מלכות שמים" ו"משיח אלוהי". שני עניינים בספר: סיפוריו המופלאים של דניאל בחצרות מלכים בגולה, וחזיונותיו על אחרית הימים והגאולה. הספר הפך לאבן יסוד ב"תורת הנסתר" בישראל.

אכילה היא פעולה יומיומית אבל אצל לא מעט אנשים, היא הופכת לזירת מאבק פנימית מורכבת של שליטה, זהות, ערך עצמי ורגש. מהי הפרעת אכילה והאם יש רגע שבו היא “מתחילה”, או שזה תהליך הדרגתי?מה גורם לאדם לפתח מערכת יחסים מורכבת עם אוכל ועם הגוף שלו?מה ההבדל בין התנהגות “רגילה” סביב אוכל לבין דפוס שמתחיל להיות מסוכן?מהן אנורקסיה, בולימיה ומה קורה במעגל של אכילה, אשמה ופיצוי?נבין גם את תופעת האכילה הקרויה “בינג׳”, למה זה קורה, ומה מבדיל אותה מאכילה “רגילה” של יותר מדי.

יש פצעים שלא רואים אבל הם מנהלים חיים שלמים מתחת לפני השטח. אירועים ביטחוניים, מלחמות, אובדן, חוסר ודאות מתמשך - כל אלה חשפו יותר ויותר אנשים להתמודד עם השלכות נפשיות רגשיות עמוקות גם אם כלפי חוץ הכל נראה “רגיל”. במשך שנים רבות בישראל, פוסט־טראומה הייתה נושא לא מוכר ולא מדובר אבל הזמנים השתנו. מהי פוסט-טראומה (PTSD) וכיצד היא נוצרת? האם מדובר באבחנה חדשה יחסית?האם יש דרגות שונות של פוסט טראומה, איך היא משפיעה על חיי היום-יום, ולמה כל כך קשה להתגבר עליה? מה ההבדל בין פחד לחרדה, מהי…

ספר החוכמה שכמעט ונפסל בשל תפיסת עולמו: "ראשית חכמה – קנה חכמה". האדם צריך לשאוף אל החוכמה, כי "דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום". "משלי" מזהיר את הנער הצעיר  מפני הבורות והסכלות ומרעתן של  נשים מפתות.

מה קורה מאחורי הקלעים של אבחון פסיכיאטרי - איך "קוראים" אדם ומה באמת רואים מעבר למה שנאמר? בהרצאה זו ננסה להשיב על שאלות הנוגעות ל"סטטוסקופ" הפסיכיאטרי: איך מתבצעת בדיקה פסיכיאטרית ומה ניתן ללמוד ממנה על מצבו של האדם, מהו בוחן מציאות תקין וכיצד מזהים הפרעות בתפיסה החושית, מהם מהלך וצורת חשיבה, מחשבות שווא, מה תפקיד הזיכרון, מהו שיפוט תקין, מתי הוא נפגע ועוד.

ספר איוב עוסק בבעיה אמונתית בסיסית: שכר ועונש מידי האלוהים. לאורך הדיון בספר מתריס האדם הקטן הסובל ללא סיבה לפני האל המרע, ושלוחו – השטן הרשע. אין צדק אלוהי, טוען איוב, "ארץ ניתנה ביד רשע". זהו עימות קשה עם האלוהים על דרכו בעולם. ברצאה נבחן כיצד מנסה הסופר להתמודד עם הגמול המובטח ב"עשרת הדברות": "פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, לְאֹֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי", שאינו בא לידי ביטוי במציאות עצמה.

הרחצה היא אחד הרגעים הכי פרטיים בחיי אישה — ולכן היא הפכה, באופן פרדוקסלי, לאחד הנושאים הכי מצוירים באמנות. נסקור את ציורי המתרחצות של גדולי נאמנים – רובנס, רמברנדט, רנואר, דגה ונסיים עם סזאן.

ככל שהדבר נראה מוזר, ניתן לספר את סיפורה של מלחמת טרויה במלואה באמצעות הנשים שגרמו למלחמה, הנשים שהשתתפו בה בצורה פעילה ונשות הגיבורים החוזרים לביתם לאחר המלחמה. בהרצאה זו נעקוב אחר הסיפור כולו מנקודת מבט נשית – בתרבות, במיתוס ובאמנות.

דמותה של חווה, האישה הראשונה, עוררה השראה באמנים לאורך הדורות – לא רק כסמל לתחילת האנושות, אלא גם כדמות נשית מפתה, מסוכנת ומסתורית. האם חווה היא האחראית לנפילת האדם – או פשוט תירוץ ליצירת עירום נשי מרהיב? בהרצאה נבחן יצירות מרתקות מתקופות שונות, מבעד לעדשת האמנות והמיתוס.

איך סיפורים מעצבים את המוח והשפה של ילדים? בהרצאה זו נדבר על הקשר בין סיפורים, שפה והתפתחות מוחית אצל ילדים. נגלה מדוע קריאת סיפורים בקול רם היא מתנה אדירה להתפתחות הילד, ואיך היא מחזקת את החיבורים בין אזורי השפה, הדמיון והראייה במוח. נבין מהו "השלב הרגיש" ללמידת שפה, למה אינטראקציה חיה טובה יותר מזמן מסך, ואיך סיפורים בונים יסודות ללמידה, חשיבה ודמיון לכל החיים.

מריה מגדלנה, מהדמויות השנויות במחלוקת בנצרות, מופיעה ביצירות רבות כלבושה בעור התשובה – אך גם בעירום מעורר מחלוקת. נבחן כיצד הפכה מדמות קדושה לסמל ארוטי, ונעמוד על הקו הדק שבין חטא לקדושה. נסקור יצירות של טיציאן, קאנובה, אל גרקו ואחרים – ונשאל מדוע דווקא היא עוררה כל כך הרבה דמיון אמנותי.

ארטמיסיה ג’נטילסקי הייתה לא רק ציירת מבריקה – אלא גם אישה פורצת דרך שהקדימה את זמנה. נאבקה על צדק לאחר שנאנסה, ותבעה את המורה שלה בבית משפט – מעשה נדיר ונועז במאה ה־17. בהרצאה נצלול לסיפור חייה המסעיר, ונגלה כיצד תרגמה את הכאב והכוח האישי ליצירות אמנות עוצמתיות ויוצאות דופן.

האם אנחנו "קוראי מחשבות"? כיצד סיפורים עוזרים לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת האחרים? "התיאוריה של התודעה" היא הבסיס לכל האינטראקציות החברתיות שלנו, מאחר שהיא מסבירה כיצד אנחנו מנסים להבין מה קורה בתוך הראש של מישהו אחר. נשאל כיצד סיפורים מפתחים בנו, כבר מילדותנו, את היכולת הקוגניטיבית להבין רגשות, מחשבות וכוונות של אחרים. נתוודע למחקר פורץ דרך שסימן נקודת מפנה בחקר המוח, ונבין מהי התשתית הנוירולוגית הבסיסית שמאפשרת את התהליכים המורכבים של התיאוריה של התודעה.

נמשיך אל שיאים נוספים של המוסיקה הכנסייתית של יוהאן סבסטיאן באך, עם דגש על יוהאנס פסיון ועל המיסה בסי מינור. נעמיק באופנים שונים של ביטוי מוזיקלי: דרמה ישירה ואינטנסיבית יותר בפסיונים, לצד מבנה סימטרי ומונומנטלי במיסה. נבחן את האמצעים האמנותיים הייחודיים—מהבעה טקסטואלית חדה, דרך קונטרסטים חריפים בין מקהלות וסולנים, ועד לשימוש מרהיב בקונטרפונקט—וכיצד כל אלה יוצרים חוויה מוזיקלית ורוחנית שאין דומה לה.

מה קורה לנו במוח כשאנחנו מספרים או שומעים סיפור ? ההרצאה תציג את המחקרים האחרונים במדעי המוח שחושפים כיצד מוחות נפרדים מסתנכרנים במהלך תקשורת משמעותית. נגלה שכאשר אנחנו באמת מבינים זה את זה, מוחו של המאזין הופך דומה למוח של המספר- תגלית שמערערת על התפיסה המערבית של האינדיבידואליות, ומראה שאנחנו למעשה "אורגניזם אחד, דינמי ומסתגל." נצלול לעומק הבסיס הביולוגי של הסנכרון המוחי, ונסביר את תפקידם המכריע של נוירוני המראה בתהליך. נגלה כיצד הם מאפשרים לנו לא רק לחקות פעולות, אלא גם להרגיש רגשות של אחרים. נבדוק (גם על…

שיא השיאים (קודש הקודשים?...)- המוסיקה הכנסייתית קוראלית של באך. המחזור הבלתי נגמר של מעל 200 הקנטטות ששרדו (מתוך כנראה 300 לערך), הפסיונים, המוטטים- עד המיסה האלוהית בסי מינור- אין מוסיקה שמיימית יותר מזו, גם בכוונותיה וגם בהרגשה שהיא משרה עלינו המאזינים- מוסיקה מגן העדן. 

הן לא היו "רק פילגשות" – אלא נשים חכמות, משכילות ובעלות השפעה. בהרצאה זו נגלה את עולמן של הקורטיזנות – מוונציה של הרנסנס ועד חצרות המלכים באירופה. הן שימשו כפטרוניות של אמנות, מארחות תרבות, ולעיתים גם יועצות פוליטיות. מבט חדש על נשים ששלטו מבלי למשול.

כיצד סיפורים מצליחים להשפיע על ההתנהגות שלנו בעולם האמיתי? בהרצאה זו נגלה את ההשפעות הביולוגיות של סיפורים: אילו הורמונים משתחררים במוח כשאנחנו נשאבים לעלילה וכיצד הם משפיעים עלינו. נתמקד בעיקר בהורמון החברתי אוקסיטוצין, ונלמד כיצד סיפור יכול לייצר בקרבנו תחושות של אמפתיה, אמון ושיתוף פעולה. נשאל האם כל הסיפורים משפיעים על המוח באותה המידה? מדוע ישנם סיפורים היכולים לגרום לנו לדמוע או לצחוק, לשמש השראה, ואף להשפיע עלינו לשנות את דעתנו, וסיפורים אחרים אינם מצליחים לעשות זאת?

וויליאם טרנר ישקף את עקרונות הרומנטיקה, ויצירתו חותמת את התקופה - וגם תשפיע בצורה משמעותית על כל תולדות האמנות.

המוסיקה האינסטרומנטלית של באך מהווה את אחד המקבצים המפורסמים והידועים ביותר של מוסיקה שיש בנמצא: אם אלו הקונצ'רטים הברנדנבורגים, הפסנתר המושווה, הסוויטות התזמורתיות, מגוון יצירות לכלי סולו שונים עם או בלי תזמורת- הנאה צרופה לאזניים ולאינטלקט בו זמנית.

היא יפהפייה, מפתה, מסוכנת, ואי אפשר לעמוד בפניה – דמות ה"פאם פאטאל" מעוררת פחד ותשוקה גם יחד. הפחד מפני האישה היפהפייה שתוליך את הגבר לאבדון, היה קיים מאז ומתמיד. לא במקרה תואר הנחש המפתה בגן העדן כאישה יפה. והסירנות בסורנטו? ולורליי על נהר הריין? נכיר את דימויי פיתוי, הקסם והאבדון לאורך הדורות.

למה המוח שלנו "חושב בסיפורים" – גם כשאין סיפור? הפעם נתמקד בתפקיד של הסיפור בתהליכי החשיבה שלנו. נדבר על העיקרון הנרטיבי בקוגניציה האנושית, שמשמעו הוא שהמוח שלנו מייצר סיפור כמעט מכל דבר, אפילו מעצמים דוממים. נצפה בניסוי קלאסי של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית שמדגים כיצד אנחנו חושבים בסיפורים, נסביר מהי עלילה ומדוע היא היסוד המשמעותי ביותר בסיפור, וניכנס לעומק העולם הנרטיבי בעזרת שתי דוגמאות לנרטיבים ידועים ואהובים שחוזרים על עצמם בתרבות ובספרות.

ג׳ון קונסטבל עשוי להיחשב כיוצר פסטורלי, אולם אמנותו הנפלאה מהווה מרכיב כה משמעותי ברומנטיקה האנגלית, נשמע גם כיצד הרומנטיקה מחלחלת לפינות נוספות באירופה ונתוודע לגאונים פחות מוכרים, מסקנדינביה ומרוסיה.

אומץ נשי ואמונה עיקשת באל – כך נולדו דמויות של קדושות נוצריות שהפכו למרטיריות. נבחן כיצד תוארו דמויות כמו קתרינה מאלכסנדריה, תרזה מאווילה אפולוניה ורבות אחרות ביצירות אמנות, כיצד סמליהן הייחודיים מאפשרים לנו לזהותן, ואיך סיפורי הסבל שלהן הפכו לאיקונות מעוררי השראה.

כיצד רכילות עתיקה יצרה את המוח המתוחכם ביותר על הפלנטה? בהרצאה זו נצא למסע אל ראשית האנושות ונשאל: מה העניק לנו, בני האדם, יתרון אבולוציוני על פני שאר בעלי החיים? נגלה כיצד נרטיבים משותפים עיצבו את מוחנו, ונבין מדוע אנחנו משקיעים כל כך הרבה זמן בצפייה בסרטים, בקריאה ובשיחות על אנשים אחרים. נלמד על הקשר בין גודל המוח, גודל הקבוצה החברתית והכוח של דמיון משותף, ונגלה מדוע סיפורים הם לא רק בידור, אלא טכנולוגיה קוגניטיבית שמאפשרת לנו לבנות קהילות, להעביר ידע, ולשנות את העולם.

״מותו הטראגי, בטרם עת, של ז׳ריקו, מותיר את חברו וממשיכו אז׳ן דלאקרוא שבור לב, אולם נחוש להמשיך בדרך חברו ולשקף נאמנה את התקופה הסוערת והדרמטית.

מה הופך אישה ליפהפייה נצחית? מסיפורה של הלנה מטרויה ועד אפרודיטה, דרך קמפספה, פסיכה והגרציות – נכיר נשים שקסמן חצה גבולות זמן ותרבות. יופיין תואר לעיתים בריאליזם ולעיתים באידיאליזציה, והיווה מקור השראה לציירים ולפסלים מאז ומעולם.

מגיל צעיר יצאה נפשו של היינריך הימלר למיתוסים עתיקים ולאגדות אבירים והוא ראה עצמו כמי שנועד להיאבק בכוחות אפלים. לפיכך ביקש לעצב את ארגון הס"ס כמסדר עילית של לוחמים שנושא בשליחות רוחנית-מיסטית. את מרכזו של מסדר זה קבע בטירת וולסבורג שבווסטפליה וזו אמורה היתה לשמש כמרכז הרוחני של אירופה הנאצית. במקום זה הונהגו טקסים וריטואלים מיסטיים ונאספו פריטים היסטוריים ופולחניים שנאספו על ידי מדעניו של הימלר שנשלחו לכל קצווי תבל.

תיאודור ז׳ריקו, חלוץ הרומנטיקה הצרפתית, קורא תיגר על הממסד הפוליטי ועל המסורת האמנותית גם יחד וירים תרומה ניכרת לתקופה הרומנטית הסוערת.

הפוגה, הקונסטרוקציה הלוגית/מוסיקלית העומדת בבסיס כל כך הרבה מהמוסיקה של באך (ובהשפעתו הישירה- מוצרט, בטהובן, ברוקנר, בראהמס- הרשימה בלתי נגמרת)- מה היא "פוגה"? נאזין למבחר מסחרר של פוגות של באך תוך הסבר אודות הצורה המתעתעת אך המרתקת הזו.  

אלות ודמויות מיתולוגיות מתוארות, כבר מהעת העתיקה כאשר הן שוכבות על יצוען. תנוחה זו היוותה תקדים ומודל לחיקוי של אמנים רבים שתיארו את האישה, בלבוש מלא וגם בעירום. תיאור האישה השוכבת הפך לדימוי אמנותי נפוץ. נבחן את ההתפתחות ההיסטורית של תנוחה זו - מסמל של שינה, לאובייקט של מבט גברי ולעיתים גם למחאה נשית. נראה את אריאדנה הנרדמת, נמשיך בדמויות פרי מכחולם של ג'ורג'ונה, טיציאן, רובנס ונגיע עד לאולימפיה של אדוארד מאנה.

מה היה החזון המיסטי של הרייך השלישי ומהו תפקידה הגואל של האנטישמיות? בהרצאת הסיכום לסדרה נבקש להבין את האנטישמיות החסלנית של הנאצים כתולדה של המיזוג הייחודי בין תפישות ספיריטואליות מיסטיות ומשיחיות, לבין עולם המושגים הגזעי-ביולוגי והמדעי.