"חייב אדם לשתות לשוכרה בפורים, עד שלא ידע להבחין בין  ארור המן לברוך מרדכי". כיצד התגבש חג פורים לאורך הדורות? וכיצד הטביע כל דור את חותמו על החג? מה מקורם של המנהגים: משלוח מנות לאביונים, ומנין לנו מנהג קריאת המגילה ? מהי "תענית אסתר" ומהו "שושן פורים"? למה מתחפשים ? ומדוע אוכלים את "אזניו של המן"? ומהי ה"עדלידע", והיכן התחיל מנהג זה?

– להיות מאוזן בכל ההיבטים, לנהוג בצדק באחינו ואחיותינו, להיות אמיצים כדי להשתנות, להחלים, לצמוח ולהיות אדם טוב יותר, להאמין שאפשר לחיות בשלווה למרות הנסיבות!

על פי הסטואים רכישת המידה הטובה, שימוש ביסוד המושל הבונה בתוכנו מבצר שלא ניתן לכבוש. התבונה היא המעלה העליונה המכירה בכך שאושרנו, בריאותנו ושרידותנו תלויים במערכות היחסים שלנו ואלה יכולות לנצח גם אורח חיים לא בריא!

ברגעיו המהוססים הראשונים, בהתקבעות כרקע לנושאים עלילתיים מהמיתולוגיה, התנך והברית החדשה לנושא עצמאי מרובה קטגוריות כגון: טבע כפרי, טבע ימי, טבע עירוני ועוד שכבש אמנים במקומות שונים בעולם, בכל התקופות עד לימינו.

כיצד תפיסת הזמן משפיעה על קבלת ההחלטות, הבריאות ומערכות היחסים שלנו ומה קורה כשמקבלים את החיים במינון של 24 שעות ביממה.

העולם בו נוצרה הביאנלה ב 1895 כבר איננו – עולם אירופאי של יציבות, שגשוג ומדינות קולוניאליסטיות ששלטו ללא מיצרין ביבשות אחרות. ההרצאה מספרת כיצד ומדוע נוצר האירוע ואיך התקבע מעמדו המיוחד. נעקוב אחרי אירועים מפתיחת התערוכה הראשונה על ידי מלך איטליה ב 1895, מלחמות העולם (כולל ביקור מתוקשר של היטלר) וגם הביאנלה האופטימית שלאחריה בה השתתפו לראשונה אמנים מפלשתין- א"י שהפכה תוך כידי הביאנלה למדינת ישראל.

איך להפסיק לבזבז אנרגיה על כל הדברים שאין לי השפעה עליהם (מזג האוויר, המצב הגיאופוליטי, בעלי...) ולהתרכז במה שביכולתי לשנות (רמז - את עצמי...). הממ"ד האמיתי שלנו הוא המחשבות, המעשים והדיבור שלנו. השאר יסתדרו בלעדיי...

במבט הראשון אל עבר האדם הכפרי המשחק, הנהנה, ואורח חייו ברנסאנס הפלמי, חשיפת "אחורי הקלעים" של החברה הבינונית-גבוהה ואורח חיים ומנהגים של החברה ההולנדית והצרפתית במאות ה- 17 – 19.

שם מסובך לאמת פשוטה: הכול קשור! הגוף, הנפש, מערכת החיסון – כל שינוי במקום אחד גורם למפל שינויים במקומות אחרים. כל מחשבה משפיעה על כל היבט בחיים – גופני, כלכלי, משפחתי. וזו כבר סיבה טובה לחשוב אופטימי!

על אופיו ופעולתו של מוסד האינקוויזיציה שהוקם בספרד על ידי "המלכים הקתוליים" על מנת לחקור את האנוסים ולהשקיט את דעת הקהל הסוערת, וכן נדון בהשפעתו המכרעת של מוסד זה על ההיסטוריה הספרדית. נדון גם בסיבות ובאירועים שהובילו לגירוש הגדול של שנת 1492, אחד האירועים המכוננים בתולדות עמנו.

ברומי העתיקה, כחלק מתרבות השפע והתפיסה ההדוניסטית המאפיינת אותו. השתנותו לאטריבוט המסמן קדושים וסיפורי קודש נוצריים, פריחתו המחודשת כנושא רב חשיבות ויופי בתור הזהב ההולנדי וחזרתו בגדול אצל האמנים המודרניסטים כסזאן וואן גוך.

כיצד ומדוע חלה הירידה הגדולה במצבה ומעמדה של יהדות ספרד, ועל הפולמוס והוויכוח בין הנוצרים והיהודים במאה ה-13. ההרצאה תעסוק גם בעליית ה"נוצרים החדשים" למרכז הזירה הפוליטית והחברתית בספרד, וכן בשאלות של זהותם הדתית וביחס בחברה הספרדית כלפיהם.

הרצאה זו תעסוק בנושא האור ביצירה האמנותית. נעבור מסע מ"חושך לאור", החל מסימונו בסימני היכר ויזואליים (צורות וצבעים), סימנים מוסכמים המבקשים לספר את סיפור בריאת האור התנכי והמיתולוגי בעת העתיקה (במצריים, ביוון, בא"י) נתוודע לאור ההופך לסמל של נוכחות אלוהית באמנות המערבית הנוצרית וכיצד נוכחות האור מייצגת טוב, והחושך את הרע בימי הביניים ועד לתקופת הנאורות. בעת החדשה נגלה אמנות המנסה לשחזר את החוויה הויזואלית של האור בטבע ואת האווירה ורגשות שהוא מעורר. נסיים באמנים המשתמשים באור מלאכותי כמרכיב עיקרי ביצירתם ודרכן מעוררים שאלות פילוסופיות קדומות על השפעת…

כולנו חוששים שהבינה המלאכותית תנוון אותנו, האם באמת יש לכך בסיס? ואם כן, מה צריך ונכון לעשות?

בהרצאה זו נדבר על העתיד, נדון על הבעיות הגדולות שעולות מהבינה המלאכותית, על האתגרים וההזדמנויות שהיא מזמנת לנו, וננסה להבין עד כמה שאפשר ממה כדי להזהר ולמה לשים לב.

הנשר גדול, שפרס את השפעתו והשראתו על העולם היהודי לתמיד. נתמקד כאן בקורות חייו הסוערים והמגוונים, במנהיגותו הפוליטית ובעיקר ביסודות תפיסת העולם המיוחדת שלו בסוגיות של אלוהים, האדם ותבונתו, האמונה, תוך כדי מאבק חסר פשרות על דמותה של היהדות כדת רציונלית.

מודלים כמו ChatGPT, קלוד או ג'מיני, מסוגלים לעבד, להבין ולהפיק שפה טבעית במהירות ובצורה מרשימה במיוחד. כיצד הם עושים זאת? כיצד ניתן לנצל אותם? ומה השתנה בשנים האחרונות שאפשר את הפריצה הכל כך אדירה שלהם?

בשפה פשוטה וקלה, ללא מתמטיקה מסובכת, נצלול לעומק האלגוריתמים המשמעותיים שעומדים בבסיס של הבינה המלאכותית ונלמד כיצד הם עובדים, ונראה באופן מעניין שהם שאבו המון השראה מהמוח.

ההרצאה דנה בעולמן של הקהילות היהודיות בספרד – החל מהקמתן ועד לשיא של עידן הזהב. נשים דגש על היצירה והמאפיינים התרבותיים והפוליטיים של המנהיגות היהודית באותה התקופה תוך שילוב עולמות של תורה, השכלה רחבה ופעלתנות בעולם המוסלמי והנוצרי שמסביב

הגלריה המרתקת ביותר של רומא, ארמון מפואר השוכן בלב גנים נפלאים ונחשב לאחד המוזיאונים המרתקים בעולם, היא תחנתנו הראשונה בסיור המוזיאונים. נראה ונשמע על פסלי המיתולוגיה של ברניני – "אפולו ודפנה", "האדס חוטף את פרספונה", "פאולין בורגזה" של קנובה , ציורים של קאראואג'יו, רפאל ועוד.

האמנם בינה מלאכותית היא באמת בעלת בינה? מה צריך מחשב לעשות כדי שנוכל להגדיר אותו כ"חושב"? האם בסך הכל לעקוף את יכולות האדם? או שמא לפתח מוח זהה לשלנו? ומתי נפסיק להתייחס אליו רק כמכונת חישוב ונחשוב עליו כיישות אנושית של ממש?

מרינה אברמוביץ’ היא כוכבת בינלאומית. בשנים האחרונות הציגה תערוכות ענק בבירות אמנות בהן לונדון, ניו יורק, ווינה . היא תהיה לאשה הראשונה שרטרוספקטיבה מעבודתה תוצג במוזיאון האקדמיה בוונציה – וזאת במקביל לביאנלה 2026. לאורך ששה עשורים  היא במסע בלתי פוסק של בחינת גבולות, וחיפוש אחר גאולה אישית וחברתית. עבודותיה עוררות תגובות רגשיות עזות כשעבור חלק מהצופים, המפגש אתן היא חוויה משנת חיים.

 במינכן קיימים מעל 80 מוזיאונים. נבקר בכמה מהם – האלטה פינקותקה, גלרית התמונות הישנה ובה מיטב יצירות המופת של אמני אירופה בכל הזמנים, הגלפטוטק גלריית הפיסול העתיקה ובה מיטב הפיסול של יוון ורומא, גלריית התמונות החדשה: נויה פינקוטק גלריית שהוקמה בשנת 1853 על ידי המלך לודוויג הראשון של בוואריה, אחד מהאוספים החשובים בעולם של יצירות אמנות.

 ספר "ויקרא" - ספר "תורת הכוהנים",  נכתב על ידי הכוהנים בשביל הכוהנים, ואינו מוכר לציבור לומדי התנ"ך. שני נושאים ראשיים בספר: תורת הקורבנות, והקדושה. הקדושה היא הנושא המרכזי בהרצאה: קדושת אלוהים, עבודת המקדש, דיני הקורבנות, קדושת הכוהנים, קדושת העם, והמאכלים האסורים עליו. האם ניתן בהר סיני למשה? האם בני אהרון כתבוהו? או האם עזרא הסופר בימי שיבת ציון??

אחד המוזיאונים הגדולים והמרשימים ביותר בעולם. נוכל לטייל במבנה המחודש ולסייר בכל תקופות האמנות עד וכולל המאה ה-20, באגף החדש שנבנה לאחרונה. נכיר שם הרבה מאמני המופת אשר יצירותיהם האיכותיות הפכו למפורסמות ביותר.

מדוע מוצגת בספרי "שמות"  ו"במדבר" דמותו של משה כחסר יכולת מנהיגותית: החששן, הסרבן, ההססן המסרב לתפקידו, אינו נבחר לכהן בקודש, אין לבניו אחריו זכר ותפקיד, ואיננו מחוקק! מי היה מעוניין להציג כך את משה? מי היה מעוניין להציג את אהרון הכהן כמתבזה בעשותו את העגל  שהוא חטא מן החמורים בתנ"ך?  

אחד מהמוזיאונים הגדולים בעולם ובו מיטב היצירה הקלאסית. נסייר במוזיאון הענק, נראה את שרידי הפרתנון מהאקרופוליס של אתונה, שרידי המזוליאום של הליקרנסוס - אחד משבעת פלאי העולם העתיק, אבן הרוזטה ועוד.

אהרון, שהיה אמור למלא את מקומו של משה בעת היותו על הר סיני, נכשל כישלון עצום בבנותו את עגל הזהב. הוא נכנע ללחצי העם, הוא עובר על שלוש דברות מן התורה, ובסוף מפיל את האשמה על העם. מי היה מעוניין להשמיץ את אהרון? בה בשעה שהוא מרומם את משה? את איזה אל מייצג העגל? ומדוע דווקא עגל?

ביקור בלונדון בלי לבקר בגלריה הלאומית אינו שלם. המוזיאון הייחודי אשר יש בו שפע של יצירות מופת מ"נישואי ארנולפיני" של יאן ואן אייק, יצירות המופת של טיציאן, רובנס, רמברנדט עם "משתה בלשאצר", טכניקת ה"נקודות" של ג'ורג' סארא ונסיים עם ונוס העירומה של דייגו ולסקאז.

כיצד יצא העם ממצרים: האם גורשו?  או ברחו? אולי מרדו? מה חשיבות ההכנות ליציאה? מהן ה"מצות"? ומדוע נצטוו להכינן? מהו "זבח פסח"?  ומדוע "החודש הזה לכם ראש חודשים"? כיצד הפכו החגים החקלאיים לחגי הכוהנים?

ביקור בלונדון בלי לבקר בגלריה הלאומית אינו שלם. המוזיאון הייחודי אשר יש בו שפע של יצירות מופת מ"נישואי ארנולפיני" של יאן ואן אייק, יצירות המופת של טיציאן, רובנס, רמברנדט עם "משתה בלשאצר", טכניקת ה"נקודות" של ג'ורג' סארא ונסיים עם ונוס העירומה של דייגו ולסקאז.

האם היה נפוליאון הציוני הראשון? מהי מורשת מסע נפוליאון בארץ ישראל? בעיתון פריזאי מתפרסמת הצהרה הקוראת ליהודים לשוב למולדתם ההיסטורית. מהו סיפור הצהרה מדהימה זו? איך הסתיים סיפור המערכה בארץ ומדוע החותם שתשאיר בהיסטוריה כה משמעותי?

סיפור עשר מכות מצרים כיצירה ספרותית מתוכננת  ומדויקת להפליא. וכיצד הקשחת לב פרעה ע"י אלוהים מנוגדת לרעיון "הבחירה החופשית"? וכיצד מתמודדת  הפרשנות המסורתית עם הניגוד הזה? ומדוע ההתעללות הזו במלך מצרים? במה חשיבותה של "מכת הבכורים"??? מי כתב את הדברים האלה??

מי הוא משה? דמות היסטורית? ספרותית? או שילוב של שניהם? מדוע נגזרו גזרות על העברים? מדוע אין לרך הנולד שם עברי שנתנו לו הוריו? מדוע אומץ ע"י בת פרעה? ובמה דומה סיפור לידתו לסיפורי לידת דמויות מרכזיות בעולם העתיק, ובמה הוא שונה?

ההסתערות על עכו מולידה הפתעה מרה וכשלון כואב. התקוות לנצחון מהיר מתפוגגות והצבא הצרפתי נאלץ להתארגן למצור ממושך. האיום מצד צבא פחה דמשק מתממש. איך יתמודד עמו הגאון הצעיר?

בהמשך לסיור במוזיאון הוותיקן ניכנס לקפלה המפורסמת ביותר בעולם. נלמד על ציורי הקירות , נמשיך לציור התקרה המדהים של מיכאלאנג'לו, כולל פרטים שבביקור עצמו לא ניתן להבחין בהם ונסיים בציור הקיר המתאר את "יום הדין האחרון", גם כן של מיכאלאנג'לו.

לא קלה היתה הדרך צפונה… לצרפתים נכונו צרות ותלאות, הישגים ומהלומות. מה היתה ההפתעה המרה שציפתה לגנרל הצעיר כשהגיע לעכו?

האם עבדות מצרים היא עונש על חטא? אם כן, על  מי מוטלת "אשמת" שעבוד מצרים? אברהם? שרה? יעקוב? יוסף?  ובמה חטאו? או אולי אין כאן חטא ועונש, אלא היתה זאת התוכנית האלוהית? למה דווקא למצרים?? מדוע "הוליד" הסופר את אברהם ב"אור כשדים", ואת משה במצרים? ואת העברים העביד דווקא במצרים? ומה הקשר לאיסור הנישואין עם בנות הארץ בלבד?

האוסף המפורסם המוצג במוזיאון הבררה (BRERA) במילאנו הוא אחד המרתקים בעולם. מיטב ציירי איטליה מיוצגים שם. נפוליאון של קאנובה, ישו המת של מאנטניה, נישואי מריה ויוסף של רפאל, הסעודה באמאוס של קאראואג'יו, הנשיקה של פרנצ'סקו הייז ועוד.

פרק ראשון מהסדרה ” שמות וויקרא – סיפור יציאת מצרים” נבחן את סיפור עבדות מצרים ויציאת מצרים מהפן המחקרי. ננסה להבין האם הסיפור הזה היה או לא היה? האם מה שמסופר בתנ”ך זה ההיסטוריה האמיתית של עם ישראל או לא?.

העיר יפו לא פותחת את שעריה בפני הצרפתים. מצור קצר ועקוב מדם מביא לנפילת העיר ולדרמה נוראה של הרג וביזה. למה מוציא הגנרל הצעיר את מגיני העיר להורג והאם אכן פרצה שם מגיפת דבר?

תחנת הרכבת שהפכה למוזיאון הגדול והחשוב בעולם ליצירות אמנות של המחצית השנייה של המאה התשע עשרה. נלמד מה משמעות הסגנון "הניאו-קלאסי", נבין את מהפכנותם של קורבה ו"המלקטות" של מילה. נמשיך עם אדוארד מאנה ונגיע עד לשכיות החמדה האימפרסיוניסטיות של מונה, רנואר, דגה ורבים אחרים.

בהרצה זו נעסוק ביצירות של אמנים ואמניות הפועלים במאה ה 21 והעוסקים בקורבן המלחמה, בשאלת קורבן השווא ואף בבגידה. נעיין ביצירותיהם של מנשה קדישמן, עדי נס, מיקי קרצמן, סיגלית לנדאו ואחרים. בהרצאה זו ניגע גם בשאלות העולות בימים שלאחר אסון ה 7.10.

נצעד עם הצבא הצרפתי במדבר סיני דרך הרפתקאות דרמטיות באל-עריש, רפיח, חאן יונס ועזה… נשמע מוכר? האמנם ירה נפוליאון במואזין ברמלה?

במפגש זה נעיין ביצירותיהם של אפרת נתן ומנשה קדישמן. נתן עסקה בבד הגופיה כסמל של עולם חלוצי עם הקשרים נוצריים הלוקחים ל"מטפחת של ורוניקה, ומנשה קדישמן עסק באופן נרחב מאד בדמותו של הכבש שניתן לראותו בו סממן של הנוף הישראלי אך גם סמל נוצרי קדום וחשוב לדמותו של ישו.

מה עומד מאחורי הגעת הצבא הצרפתי למזרח התיכון? האם יכול להיות כי נפוליאון נפל קורבן לתמרון פוליטי מתוחכם?

במפגש זה נעיין ביצירותיהם של משה גרשוני, גדעון גכטמן, מוטי מזרחי ודויד גינתון ונלמד כיצד הם נעו בין כאב פיזי הקשור לגופו של ישו לגאולה המובטחת במעשה האמנותי עצמו.

במפגש זה נעסוק ביצירתו המורכבת של יגאל תומרקין ובעיסוקו במתח שבין האישי ללאומי, הפרטי והאוניברסלי, היהודי והנוצרי, בעמדותיו האנטי מלחמתיות ובביקורת שלו על הממסד ועל המדינה תוך שימוש באיקונוגרפיה נוצרית ובמיוחד בדמותו של ישו.

גבולות העיר ירושלים מציגים תמונה של כל תהפוכות שעברו על גבולות ארץ ישראל ומדינת ישראל. החל בהחלטת האו"ם מנובמבר 1947 שהוציאה את ירושלים וסביבתה בריבונות שנקבעה למדינה יהודית המדינה ערבית, עבור דרך הסכמי שביתת הנשק שחילקו את ירושלים בין ישראל לירדן, ומכאן למלחמת ששת הימים שבעקבותיה הורחבו גבולות העיר ירושלים כעיר ישראלית מלאה, ועד הערעורים בעולם על תעלומה של ירושלים. מדוע נוצרו מצבים אלה? בזה נעסוק בהרצאה זו.

במפגש זה נעסוק ביצירתו המרתקת של מרדכי ארדון ונגיעתו המיוחדת בנושא הנוצרי דרך המתח הקיים במיסטיקה היהודית בין הגופני לאלוהי, בין הטקסט לדימוי.