הרצאה מעניינת מאד. ברצוני לספר שהסבא שלי, ד"ר דוד אריה פרידמן, רופא עיניים ועורך עיתון "הרפואה" שבין עיסוקיו היה המבקר הספרותי והאומנותי של עיתון "דבר" והיה חבר בוועדות פרסים כמו פרס ביאליק ופרס דיזינגוף ושאותו אלתרמן הכיר ללא כל ספק, כתב בצוואתו (הוא נפטר בשנת 1957 ונקבר בקריית שאול "הנני מביע בזה את רצוני להיקבר באחת השורות הצדדיות של בית הקברות בין פשוטי העם שבצרתם היה לי צר. מתוך הזדהות עם בני עמי היקרים, שהושמדו בימי השואה בגולה, ללא הישארות כל זכר מהם, הנני מבקש להימנע מהצבת כל מצבה שהיא על קברי, אלא אם סדרי בית הקברות דורשים את הדבר. תושם נא אבן פשוטה על קברי, עם המספר הסידורי של בית הקברות, כעין זכר לכתובת הקעקע על זרועות אחי ואחיותי במחנות ההסגר וההשמדה בימי השואה בגולה ושימת אבן פשוטה זו תהיה נא ללא כל טקס. ואומנם הקבר של סבא וסבתא הוא פשוט ומינימלי, כפי שביקש.