3. איזור הדמדומים: יחסי אהבה-שנאה בין איראן למדינות ערב, ובניית רשת הפרוקסי בלבנון, עזה והאיזור

בניגוד גמור למדינות ערב סביבה, איראן מדגישה שהציביליזציה שלה היא פרסית, לא ערבית. בתוך כיבושי האסלאם במזרח התיכון, איראן בידלה את עצמה בתור המדינה היחידה ששימרה את השפה הפרסית המקורית שלה, לא הערבית; בחרה באסלאם שיעי, ולא סוני; ומקפידה להדגיש שהיא סלע מזדקר ייחודי מעל אוקיינוס ערבי איזורי. מדינות ערב נעות בין חשש אמיתי מאיראן, החזרת שגרירים במחאה ואז שליחתם חזרה, בין ביקורים חמים בבירות המזרח התיכון לבין התבטאויות עוינות מאחורי הקלעים. בתוך הקלחת, איראן לקחה על עצמה את ייצוא המהפכה, ובנתה את חזבאללה, החות'ים, ג'יהאד אסלאמי פלסטיני, המילציות בעיראק, ומימנה בנדיבות את משטר אסד וחמאס. כיצד יילכו יחסי איראן והאיזור מכאן והלאה?