חלק מהעוגיות נחוצות כדי שהאתר יעבוד. מעבר לזה, נשמח להשתמש בעוגיות שעוזרות לנו לשפר את האתר ולהתאים לכם תכנים — ואלה פועלות רק אם תאשרו. מדיניות הפרטיות
ההרצאה תפתח מן ההווה: שייקספיר כתעשיית ענק של תיירות, פסטיבלים, תיאטראות ואקדמיה, וכשם שמגלגל הון כלכלי והון סימבולי גם יחד. נבחן מדוע דווקא בעידן שבו הקאנון הספרותי מתערער, שייקספיר עדיין נשאר מבוקש – בקורסים, בקולנוע, בעיבודים מודרניים ובשיח פמיניסטי, פוסט־קולוניאלי וקווירי. ננסה להבין את הסיבות לייחודו וחשיבותו, בין היתר דרך דוגמאות מהסונטות והמחזות; נראה כיצד אהבה, תשוקה, אשמה וקנאה הופכות אצל שייקספיר למעבדה של שפה וצורה. נעסוק גם בשאלת התרגום לעברית – כיצד החלטות לכאורה “קטנות” במילה אחת משנות את כיוון הקריאה כולו. ההרצאה תסלול את הקרקע לשאלה הרחבה: מה הופך מחזאי בן המאה ה־16 לדמות מרכזית כל־כך בדמיון התרבותי של המאה ה־21.
כאן נרד מן המותג אל הבוץ ההיסטורי: לונדון האליזבתנית כעיר צפופה, אלימה, רב־לשונית ורב־דתית, שבה נולד התיאטרון הציבורי המודרני. נציג את שקספיר כאיש מקצוע – שחקן, מחזאי ובעל־מניות בלהקה – ולא כגאון מנותק שמרחף מעל זמנו. נבחן את תנאי העבודה בתיאטראות, את מבנה הגלוב ואת הקהל הכפול – לונדונים “מן הרחוב” מחד ואצולה וחצר מלכות מאידך – ואת האופן שבו זה מעצב את המחזות. נדבר על “שאלת המחבר האמיתי” לא כבלשנות ספרותית, אלא כמראה של סנוביזם מעמדי ושל פנטזיות תרבותיות על גאונות. ההרצאה תסיים בצירוף ההקשרים: רנסנס, רפורמציה, לשון כפולה וזהויות נשיות חדשות – כהכנה ישירה לקריאה הצמודה במחזות.
בהרצאה זו ניכנס ל“מעבדה” של “המלט” ונראה כיצד נסיך דני על הבמה הלונדונית הופך לדמות מכוננת של העצמי והתיאטרון המודרני. נעמוד במיוחד על האופן שבו שקספיר מסמן במחזה את המעבר מעולם ימי־ביניימי, היררכי ותיאולוגי לעולם מודרני של מוביליות, ספק, תודעה פנימית וריבוי נקודות מבט. נקרא קטעים נבחרים מתוך המחזה ונבחן את השאלות שהוא מציב על אחריות, דחיית פעולה, זהות ויחסים בין משחק למציאות.
בחלק השני של ההרצאה, נעקוב אחרי המתח בין סדר פוליטי מלוכני יציב־לכאורה לבין תחושת “הזמן שיצא מצירו”, והאופן שבו זה מתגלם בדמותו של המלט. נדגיש גם את הממד האמנותי: תיאטרון בתוך תיאטרון, שחקנים שמחזיקים מראה מול המלך, והשאלה מה יכולה דרמה לעשות במקום שבו הדת והפוליטיקה מתקשות לספק תשובה. כך יתברר איך מחזה על ירושה והרג מלך הופך גם למחשבה עמוקה על לידתו של הסובייקט המודרני.
ההרצאה תפתח בקריאה צמודה בסצנות המוקדמות של "אותלו" ותציג את המחזה כדרמה על הפוליטיקה של הגזע והמגדר בתוך עולם צבאי ואימפריאלי. נבחן כיצד החברה הוונציאנית מתייחסת אל אותלו כ"אחר" שחור ומוסלמי לשעבר, וכיצד דימויים על גוף "זר" וגוף נשי מייצרים חשד ואלימות. נתמקד בייצוג של דסדמונה ודמויות נשיות נוספות בראשית המחזה, ובמתח בין נאמנות, תשוקה ועצמאות בתוך מבנה פטריארכלי. נשאל מה אומרות הסצנות הללו על האופן שבו חברה לבנה־נוצרית מגדירה גבולות של שייכות – מבחינת צבע עור, דת ומוצא – וכיצד אפשר לקרוא זאת בהקשר של דיונים בני זמננו על גזענות, מגדר ומערכי כוח.
בהמשך נתעמק בדמותו של יאגו ובאופן שבו המחזה חושף מנגנוני כוח ומניפולציה. ההרצאה תבחן כיצד יאגו מפעיל לשון של רמז, חשד ושמועה, וכיצד שימוש "מושכל" בעובדות חלקיות ובסימנים מעורפלים ממוטט את עולמו של אותלו. נדגיש את יאגו לא כרוע טוטאלי מטאפיזי, אלא כדמות פוליטית מודרנית כמעט – יצור מקיאווליסטי שמבין את היחסים בין כוח ותדמית, ומיומן בניצול מבנים מוסדיים ומערכי היררכיה צבאית. ההרצאה תראה כיצד שיטות המניפולציה במחזה – שפה, רמיזות, בניית נרטיבים – מדברות אל תרבות פוליטית ותקשורתית גם היום, ותזמין השוואות לקריסת אמון, הפצת שמועות והסתה במרחב הציבורי העכשווי.
מפגש ראשון מתוך שניים סביב "הסוחר מוונציה". הפעם נקרא את המחזה כדרמה על כסף, מסחר, דת ומעמד — ולא רק כ"מחזה על יהודי". במרכז הדיון תעמוד דמותו של שיילוק על צירה הכפול: מצד אחד, דימוי אנטישמי שסופג לתוכו את כל הסטריאוטיפים המסורתיים של המלווה־בריבית, של האחר הזר, של היהודי כאיום על הסדר הנוצרי; ומצד שני, דמות מורכבת ואנושית שמבטאת כאב, השפלה ותביעה מפורשת לצדק. נקרא במפגש זה את הסצנות המכוננות של שיילוק — כולל המונולוג "Hath not a Jew eyes?" — ונשאל איך המחזה עצמו בונה, ובה בעת מפרק, את הסטריאוטיפ שהוא לכאורה מגלם. בשני המפגשים יתארח השחקן שולי רנד ויבצע קטעים משיילוק בעברית, כפרפורמנס חי שימחיש את המתח בין הטקסט הקאנוני לבין חווייתו של "האחר" היהודי על הבמה.
מפגש שני ומסכם. נעבור מסצנות הרקע והתביעה של שיילוק אל סצנת המשפט — אחד הרגעים העזים ביותר בכל הרפרטואר השייקספירי — ונקרא אותה כזירה שבה מתערבבים חוק, תיאולוגיה וכוח פוליטי. נבחן את המפגש בין ה"חסד" הנוצרי המוצהר של פורציה ("The quality of mercy is not strained") לבין הפרקטיקה של המשפט עצמו: הפקעת הרכוש, הכפייה להמרה, ההשפלה המשפטית. נדון בשאלת הנקמה - האם היהודי זכאי לנקום בעולם שבו החברה הנוצרית מתעמרת בו, מנשלת אותו וכולאת אותו במעמד של מוקצה משפטית וחברתית? נסיים בהרחבת הדיון אל שאלות עכשוויות רחבות יותר על מיעוטים, משפט וצדק, ועל האופן שבו רטוריקה של "רחמים" ו"סובלנות" יכולה לשמש כיסוי לפרקטיקות של כוח והדרה בעולם המודרני.
חוקר תרבות ודרמטורג, שחקן, במאי, מתרגם ומורה.
חוקר תרבות ודרמטורג, שחקן, במאי, מתרגם ומורה. הוא בוגר היחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל אביב, בוגר בית הספר למשחק ניסן נתיב והתמחה בתיאטרון אנגלי בתיאטרון הרויאל קורט בלונדון. הוא לימד בניסן נתיב, בית צבי, סמינר הקיבוצים היסטוריה ותיאוריה של התיאטרון וכיהן כדרמטורג הראשי בתיאטרון חיפה וכדרמטורג בתיאטרון הקאמרי, החאן הירושלמי ותיאטרון בית לסין. ההצגה שכתב, תרגם וביים "שייקספיר מה זה הדבר הזה?!" ושיחק בה ביחד עם שולי רנד, הוצגה מאות פעמים ברחבי הארץ וזכתה בפרס אמנות לעם; "הצילינדר הנודד" (1996).
התרגומים של שייקספיר בהם נעשה שימוש בסדרה נמצאים באתר Academia של Etan Bloom:
צפו בסרטים דוקומנטריים ותכנים נוספים שנבחרו במיוחד כהשלמה לסדרת ההרצאות
לדעתי, המניע הפסיכולוגי, שלפי פרשנות פרויד הוא הסיבה לכך שהמלט לא הרג את המלך והמניע הדתי לפי הפרשנות שלך לכך, אינם סותרים זה את זה. מיכל רוזנברג
הרצאה מרתקת ומעשירה
נהניתי מאוד
איכות תמונה ושמע מצוינת, נגן נוח בכל מסך, וכתוביות לכל ההרצאות
מחשב, טאבלט או נייד - בכל מקום ובכל זמן
הצטרפו עכשיו וצפו בכל ההרצאות בסדרה ללא הגבלה, בכל מכשיר ובכל זמן
לונה גלילי6
אליעזר שוורצר4
אביבית סיינר4
צבי חזנוב4
ד"ר שלי אן פלג7
ד”ר דני בר מעוז6
רוני קרביץ5
אביבית ברוקשטיין17צוות תמיכה זמין בטלפון, בוואטסאפ ובמייל בשעות הפעילות
בדקו את כל השאלות הנפוצות או צרו איתנו קשר ונשמח לעזור
גישה לאלפי הרצאות ממיטב המרצים בישראל - צפו בכל מקום, בכל זמן.
