האתר משתמש בעוגיות לשיפור החוויה והתאמת תכנים. המשך גלישה מהווה הסכמה.
כיצד נפגשים באותו מרחב עמים, תרבויות, אמונות ואימפריות לאורך אלפי שנים ואיך אפשר להתמצא בתוך הסיפור העצום הזה?ההרצאה הפותחת משמשת שער כניסה לסדרה כולה - מפת התמצאות היסטורית שתעניק רקע בסיסי להבנת ציר הזמן הרחב של תולדות הארץ, יחד עם זוויות עומק ייחודיות של מיטב החוקרים והמומחים המשתתפים בה.
הצבא הרומי האימפריאלי היווה את עמוד השדרה של הישות המדינית הרומית - ה'רומנום אימפריום' ('האימפריה הרומית'). מה היה אופייו ואופן ארגונו? כיצד פעל והופעל כנגד המורדים היהודים ב'מרד הגדול'?
מה הפך את הצבא הרומי למכונת לחימה שלא הייתה כמוה בעולם העתיק? בשיחה זו ד״ר רן אורטנר חושף את הסודות שמאחורי האימפריה הגדולה בהיסטוריה - ממבנה הלגיון ועד לטקטיקות הקרב שריסקו את המרידות היהודיות במאות הראשונה והשנייה לספירה. דרך מפות נדירות, תבליטי שער הניצחון של טיטוס ושחזורים ארכאולוגיים מרהיבים, נשמע איך אימון יומיומי בלתי מתפשר הפך כל חייל רומי לאיש קרב מקצועי , כפי שתיאר זאת יוספוס בן מתתיהו בעצמו. מוזמן כל מי שסקרן לדעת כיצד אימפריה שולטת, לוחמת - ומנצחת.
רמלה , העיר שנוסדה מן החולות, משמרת מסורות של אגדות, דתות וגם מלחמות. העיר מוקמת במאה השמינית בצמוד לעיר לוד. על שום מה ולמה? כיצד הופכת להיות עיר מרכזית וחשובה גם לעולם הנוצרי ומהו הסיפור שמסתתר בין מצבות בית הקברות של העיר? לא הרבה מכירים כמה מהאתרים הנפלאים שנמצאים בעיר עוד מימי הביניים. אשוחח עם ד״ר שמעון גת על גורמים להיווסדה של העיר בראשית המאה השמינית לספירה לצד העיר לוד שקיימת שם מקדמת דנא. על המייסדים, על הנוצרים והמוסלמים ואפילו אל בית הקברות בעיר המשמר - סיפור מרתק, על כל אלה אשוחח עם החוקר ד״ר שמעון גת.
הר הבית, אלחרם א(ל)שריף ומסגד אלאקצא הם שלושה שמות שונים לאותו המקום, אבל מאחורי כל שם ישנה אידיאולוגיה.זהו המקום הקדוש בעולם ליהודים, השלישי בחשיבותו לאסלאם הסוני, ומאד חשוב לנוצרים. כיפת הסלע היא מונומנט מרהיב ביופיו שנבנה להנצחת הסלע שממנו עלה הנביא מוחמד לשמים וזוהי אבן השתייה במסורת היהודית. מסגד אלאקצא הוא מבנה תפילה גדול ומיוחד ומתחתיו אולמות ענק המכונים אורוות שלמה. זהו מוקד של דת ופוליטיקה, סמל דתי ולאומי ומרחב שמנוהל באופן שונה ממקומות אחרים בארץ. ישנם בהר הבית עשרות אתרים, באורוות שלמה ישנם שרידים מתקופת בית שני, והמבנים המוסלמים מאורגנים כמקדש רומי. ההקצנה הדתית של האסלאם והפעילות הדתית היהודית סביב בניית בית מקדש הופכת את המקום למוקד של סכסוך דתי בצד הסכסוך הלאומי.
החברה הבדווית היא חברה ותיקה בעלת תרבות של נדידה. התרבות בנויה על עיקרון של נדודים ולכן יש אוהל, בית נייד, אין כמעט רכוש, יש תפקידים ברורים לגבר ולאשה והכנסת אורחים מאד חשובה. כיום אין נדידה בארץ וברוב המזרח התיכון ולכן התרבות משתנה. בארץ יש בעיקר שלוש חברות של בדווים: נגב, גליל ומדבר יהודה. כל אחת ייחודית מבחינת האקולוגיה, הפוליטיקה ומצב השינויים התרבותיים.
זיכרון במרחב הציבורי, טקסי זיכרון, כל אלו הוגדרו ונחקקו עם צמיחתה של המדינה הצעירה. איך נקבעו אותם טקסים שבאו לקבע זיכרון קולקטיבי של היסטוריה משותפת, וכיצד הלכו והשתנו עם השנים? מדוע נקבעו תאריכים ב בנובמבר וו כ״ט בנובמבר, כתאריכים עבריים בתוך לוח השנה הלועזי? על כל אלה ועוד נשוחח במפגש עם פרופ׳ מעוז עזריהו.
מהאריה השואג בתל חי, דרך פסלו של מרדכי אנילביץ’ ועד הטנקים בצידי הדרך של באב אל-ואד, אנדרטאות ופסלים הם לא רק אבן ומתכת - הם השתקפות של זהות, כאב לאומי וערכים משתנים לאורך הדורות. בשיחה זו צולל פרופסור מעוז עזריהו אל סיפורן של מצבות הזיכרון הפזורות בנוף הישראלי המהוות את סמלי האבל הקולקטיבי של מדינת ישראל.
הר הבית שלפני למעלה מ2000 שנה. מה שרד מאותם ימים ומה ניתן ללמוד עליו מהממצאים הארכאולוגיים? מה חלקו של הכותל המערבי ממכלול הר הבית ואם אכן היה חלק מהמקום הקדוש? על אלו ועוד עם הארכיאולוג ד״ר דוד גורביץ
מה קרה במאה ה-19 שהפך אותה למאה כה חשובה בתהליכי ההתפתחות בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט? עד היום תגליות של אנשים סקרנים שהגיעו לארץ ישראל מרחבי היבשת האירופאית מהווים בסיס למחקרים מודרניים. עליהם ועל שינוי פניה של העיר הקדושה בשיחה הנוכחית עם הארכיאולוג ד״ר דוד גורביץ
יחסי נוצרים ויהודים עברו מעלות וירידות המשך מאות בשנים. במשך שנים רבות הואשמו היהודים בהריגתו של ישוע המשיח. המהפך הגדול אירע אחרי מלחמת העולם השנייה, לאחר האסון הגדול ביותר של האנושות, בותיקן. ארבעה אפיפיורים ביקרו בארץ הקודש, ביקרו בכותל המערבי, ביד ושם ואפילו בהר הרצל. לצערינו כשאתרים נוצריים נמצאים במרחב של מדינת ישראל, נזירם ונזירות ונוצרים באשר הם חווים התנכלויות על ידי קבוצות יהודים בדומה למה שיהודים ספגו מאות בשנים במרחב העולמי. בשיחה נבחן מה ניתן לעשות על מנת לעקור מן השורש את הנוהג הז
במפגש נדבר על המסע שלי, שהתחיל מסקרנות והתלהבות לאדם אחד – קונרד שיק – והפך למסע אישי אל ירושלים של המאה ה־19. כמורת דרך וכסופרת התחלתי לכתוב סיפור על ירושלים של אותה תקופה, וכך פגשתי בדמותו של שיק. הכרתי את שמו ואת פועלו, אך הפעם ביקשתי להכיר אותו באמת – לא רק דרך המבנים והמחקרים שהשאיר אחריו, אלא דרך חייו, בחירותיו והעולם האנושי, הדתי והתרבותי שבתוכו פעל. ככל שהעמקתי במחקר, נשאבתי יותר ויותר אל סיפור חייו. דמותו של שיק ריתקה אותי. הקשר שיצרתי עם צאצאיו והחשיפה לחומרים אישיים ומשפחתיים שקבלתי
במרומי הר ציון, משקיף על נופי ירושלים, שוכן אחד מבתי הקברות המעניינים בבירה ובו נקברו מאז המחצית השנייה של המאה ה-19 בוניה ושומריה של העיר.בשיחה עם ד״ר שירלי גרץ, חוקרת קהילת הפרוטסטנטים בירושלים, מתגלה בית העלמין כפנתיאון המרכז את סיפורם של הקבורים בו - חללי מלחמת העולם הראשונה, שוטרים בריטים,ארכיאולוגים, מיסיונרים, אדריכלים ונזירות - כולם דמויות שעיצבו את פני העיר.
בית הקברות ברחוב טרומפלדור בתל אביב , הוא למעשה הפנתיאון הציוני בלב העיר של היום, כשלמעשה הוקם עוד לפני קום העיר העברית הראשונה – ב –1902, והיה לבית הקברות היחידי בעיר עד לתחילת שנות השלושים. בשיחה נדון במשמעות של בחירת תל אביב, העיר העברית הצעירה, כמקום קבורתם של מייסדי הציונות והתרבות העברית. נתייחס לדמויות שהן ״מופת רוחני״, כמו: ביאליק שפעל רבות למען תחיית התרבות העברית בארץ ישראל, אחד העם אבי זרם הציונות הרוחנית ועוד. נדבר גם על נציגיה הבולטים של אסכולת ארץ ישראל שקבורים כאן: נחום גוטמן וראו
״אני את ירושלים למדתי דרך המצבות בהר הזיתים, מה שהמצבות מספרות , לא מספרים לנו בספרי ההיסטוריה" כך מספרת שרה את שחוותה מסיור בבית העלמין היהודי שבהר הזיתים. כבר כ - 3000 שנה ויותר, קוברים יהודים את מתיהם בהר הזיתים. בית הקברות הקרוי "בית החיים" הוא העדות והשיקוף לחיים המתנהלים בעיר. למרבה הכאב הוא גם מסמל לנו שבכדי להגיע ולהתקרב למדינה, נדרש מאיתנו להקריב הרבה קרבנות. כפי שנכתב: (מדרש שוחר טוב כ) "משל לאב ובן שהיו מהלכין בדרך ונתייגע הבן ואמר לאביו היכן היא המדינה? אמר לו: סימן זה יהא בידך אם ראית בית קברות לפניך הרי המדינה קרובה לך" בשיחה ביננו נשוחח על ההיסטוריה של בית העלמין בהר הזיתים ועל כמה וכמה מן הקבורים בו עם סיפור חייהם המרתק והמאיר את ההיסטוריה היהודית הציונית.
לאחר פטירתו של המשורר נתן אלתרמן בשנת 1970, ובקשתו להיקבר לצד “יהודים פשוטים”, החלה להיווצר בבית העלמין קריית שאול חלקת הסופרים המפורסמת. עם השנים נטמנו בה רבים מיוצרי התרבות והרוח הבולטים בישראל - בהם אברהם שלונסקי, תרצה אתר, אלכסנדר פן, חנה רובינא, אברהם חלפי ואחרים. חלקות הסופרים והדמויות הטמונות בהן הופכות את בית העלמין למעין מראה של עולם הרוח, התרבות והיצירה בארץ ישראל. דרך המצבות, המילים החרוטות והסיפורים האישיים נגלה במפגש זה סיפור מרתק של מקום, תקופה ואנשים שעיצבו את התרבות העברית.
שכונת רחביה, מהשכונות היהודיות הראשונות שנבנו בתקופת המנדט הבריטי, משלבת סיפור ציוני, אדריכלי ותרבותי בלב ירושלים. היא תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן כשכונת גנים ירוקה עם רחובות מתעקלים וגינות רחבות, והפכה לביתם של מנהיגים, סופרים ואנשי רוח. במפגש זה נכיר את סיפורה של השכונה, את מוסדותיה ואת הדמויות שפעלו בה - בהם דוד בן גוריון, יצחק בן צבי, רחל ינאית ולאה גולדברג.
מורת דרך, מרצה ומדריכת סיורים בקתדרות ומכללות
מוסמכת החוג לגאוגרפיה של אוניברסיטת תל-אביב, בעלת תואר שני בלימודי ארץ ישראל. מרצה ומדריכה במכון אבשלום לידיעת הארץ, מדריכה ומרצה באסכולות של האוניברסיטה הפתוחה, בקתדרות ומכללות ברחבי הארץ, מדריכת טיולים מנוסה בארץ ובעולם.
פותחת בהרצאותיה ובסיוריה צוהר לנושאים המרתקים ביותר בהיסטוריה ובגאוגרפיה של ארץ מיוחדת זאת - " האחת והיחידה" – ארץ ישראל היא מקום מפגש נדיר של תרבויות, דתות ואירועים היסטוריים דרמטיים, שפועמים בה כל העת כדופק הלב ומרגשים את חוקריה ואת אוהביה בכל עת.
נצא יחד מסעות לעולמות רחוקים בזמן ונאיר בזרקור חדש אירועים היסטוריים שהשאירו את רישומם על העולם כולו. נאתגר את המחשבה בתעלומות עלומות שטרם באו על פתרונן.
צפו בסרטים דוקומנטריים ותכנים נוספים שנבחרו במיוחד כהשלמה לסדרת ההרצאות
הרצאה מרתקת מוגשת בצורה מאוד מענינת על תקופה מיוחדת בתולדות ירושליים
מרתק
מעט המחזיק מרובה
איכות תמונה ושמע מצוינת, נגן נוח בכל מסך, וכתוביות לכל ההרצאות
מחשב, טאבלט או נייד - בכל מקום ובכל זמן
הצטרפו עכשיו וצפו בכל ההרצאות בסדרה ללא הגבלה, בכל מכשיר ובכל זמן
ד"ר שחר ענבר8
ד"ר ענת הוכברג-מרום6
אליעזר שוורצר4
אביבית סיינר4
צבי חזנוב4
ד"ר שלי אן פלג7
ד"ר איתן בלום8
ד”ר דני בר מעוז6
רוני קרביץ5
אלון קליבנוב10
ד"ר עמית ורשיצקי5צוות תמיכה זמין בטלפון, בוואטסאפ ובמייל בשעות הפעילות
בדקו את כל השאלות הנפוצות או צרו איתנו קשר ונשמח לעזור
גישה לאלפי הרצאות ממיטב המרצים בישראל - צפו בכל מקום, בכל זמן.
