סקירה מרתקת על אומנית מרתקת. חרמונה
האתר משתמש בעוגיות לשיפור החוויה והתאמת תכנים. המשך גלישה מהווה הסכמה.
פרידה קאלו היא כיום מהאמניות (והאמנים) המוכרות ביותר בזירה הבינלאומית . דמותה העדויה פרחים ולבושה בבגדים עם סממנים אתניים, הפכה למקדם מכירות לשיווק מוצרים וגם סמל רעיונות, במיוחד פמיניזם וקבלה של האחר הלהט"בי. בהרצאה נבדוק מתי הפכה קאלו לדמות אייקונית? מתי גבר פרסומה על זה של בן זוגה המפורסם, הצייר דייגו ריברה, שבמהלך חייה הוצגה בעיקר כבת זוגו? ממתי נחשבו הדיוקנאות העצמיים שלה לדיוקנאות של התנגדות למוסכמות ושמרנות? נראה כיצד שינויים שחלו בתרבות נפגשו עם קריאת עבודתה והבנת מסריה. נכיר את יצירתה וחייה של האמנית שהפכה, כמה עשורים אחרי מותה, לנערצת.

הקישו על הכפתור הימני ביותרלהגדלה למסך מלא

גלריות בינלאומית נסגרות בזו אחר זו. בתי המכירות הפומביות דיווחו על ירידה של כ 20% בהיקף המכירות וירידה של קרוב ל 40% ירידה ביצירות המוערכות במעל 10 מיליון $ בשנת 2024 לעומת 2023. המגמה התחזקה במחצית הראשונה של 2025 (לגביה כבר יש נתונים) עם ירידי אמנות מבוטלים וירידה של 9% במכירות של כריסטיס וסותביס. מה ההשלכה של מגמות אלו על עולם המוזיאונים? ומה לגבי השפעות המכסים החדשים שמטיל הנשיא טראמפ? היכן הם מרכזי צריכת האמנות החדשים? מה התרומה של רכישת סותביס בידי פטריק דרהי הישראלי-צרפתי להידרדרות? כיצד משפיעים בני דור המילנאלז ודור הזד (Millennialsand Gen Z) על עולם האמנות? הרצאה היא תמונת מצב של עכשיו (שנת 2025) משינוי בדפוסי אספנות ועד השאלה מה תחולל התובנה שאמנות כבר אינה השקעה בטוחה. נתהה האם זהו שינוי עומק או משבר חולף.
לצפייה בהרצאהבזמן המלחמה ביוני 2025 הורדה אמנות הן בישראל והן באירן למרחבים מוגנים, התבוננות באמנות האיראנית העכשווית תגלה תמונה מפתיעה ומרתקת . לאורך שנים האמנות הזו נוצרת בתוך מרחב פוליטי חברתי מורכב ובחלקו עוין. למרות זאת אמניות/ים באיראן הם קול חשוב ויצירתי, חלק מהקולות הליברליים הקוראים לשינוי. אמניות ואמנים, גלריות עכשוויות, המוזאונים וגם יחסיו עם הזירה הבינלאומית - אקוספרה תרבותית שלמה. האמנות שוברת מוסכמות שכופה השלטון אך גם מפרקת סטראוטיפים של המערב על איראן ובעיקר דבקה בחופש.
לצפייה בהרצאהזיכרון השואה מעצב היבטים רבים בהוויה הישראלית. נדמה שלא רק שהשנים לא הקהו את הזיכרון אלא שככל שגדלה ההבנה לממדי וגווני הטראומה נוכחותה הולכת וגוברת. האמנות הישראלית עוסקת בה לאורך כל השנים. בעוד שמעטים הם האמנים ששואה מהווה נושא בלבדי ביצירתם הרי כמעט כל האמנים עוסקים בה בחלק מעבודותיהם. הכוונה אינה לייצוג הזוועות אלא לעיסוק בתובנות, חרדות, פחדים וקרעים שלא התאחו במערך חיי יחידים וחברה. נראה, בין היתר עבודות של סיגלית לנדאו, אליהו אריק בוקובזה, ומיכאל קובנר.
לצפייה בהרצאהאמנות הבוחנת קשר למיתוסים עתיקים, למסורות בהן יש לכוחות שאינם מוסברים השפעה ומקום. אמניות ואמנים מטשטשים את הגבולות בין מיצג לטקס, בין קריאה של רבדים ניראים ללא ניראים ומציעים הצעה רדיקלית: אמנות שמשפיעה על הקיום ולא לבטא, להשקיף או לאתגר מציאות אלא להשפיע על הרבדים הבלתי נראים של הקיום. בין היתר נראה עבודות של אברהם אופק, איתן בוגנים ושי זכאי.
לצפייה בהרצאהגישה לאלפי הרצאות ממיטב המרצים בישראל - צפו בכל מקום, בכל זמן.