חלק מהעוגיות נחוצות כדי שהאתר יעבוד. מעבר לזה, נשמח להשתמש בעוגיות שעוזרות לנו לשפר את האתר ולהתאים לכם תכנים — ואלה פועלות רק אם תאשרו. מדיניות הפרטיות


מהי “הקללה” שרבצה על המשוררים הצרפתים במאה ה־19? קללה שלא רק שינתה את הפואטיקה שלהם, אלא גם נישאה על גופם. לא רומנטיקה של סבל, אלא עמדה קיומית של שממון: כתיבה מתוך עימות חריף עם החברה, המוסר והטעם השולט. בהרצאה נפתח בהגדרת הקללה הזו, ונעבור אל אולי המשורר המקולל מכולם, שארל בודלר, שהניח את היסודות לשירה המודרנית. בפרחי הרע בודלר מנסח מבט חדש על העולם העירוני, על הגוף, על התשוקה ועל השממון, ומסרב להפריד בין יופי לרע. חייו הסוערים אינם אגדה ביוגרפית אלא מרחב ניסוי: אופיום, אלכוהול, זונות ומוות מעגבת. דרך בודלר וקללתו נראה כיצד השירה חדלה להיות נחמה או אידיאל, והופכת לכלי חד, מדויק וחסר רחמים, המבקש לומר אמת.

אצל פול ורלן וארתור רמבו הקללה מקבלת צורה חיה ומסוכנת במיוחד. לא מיתוס רומנטי של זוג מקולל, אלא מפגש טעון בין משורר בוגר, נשוי ושברירי, לבין נער צעיר, אלים בכישרונו וחסר סבלנות לכל מוסכמה. ורלן, שכבר היה חלק מן הממסד הספרותי, נסחף אחר רמבו אל חיים של נדודים, אלכוהול והתפוררות מוסרית, בעוד רמבו כותב בתוך שנים ספורות שירה שמפרקת מן היסוד את השפה, החזון והעצם של מושג השירה. מערכת היחסים ביניהם אינה אנקדוטה ביוגרפית אלא צומת היסטורי שבו החיים והשירה חדלים להיפרד. בהרצאה נבחן כיצד מתוך האלימות, התלות והכאוס נולדת שירה גדולה, וכיצד אצל ורלן ורמבו הקללה אינה רק גורל אישי אלא תנאי יצירה, שבו השירה אינה מפלט מן החיים אלא המקום שבו הם נשרפים עד תום.

ברגע שבו אירופה שקעה בזוועות מלחמת העולם הראשונה, קמה בציריך תנועה שניסתה לפרק לא רק את האמנות — אלא את עצם מושג המשמעות. בהרצאה נצלול אל תנועת הדאדא: מרד פרוע, חוצה־גבולות, שנולד מקברט וולטר והפך במהרה לשלילה מוחלטת של היגיון, סדר וחוקים. נעקוב אחר הוגו באל, טריסטן צארה, מרסל דושאן ומרסל ינקו, ונראה כיצד שירים שנולדו מקולאז'ים ומקריות, ואובייקטים יומיומיים מסוג ready-made, שינו מן היסוד את התפיסה של מה נחשב אמנות — ומה בני אדם מוכנים לקבל כיצירה. הדאדא הוא נקודת הפתיחה של המהפכה: ניסיון נועז לייצר חירות חדשה מתוך כאוס.

אם דאדא פירקה — הסוריאליזם ביקש לבנות מחדש. מתוך ההתפרקות של הדאדא צמחה בצרפת תנועה שהגדירה לעצמה יעד גדול בהרבה: לגלות את המחשבה החופשית, הלא־מודעת, ולפתוח פתח למציאות רחבה ועשירה יותר. בהרצאה נעקוב אחרי גיום אפולינר, אנדרה ברטון, לואי ארגון ופול אלואר, ונראה כיצד נולדו האוטומטיזם, דימויי החלום והמפגש בין מציאות ודמיון. נבחן כיצד הסוריאליזם כבר אינו מרד רגעי אלא הצעה לשפה חדשה — שפה שהשפיעה על שירה, אמנות פלסטית, קולנוע, פסיכולוגיה, ובסופו של דבר על הדרך שבה בני אדם מדברים, כותבים וחושבים את עצמם.

"הגיהינום הוא הזולת" — המשפט המפורסם, מתוך המחזה בדלתיים סגורות, משמש שער כניסה להרצאה על ז’אן־פול סארטר, מההוגים החריפים והמשפיעים של המאה ה־20. בהרצאה נבחן כיצד האקזיסטנציאליזם של סארטר נולד מתוך חוויית עולם ללא אל, ללא מהות קבועה וללא אליבי מוסרי, עולם שבו האדם נידון לחירות מוחלטת ולאחריות מלאה על מעשיו. נעקוב אחר רעיונות היסוד כפי שהם מתגלמים בכתביו, ונראה כיצד שאלת החירות הפרטית מתנגשת ללא הרף במבט של האחר, בשיפוט, ובכוח. במקביל נעמוד על המעבר מן הפילוסופיה אל הזירה הפוליטית: יחסו הסבוך לקומוניזם, העימות עם קאמי, והניסיון העיקש לחשוב מחויבות מוסרית בעולם שאין בו אמת מובטחת. ההרצאה מציעה דיוקן של סארטר לא כסמל מופשט, אלא כהוגה שפירק עד היסוד את אשליית הנוחות של הקיום המודרני.

ברגע אחד, על כביש צדדי בצרפת, הסתיימו חייו של אלבר קאמי — בתאונת דרכים שרירותית, כמעט אבסורדית, חודשים ספורים אחרי שזכה בפרס נובל. בהרצאה נצא מן הסוף אל ההתחלה, וניכנס אל מחשבתו של אחד ההוגים הספרותיים הצלולים והמשפיעים של המאה ה־20: מי שביקש להבין כיצד אפשר לחיות בעולם שאין בו משמעות מובנית, בלי ליפול לייאוש ובלי להיאחז באשליות. נעקוב אחר רעיון האבסורד כפי שהוא מתגלם בהזר ובהמיתוס של סיזיפוס, ונראה כיצד קאמי מתרגם אותו לעמדה מוסרית ופעילה בהאדם המורד — מאבק יומיומי, אנושי, נטול גיבורים, נגד סבל, אלימות ודיכוי. בין אלג’יר לפריז, בין ספרות לפילוסופיה, ובין חירות אישית לאחריות אנושית, ההרצאה מציעה דיוקן חי של קאמי לא כהוגה מיוסר בלבד, אלא כמי שהתעקש, עד הרגע האחרון, לבחור בחיים.

“את לא נולדת אישה, את נהיית אישה” — המשפט המכונן שטבעה סימון דה בובואר אינו סיסמה אלא מהלך פילוסופי רדיקלי. אצל בובואר, “האחר” של האקזיסטנציאליזם אינו מושג מופשט אלא מציאות חיה, היסטורית וגופנית: האישה. דרך ספרה פורץ הדרך המין השני נבחן כיצד בובואר לוקחת את עקרון החירות הסארטריאני ומעמידה אותו למבחן, כשהיא שואלת לא אם האדם חופשי, אלא מי בכלל נולד חופשי. בניתוח חד ולא מתנצל היא מראה כיצד נשים אינן נולדות לתוך חירות אלא לתוך תלות, ציפייה ותפקיד, וכיצד הקיום הנשי מעוצב מראש כ“אחר” שעליו נשען הסובייקט הגברי. דרך יחסיה האינטלקטואליים והאישיים עם סארטר ועם המעגל האקזיסטנציאליסטי שסביבם, נבחן את הפער בין פילוסופיה שמכריזה על חירות אוניברסלית לבין חיים שמוכיחים כי החירות מחולקת באופן לא שוויוני. דה בובואר מפרקת באומץ את אשליית החירות לכל, ומציבה שאלה שממשיכה להטריד עד היום: מה ערכה של חירות, אם היא אינה זמינה לכול.

מבקרת וחוקרת תרבות צרפת.
ילידת תל-אביב, תושבת פריס, גרה ביפו – בין שלוש ערים. לאחר לימודי התואר הראשון בהיסטוריה באונ’ תל אביב, היגרה לצרפת. שם השלימה את עבודת הדוקטורט שלה ולימדה באוניברסיטאות שונות, וביניהן "אקול נורמל סופרייר" בליון. לאחר חמש-עשרה שנים חזרה לישראל כשבליבה תשוקה לכתוב ולתרגם את השפה הצרפתית שרכשה לעברית.
מאז שובה לישראל ("מהגרת חוזרת" היא קוראת לזה), היא כותבת ביקורות ספרות ומסות, ועורכת ראיונות עם אנשי ספרות מעל בימות שונות, ביניהן, מוספי הספרות של "ידיעות אחרונות" ו"הארץ"; ייסדה יחד עם חברותיה לקבוצת תיקון את "המוסך" – כתב עת מקוון לספרות של אתר הספרייה הלאומית; חברה בהנהלת כתב העת לספרות "הו!".
סיפוריה מתפרסמים במוספים וכתבי עת ספרותיים מובילים, וכפי שקיוותה, תרגמה ספרות יפה מצרפתית לעברית, בין השאר את "חיבוק גדול" מאת רומן גארי/אמיל אז'אר ו"להתראות שם למעלה" מאת פייר למטר. ספר הביכורים שלה, "אחרי הספירה", שבחלק מסיפוריו הנציחה את פרידתה מהעיר פריז, ראה אור בשנת 2020 (הוצאת פרדס) וזכה בפרס קרן י.ל. גולדברג לתרבות וספרות לספר ביכורים, ובפרס ספר הפרוזה הישראלי ע"ש ז'קלין כהנוב לשנת 2023, מטעם המכון למחשבה ישראלית, ונכלל ברשימת 56 הספרים הבולטים לשנת 2020 של עיתון הארץ. היום, מעל עשור אחרי שובה, דורית שילה משמשת כמתרגמת הרשמית של שגרירות צרפת בישראל, מלמדת ספרות צרפתית במכון הצרפתי בתל אביב ולימדה תרגום ספרותי בתוכנית לתרבות צרפת באוניברסיטת תל אביב עד ליום העצוב של סגירתה ב-2025. בנוסף, היא חברת סגל באוניברסיטת הקיץ לשפות עתיקות של אוניברסיטת לוזאן, המתקיימת מדי שנה באוניברסיטה הבינלאומית בוונציה, שם היא מלמדת תרגום המקרא. ב-12 באוגוסט 2020, הוענקה לדורית אזרחות צרפתית בהוקרה על תרומתה להפצת התרבות הצרפתית בישראל. לערך הויקיפדיה של דורית שילה אתר פייסבוק אינסטגרם יוטיוב לינקדאין מייל: info@doritshiloh.com
צפו בסרטים דוקומנטריים ותכנים נוספים שנבחרו במיוחד כהשלמה לסדרת ההרצאות
טוב. מדויק ומעשיר
הרצאה מרתקת
הרצאה מעולה, מרתקת ורחבת היקף
איכות תמונה ושמע מצוינת, נגן נוח בכל מסך, וכתוביות לכל ההרצאות
מחשב, טאבלט או נייד - בכל מקום ובכל זמן
הצטרפו עכשיו וצפו בכל ההרצאות בסדרה ללא הגבלה, בכל מכשיר ובכל זמן
צוות תמיכה זמין בטלפון, בוואטסאפ ובמייל בשעות הפעילות
בדקו את כל השאלות הנפוצות או צרו איתנו קשר ונשמח לעזור
גישה לאלפי הרצאות ממיטב המרצים בישראל - צפו בכל מקום, בכל זמן.