הקול נשאר במשפחה - העברה בין דורית ביצירה הספרותית

4 הרצאות

בשרשרת הדורות, ניתן למצוא תנועה של "קולות" שעוברת בירושה מדור לדור ומכילה תכנים וחומרים רבים, חלקם יזומים ומודעים שהורים מבקשים להנחיל לילדיהם כמו: ערכים, דיעות, רעיונות, נורמות, תפיסות עולם וכיו"ב'. וחלקם "קולות" שאינם יזומים או מודעים, אך בלתי נמנעים כמו, דפוסי התנהגות, תפיסות משפחתיות, מחלות, חרדות, דעות קדומות ועוד אשר עוברים לדורות הבאים , משאירים עקבות ומייצרים אדוות שקשה להעלים או להתעלם מהם. בארבע ההרצאות נעסוק בדרכים בהן עוברת "ירושה" אישית, משפחתית או חברתית מדור לדור, ובאופן שהיא מיוצגת ביצירות ספרותיות. כמו כן נתחקה אחר תוצאותיה והשלכותיה, כך שהדיון באפקט של העברה הבין דורית על הפרט וסביבתו, יעמוד במרכז דברינו.

רכישת מנוי

הרצאות בסדרה (4)

1. ירושת אם - המקרה של צילה ולאה גולדברג

”אֲבָל הַיּוֹם אֲנִי עוֹמֶדֶת עַל הַסַּף, וְאֶעֱבֹר גְּבוּלִי וְאֵין מַסִּיג אוֹתוֹ.” כך כותבת לאה גולדברג, על ערש דוו, יום לפני מותה בשיר שנמצא במגירת שידת מיטתה בבית החולים. מהו הדבר שהיא פחדה שיסיג את גבולה האחרון? מהו הדבר שרדף אותה כל חייה? בהרצאה זו נדון ב"ירושת אם" שעוברת לבתה ומשפיעה על חיי שתיהן, על מערכת היחסים ביניהן ומערכות היחסים שיצרו עם סביבותיהן. בנוסף נדון בירושה שמשפיעה על אימהות ובנות גם בעולם הספרותי באמצעות הנובלה של ש"י עגנון "בדמי ימיה" וברומן "איך לאהוב את בתך" להילה בלום.

בונוס מיוחד לנרשמים לסדרה

הנרשמים לסדרה זו יקבלו גם גישה לצפייה ב-3 הרצאות נוספות

צפו בסרטים דוקומנטריים ותכנים נוספים שנבחרו במיוחד כהשלמה לסדרת ההרצאות

אלכסנדר פן - "אמא, אותך לא ידעתי"

סיפור חייו האגדתי של המשורר יפה התואר שכבש את לבן ואת יצוען של היפות בנשים; אדם שחיבר שירי מולדת לאומיים עד שפנה חזק שמאלה וחבר לקומוניסטים; ובעיקר, זהו סיפורו של ילד אבוד שחיפש כל ימיו את אמו האבודה.

ד"ר מימי חסקיןחוקרת ספרות ומרצה בחוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים.

מה אומרים על הסדרה

צופים ממליצים

הרצאה נפלאה, הילדים שלנו הדור הבא , הם נחל זורם פורץ קדימה, עם מעצבים את דרכם בעצמם. אנו נותנים את הכיוון, אבל להם יש זרם משלהם.

איילה

2. קול שמתגלגל מאב לבנו - המקרה של הרמן ופרנץ קפקא

"אבא היקר מכל, שאלת אותי לאחרונה מדוע אני מתעקש שאני מפחד ממך." במילים אלו בחר הסופר הצ'כי-יהודי בן ה-35, פרנץ קפקא, לפתוח את המכתב שכתב בנובמבר 1919 לאביו, הרמן קפקא. מרבית חייו ניסה קפקא לברוח מהצל של אביו; הוא סירב להיכנס לעסק המשפחתי – חנות הסדקית שניהל ובמקום זאת, כקריאת תיגר בחר ללמוד משפטים. יצירותיו הספרותיות של פרנץ קפקא מושפעות עמוקות מחוויות ילדותו, במיוחד מהטראומה הנובעת מיחסיו עם אביו, שאופיינו בסמכותיות, השפלה , נוקשות, אי הבנה והזנחה רגשית . זו "הירושה" שהועיד הרמן קפקא על בנו. אולם, יש גם "ירושות" אחרות מאב לבנו, ירושות ערכיות, רגשיות שמלוות את הבנים לאורך חייהם. נדון ב"ירושות אלה ובהשפעות ובהשלכות שלהן על חייהם ויצירתם.