מסע ארכיאולוגי בתנ״ך

4 הרצאות·מומלצת

בסדרת הרצאות זו נעסוק בנושאים נבחרים שבהם קיים מפגש פורה בין הממצא הארכאולוגי הדומם לטקסט המקראי והחוץ מקראי. נעמוד על אופיים של הממצאים העולים מן העפר וננסה להבין את תרומתם לחקר תמונת העבר של אירועים מרכזיים שכבר אבד זכרם. בד בבד נעמוד על ההתפתחויות שחלו במחקר הנושאים האלה לאורך השנים ואף ניגע מעט בפולמוסים שהם עוררו. במהלך הסדרה נתחקה אחרי עקבות הפלשתים שהיו גורם מרכזי ומשמעותי בארץ ישראל במהלך תקופת השופטים וראשית המלוכה ונגלה רמזים בשטח לקיומה של ממלכת דוד ושלמה. נעמוד על העדויות לעימות הגו

רכישת מנוי

הרצאות בסדרה (4)

1. "פְּלִשְׁתִּים מכפתור" - מי היו הפלשתים ומה הייתה מערכת היחסים שלהם עם ישראל?

הפלשתים שהיו הגורם מרכזי וחזק בעבר לא השאירו אחריהם תיעוד כתוב. כל ידיעותינו עליהם מתבססות על מקורות מצריים, על התנ"ך ועל ממצאים ארכאולוגים. בהרצאה זו נעסוק בשאלת מקורם של הפלשתים, במערכת יחסיהם עם עם ישראל, במאפיינים התרבותיים והדתיים דרך המקורות הכתובים והחפירות הארכאולוגיות שנערכו בערי הפלשתים כמו תל קסילה, עקרון, גת ואשדוד. כמו כן ננסה לענות על השאלה מה עלה בגורלם בסופו של דבר.

מה אומרים על הסדרה

צופים ממליצים

לדעתי, ספר בראשית הוא מיתוס לסיפורי עמים בעולם הקדום, אלפי שנים לפני שנכתב. הסופרים שכתבו את ספר בראשית לא היו נוכחים באירועים וכתבו את הדברים מדמיונם, הם הכירו את הפלישתים מפני שככל הנראה חיו בתקופתם, או שמעו סיפורים. לכן לפי חקר המקרא, הזכרת הפלישתים במיתוס סיפור האבות לא הגיוני. לכל דבר הכתוב בספרי התנ"ך יש סיבה דתית או פוליטית. מעניין מדוע היה חשוב להזכיר בסיפור האבות את הפלישתים? תודה על הרצאה מעניינת, מעוררת מחשבה

עודד דקר

2. האם "דוד מלך ישראל חי וקיים"?! - על הפולמוס בשאלת קיומה של הממלכה המאוחדת

עד לאמצע שנות התשעים לא ערערו במחקר על עצם קיומה של ממלכת דוד ושלמה, אולם לקראת סוף המאה העשרים קמו רבים שטענו שממלכת דוד ושלמה לא הייתה ולא נבראה, שכן אין עדויות בשטח לקיומה של ממלכה זו. בהרצאה זו ננסה להבין מה היסוד לטיעון זה הסותר את כל מה שנכתב בתנ"ך והאם לאחר למעלה משני עשורים של מחקר מאז שהחל להתלקח הוויכוח בנדון, יש עדיין מקום לגישה זו.

ד"ר יצחק מייטליס

דוקטור לארכאולוגיה המתמחה בארכאולוגיה של תקופת המקרא

דוקטור לארכאולוגיה המתמחה בארכאולוגיה של תקופת המקרא.

בוגר אוניברסיטת בר אילן בחוגים גיאוגרפיה ולימודי ארץ ישראל ובעל תואר שני בארכאולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעל תואר שלישי בארכאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. מורה דרך מוסמך מטעם משרד התיירות.

במהלך השנים הוא משלב ארבעה תחומים העוסקים כולם בארץ ישראל: מחקר שטח הכולל סקרים וחפירות ארכאולוגיות, הוראה במכללות אקדמיות ובבתי ספר תיכונים, הדרכת טיולים ברחבי הארץ וכתיבה מחקרית.

היה בעבר מפקח עתיקות ברמת הגולן וארכאולוג חופר מטעם רשות העתיקות, לימד שנים רבות בחוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג ובמוסדות אקדמיים אחרים. ריכז ולימד בקורסים למורי דרך של משרד התיירות.

חפירות מרכזיות שבהן השתתף או ניהל: גמלא שבגולן, נחל זמרי שמצפון לירושלים, בנייני האומה, נבי סמואל, רמת בית שמש, סוסיא, וחורבת בריכות שבגוש עציון.

כתב עשרות מאמרים אקדמיים ושני ספרים העוסקים בממשק שבין התנ"ך לארכאולוגיה: 'לחפור את התנ"ך' (2006) ו'פרשת דרכים' (2014). כמו כן פרסם ספר באנגלית EXCAVATING THE BIBLE. (2012)

חתן פרס שרת החינוך ליוצרים בתחום התרבות היהודית לשנת תשס"ה.

צפו בפרופיל המרצה

לפי דבריו של ד"ר מייטליס אנו למדים, שהיו פלישתים בארץ ישראל שהיו חלק אינטגרלי מהארץ. אולם אני מסיקה, שהפלישתים של היום אינם מאותם עמים, אלא אנשים שבאו לארץ מארצות ערב כדי לשבור שבר", חיפשו מקורות מסחר והכנסה, במיוחד בתקופה מאוד מאוחרת ואולי רובם בתחילת המאה הקודמת, כאשר ארץ ישראל היתה כבושה ע"י האנגלים, היינו בתקופת המנדט, כשהאנגלים היו צריכים כוח אדם לעבודות קשות לבנייה שהם עשו בארץ. מעניין לשמוע את המשך הרצאותיו בסדרה זו של ד"ר מייטליס.

עליזה זן-דור