מאד נהניתי.
פרק בסדרה: "מבטים על יוצרי התרבות הישראלית" מאיר אריאל התחיל את דרכו ככותב הפזמונים של קיבוץ משמרות. מלחמת ששת הימים חילצה ממנו את שיר ההתרסה כנגד "ירושלים של זהב" . דרכו הובילה מן הביקורתיות שב"ירושלים של ברזל" אל דמותו של הזמר-כותב, כפי שהתפתחה בארה"ב בשנות השישים, קודם כל בהשפעתו הניכרת של בוב דילן. זו דמות שלוקחת על עצמה את כל שלושת מימדי השיר: גם כתיבת המילים, גם חיבור הלחן, וגם הביצוע בפני קהל. נעקוב אחרי האחריות האישית החדשה הזאת, ונתאר כיצד אימץ אותה מאיר אריאל ואיך הציב באמצעותה את השיר המושר במרכזה של התרבות הישראלית. פרק רביעי מתוך הסדרה: "מבטים על יוצרי התרבות הישראלית".

הקישו על הכפתור הימני ביותרלהגדלה למסך מלא
על ריבוי הפרספקטיבות אצלה / על נקודות המבט הרבות כלקח מן ההיסטוריה המיוסרת של פולין ומתהפוכות הביוגרפיה של המשוררת / יתרונות הריבוי ומחירי הריבוי / הסירוב לפסימיות / הסיבות להתקבלות החמה שלה בקהל הקוראים הישראלי.
לצפייה בהרצאהמבט ספרותי על עברה של החברה הישראלית בדיון על הספר "זכרון דברים" למה מציבים רבים את הרומאן הזה כפיסגת ההשגים של הפרוזה הישראלית? / סדר וכאוס ברומאן / הסירוב לסדר ספרותי שיעלים את אי הסדר החברתי / עולמה של ארץ ישראל העובדת אחרי שנחרב / דור הבנים הרמוס לעומת דור האבות הרומס/ בניה פיזית- חיות אינטלקטואלית- אחריות אמנותית – צזאר ישראל וגולדמן אל מול אתגרי תרבותם/ קנאות וכפיה במקום יצירתיות ותנופה.
לצפייה בהרצאהתומאס מאן והמבט הספרותי על הפאשיזם האירופי בדיון על שני הספרים הקלאסיים - "מוות בונציה" מ-1919 כביטוי סמוי לראשיתה של תחושה שהתרבות האירופית עומדת בפני חורבן/ הסדר הבורגני ואי הסדר של האמן/ הומוסקסואליות ומגפה/ "מריו והקוסם" מ-1930 כביטוי גלוי להשחתה הפאשיסטית / המשפחה הבורגנית והילדים שנחשפים לזוועה מבלי דעת, השחתת האמנות בדמות הקוסם - ויריית אקדח כהקדמה להבנה שיש הכרח להילחם ברוע.
לצפייה בהרצאהלמה מציבים רבים את שירת זך כפסגת ההישגים של השירה הישראלית? כאשר ביקש זך "רגע אחד שקט בבקשה"- איזו מהפכה תרבותית הוא הוביל? שירה של אזרח העולם / הביקורתיות שהנחיל זך כערך אסתטי וכערך חברתי במציאות הישראלית.
לצפייה בהרצאהגישה לאלפי הרצאות ממיטב המרצים בישראל - צפו בכל מקום, בכל זמן.