2. היחס לעבדות מצד חוקי המקרא, הברית החדשה והפילוסופיה היוונית

בהרצאה השנייה העוסקת בתופעת העבדות, נעבור מהפן הפרקטי לפן התיאולוגי הפילוסופי כאשר נציין כי אף דת או חברה קמה עליה עוררין בעת התיקה. לפי אריסטו, הטבע בלבד יוצר את ההבדל בין עבד לאיש חופשי. ולכן, כפי שבטבע יש שולטים ונשלטים, גם בקרב בני אדם יש אנשים שנולדים להיות עבדים- זו היא גם התפיסה של אפלטון. נתבונן בתפיסת הפילוסופיה הסטואית העומדת כנגד אריסטו והרואה בעבדים בני אדם שווים. מהעולם המקרא: נתייחס למונחים "עבד עברי" ו "עבד כנעני", נשווה את החוקים העוסקים בתנאים הסוציאליים של כל אחד ואחד ובדגש על אפליה שהייתה מהחברה המקראית כלפי עבד נוכרי. נלמד על כתבי הברית החדשה אשר תפסו את העבדות לא במישור הפיזי אלא בתחום הרוחני כאשר העבד האמיתי הוא האיש המשועבד לתאוותיו. הנצרות הקדומה בדומה ליהדות ראתה בעבדות גורל שנקבע על ידי האל כתגובה לחטא האדם.