עצוב כמה הצעירים מקריבים את עצמם היום כמו פעם, וכמה הורים מבוגרים חיו עשרות שנים אחרי הילדים שהוקרבו. „רבותיי, ההיסטוריה חוזרת, שום דבר לא אבד, לא נשכח״. מעניין היה ללמוד שמחצית מלוחמי הפלמ״ח היו נשים! וברור, שאילו נשים היו כותבות מחזות כבר אז, רבותיי , הם היו שונים, וגם המיתוסים. מחד גיסא, ההרצאות מעניינות ומוגשות באופן מרתק
