6. עשור שישי - 1959 -1950: מדינה חדשה במזרח התיכון

בתחילת העשור השישי (1959-1950) שררה בישראל תקווה כי השלום עם מדינות ערב שתקפו אותה שנה-שנתיים קודם – ממשמש ובא. אחרי הכול, ארבע מדינות – מצרים, ירדן, סוריה ולבנון – חתמו איתה על הסכמי שביתת נשק. אך לא כך קרה. מדינות ערב, ובראשן מצרים, הלהיטו את הרוחות וקראו ל"סיבוב שני" ולהחזרת כל הפליטים הערביים שברחו במלחמת העצמאות. ישראל הצעירה התחבטה בבעיות רבות: ביטחון (כפי שכבר הוזכר), קליטת מיליון עולים תוך עשור אחד, משטר צנע, כלכלה רעועה. ועם זאת היא הקימה מוסדות שלטון דמוקרטיים וביססה את מעמדה במזרח התיכון. לאחר נצחונו הגדול של צה"ל בשלהי 1956 (מבצע סיני), היא אף הוכרה כמעצמה אזורית. הבעיה הקשה ביותר הייתה קליטת מאות אלפים של עולים בשנה. הוקמו למענם מחנות אוהלים ואחר כך מעברות – מחנות מעבר ובהם אוהלים, בדונים, פחונים וצריפים, שתנאי החיים בהם היו קשים ביותר. רק לקראת סוף העשור הסתמנה הקלה וחג העשור (1958) נחוג בהתרגשות רבה – על ידי ותיקים ועולים חדשים גם יחד.